Job 19

1 Or, répondant, Job dit:

ויען איוב ויאמר

2 Jusques a quand affligerez-vous mon âme, et me briserez-vous par vos discours?

עד-אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים

3 Voilà déjà dix fois que vous cherchez à me confondre, et que vous ne rougissez pas de m’accabler.

זה עשר פעמים תכלימוני לא-תבשו תהכרו-לי

4 Car si je suis dans l’ignorance, c’est sur moi que mon ignorance retombera.

ואף-אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי

5 Mais vous, vous vous élevez contre moi, et vous m’accusez à cause de mes opprobres.

אם-אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי

6 Comprenez au moins maintenant que ce n’est pas par un jugement de justice, que Dieu m’a affligé et qu’il m’a environné de ses châtiments.

דעו-אפו כי-אלוה עותני ומצודו עלי הקיף

7 Voici que je crierai, en souffrant violence, et nul ne m’écoutera; je pousserai des cris perçants, et il n’y aura personne qui me fasse justice.

הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט

8 Il a posé une haie tout autour de mon sentier, et je ne puis passer; et dans mon chemin, il a mis des ténèbres.

ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים

9 Il m’a dépouillé de ma gloire, et il a enlevé la couronne de ma tête, de moi.

כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי

10 Il m’a détruit de tous côtés, et je péris, et il m’a ôté l’espérance comme à un arbre arraché.

יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי

11 Sa fureur s’est irritée contre moi; il m’a traité comme son ennemi.

ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו

12 Ses soldats sont venus tous ensemble; ils se sont fait un chemin au travers de moi, et ils ont assiégé mon tabernacle tout autour.

יחד יבאו גדודיו--ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי

13 Il a éloigné mes frères de moi, et mes amis, comme des étrangers, se sont retirés de moi.

אחי מעלי הרחיק וידעי אך-זרו ממני

14 Mes proches m’ont abandonné, et ceux qui me connaissaient m’ont oublié.

חדלו קרובי ומידעי שכחוני

15 Ceux qui demeuraient dans ma maison, et mes servantes m’ont regardé comme un étranger, et j’ai été comme un hôte passager à leurs yeux.

גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם

16 J’ai appelé mon serviteur, et il ne m’a pas répondu; cependant je le priais de ma propre bouche.

לעבדי קראתי ולא יענה במו-פי אתחנן-לו

17 Ma femme a eu horreur de mon haleine, et j’usais de prière envers les enfants qui sont sortis de moi.

רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני

18 Des insensés même me méprisaient, et lorsque je les avais quittés, ils médisaient de moi.

גם-עוילים מאסו בי אקומה וידברו-בי

19 Mes conseillers d’autrefois m’ont en abomination, et celui que j’aimais le plus s’est tourné contre moi.

תעבוני כל-מתי סודי וזה-אהבתי נהפכו-בי

20 À ma peau, après que ma chair a été consumée, se sont collés mes os, et il n’est resté seulement que les lèvres autour de mes dents.

בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני

21 Ayez pitié de moi, ayez pitié de moi, vous du moins, mes amis, parce que la main du Seigneur m’a touché.

חנני חנני אתם רעי כי יד-אלוה נגעה בי

22 Pourquoi me persécutez-vous comme Dieu, et vous rassasiez-vous de ma chair?

למה תרדפני כמו-אל ומבשרי לא תשבעו

23 Qui m’accordera que mes paroles soient écrites? Qui me donnera qu’elles soient tracées dans un livre,

מי-יתן אפו ויכתבון מלי מי-יתן בספר ויחקו

24 Avec un style de fer et sur une lame de plomb, ou qu’elles soient gravées au burin sur la pierre?

בעט-ברזל ועפרת-- לעד בצור יחצבון

25 Car je sais que mon Rédempteur est vivant, et qu’au dernier jour je ressusciterai de la terre;

ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על-עפר יקום

26 Et que de nouveau je serai environné de ma peau, et que dans ma chair je verrai mon Dieu.

ואחר עורי נקפו-זאת ומבשרי אחזה אלוה

27 Je dois le voir moi-même, et non un autre, et mes yeux doivent le contempler: c’est là mon espérance; elle repose dans mon sein.

אשר אני אחזה-לי--ועיני ראו ולא-זר כלו כליתי בחקי

28 Pourquoi donc maintenant dites-vous: Poursuivons-le, et trouvons une parole fondamentale contre lui?

כי תאמרו מה-נרדף-לו ושרש דבר נמצא-בי

29 Fuyez donc à la face du glaive, parce qu’il y a un glaive vengeur des iniquités; et sachez qu’il y a un jugement.

גורו לכם מפני-חרב--כי-חמה עונות חרב למען תדעון שדין (שדון)