Job 21
1 Mais, répondant. Job dit:
| ויען איוב ויאמר |
2 Ecoutez, je vous prie, mes paroles, et faites pénitence.
| שמעו שמוע מלתי ותהי-זאת תנחומתיכם |
3 Supportez-moi, et moi je parlerai; et après, si bon vous semble, riez de mes paroles.
| שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג |
4 Est-ce contre un homme qu’est ma dispute, pour que je ne doive pas être justement contristé?
| האנכי לאדם שיחי ואם-מדוע לא-תקצר רוחי |
5 Regardez-moi, et soyez dans l’étonnement, et mettez un doigt sur votre bouche:
| פנו-אלי והשמו ושימו יד על-פה |
6 Et moi, quand je recueille mes souvenirs, je suis épouvanté, et le tremblement agite ma chair.
| ואם-זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות |
7 Pourquoi donc les impies vivent-ils, sont-ils élevés et affermis dans les richesses?
| מדוע רשעים יחיו עתקו גם-גברו חיל |
8 Leur race se perpétue devant eux, une troupe de leurs proches et de leurs petits enfants est en leur présence.
| זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם |
9 Leurs maisons sont sûres et paisibles, et la verge de Dieu n’est pas sur eux.
| בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם |
10 Leur génisse a conçu et n’a pas avorté; leur vache a mis bas, et elle n’a pas été privée de son fruit.
| שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל |
11 Leurs petits enfants, sortent comme les troupeaux, et leurs enfants sautent de joie au milieu de leurs jeux.
| ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון |
12 Ils tiennent en main un tambour et une harpe, et ils se réjouissent au son d’un orgue.
| ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב |
13 Ils passent leurs jours dans le bonheur, et en un moment ils descendent dans les enfers. (Sheol h7585)
| יבלו (יכלו) בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו (Sheol h7585) |
14 Ils ont dit à Dieu: Retire-toi de nous; nous ne voulons pas connaître tes voies.
| ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו |
15 Qui est le Tout-Puissant, pour que nous le servions? et que nous revient-il, si nous le prions?
| מה-שדי כי-נעבדנו ומה-נועיל כי נפגע-בו |
16 Mais cependant, puisque leurs biens ne sont pas en leur main, que le conseil des impies soit loin de moi.
| הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני |
17 Combien de fois la lampe des impies s’éteindra, un déluge de maux leur surviendra, et Dieu leur distribuera les douleurs de sa fureur?
| כמה נר-רשעים ידעך-- ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו |
18 Ils seront comme des pailles à la face du vent, et comme de la cendre brûlante qu’un tourbillon disperse.
| יהיו כתבן לפני-רוח וכמץ גנבתו סופה |
19 Dieu gardera à ses fils la douleur du père; et lorsqu’il lui aura rendu selon son mérite, alors il comprendra.
| אלוה יצפן-לבניו אונו ישלם אליו וידע |
20 Ses yeux verront sa ruine, et il boira de la fureur du Tout-Puissant.
| יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה |
21 Car que lui importe sa maison après lui, lors même que le nombre de ses mois serait diminué de moitié?
| כי מה-חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו |
22 Est-ce que quelqu’un enseignera la science à Dieu, qui juge ceux qui sont élevés?
| הלאל ילמד-דעת והוא רמים ישפוט |
23 Celui-ci meurt robuste et sain, riche et heureux.
| זה--ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו |
24 Ses entrailles sont pleines de graisse, et ses os sont arrosés de moelle.
| עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה |
25 Mais un autre meurt dans l’amertume de l’âme, sans aucune richesse.
| וזה--ימות בנפש מרה ולא-אכל בטובה |
26 Et cependant ils dormiront ensemble dans la poussière, et des vers les couvriront.
| יחד על-עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם |
27 Certes, je connais vos pensées et vos jugements iniques contre moi.
| הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו |
28 Car vous dites: Où est la maison d’un prince? et où sont les tabernacles des impies?
| כי תאמרו איה בית-נדיב ואיה אהל משכנות רשעים |
29 Interrogez le premier venu des passants, et vous reconnaîtrez qu’il comprend ces mêmes choses; à savoir:
| הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו |
30 Que le méchant est réservé pour le jour de perdition, et qu’il sera conduit jusqu’au jour de la fureur.
| כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו |
31 Qui le reprendra en face de sa voie? et qui lui rendra ce qu’il a fait?
| מי-יגיד על-פניו דרכו והוא-עשה מי ישלם-לו |
32 Il sera conduit aux sépulcres, et il veillera au milieu du monceau des morts.
| והוא לקברות יובל ועל-גדיש ישקוד |
33 Il a été agréable au gravier du Cocyte, et il entraînera tout homme après lui, et il y a devant lui une multitude innombrable.
| מתקו-לו רגבי-נחל ואחריו כל-אדם ימשוך ולפניו אין מספר |
34 Comment donc me donnezvous une vaine consolation, puisqu’il a été démontré que votre réponse répugne à la vérité.
| ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר-מעל |
