Genèse 29
1 Etant donc parti, Jacob vint dans la terre d’orient.
| וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם׃ |
2 Il vit un puits dans un champ, et aussi trois troupeaux de brebis couchées auprès: car c’est à ce puits que s’abreuvaient les troupeaux; et l’entrée en était fermée par une grosse pierre.
| וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר׃ |
3 Or, c’était la coutume, toutes les brebis rassemblées, de rouler la pierre; et, les troupeaux abreuvés, de la replacer sur l’ouverture du puits.
| ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה׃ |
4 Jacob demanda aux pasteurs: Mes frères, d’où êtes-vous? Ils répondirent: De Haran.
| ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו׃ |
5 Les interrogeant encore: Ne connaissez vous point, dit-il, Laban, fils de Nachor? Ils dirent: Nous le connaissons.
| ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו׃ |
6 Est-il en bonne santé? ajouta-t-il. Il se porte bien, dirent-ils: et voici Rachel sa fille qui vient avec son troupeau.
| ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן׃ |
7 Jacob reprit: Il reste encore beaucoup de jour, et il n’est pas temps de ramener les troupeaux aux étables; donnez auparavant à boire aux brebis, et les ramenez ainsi aux pâturages.
| ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו׃ |
8 Ils répondirent: Nous ne le pouvons pas, jusqu’à ce que tous les troupeaux soient rassemblés, et que nous ôtions la pierre de l’ouverture du puits, pour abreuver les troupeaux.
| ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן׃ |
9 Ils parlaient encore, et voilà que Rachel venait avec les brebis de son père; car elle paissait elle-même le troupeau.
| עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא׃ |
10 Quand Jacob l’eut vue, et qu’il sut qu’elle était sa cousine germaine, et que les brebis étaient de Laban son oncle maternel, il ôta la pierre qui fermait le puits.
| ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו׃ |
11 Et, le troupeau abreuvé, il embrassa Rachel; et, la voix élevée, il pleura.
| וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך׃ |
12 Puis il lui fit connaître qu’il était frère de son père et fils de Rébecca: or, elle se hâtant, l’annonça à son père,
| ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה׃ |
13 Qui, lorsqu’il eut entendu que Jacob, fils de sa sœur, était venu, courut au-devant de lui, et l’embrassa; et, le couvrant de baisers, il le conduisit dans sa maison. Mais les motifs de son voyage entendus,
| ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה׃ |
14 Il répondit: Tu es de mes os et de ma chair. Et après que furent accomplis les jours d’un mois.
| ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים׃ |
15 Il lui dit: Est-ce donc parce que tu es mon frère, que tu me serviras gratuitement? Dis quelle récompense tu accepteras?
| ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך׃ |
16 Or il avait deux filles; le nom de l’aînée était Lia, et la plus jeune s’appelait Rachel.
| וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל׃ |
17 Mais Lia avait les yeux chassieux, Rachel. un beau visage et un aspect gracieux.
| ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה׃ |
18 Jacob, qui aimait celle-ci, dit: Je te servirai pour Rachel, ta plus jeune fille, durant sept ans.
| ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה׃ |
19 Laban répondit: Il vaut mieux que je te la donne qu’à un autre homme: demeure avec moi.
| ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי׃ |
20 Jacob donc servit pour Rachel durant sept ans; mais ils lui paraissaient peu de jours, à cause de son grand amour.
| ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה׃ |
21 Et il dit à Laban: Donne-moi ma femme, puisque déjà est accompli le temps auquel je dois m’approcher d’elle.
| ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה׃ |
22 Alors Laban, un grand nombre d’amis invités à un festin, fit les noces.
| ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה׃ |
23 Et le soir, il conduisit Lia sa sa fille, auprès de Jacob,
| ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה׃ |
24 Donnant à sa fille une servante du nom de Zelpha. Lorsque, selon la coutume, Jacob se fut approché d’elle, le matin venu, il reconnut Lia.
| ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה׃ |
25 Et il dit à son beau-père: Qu’est-ce que tu as voulu faire? N’est-ce pas pour Rachel que je t’ai servi, pourquoi m’as-tu trompé?
| ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני׃ |
26 Laban répondit: Ce n’est pas la coutume dans notre pays, de donner d’abord les plus jeunes en mariage.
| ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה׃ |
27 Achève la semaine des jours de ce mariage, et je te donnerai aussi Rachel pour le travail que tu devras faire à mon service, pendant sept autres années.
| מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות׃ |
28 Jacob consentit à la proposition; et la semaine s’étant passée, il prit pour femme Rachel,
| ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה׃ |
29 A laquelle son père avait donné pour servante Bala.
| ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה׃ |
30 Ayant enfin obtenu le mariage qu’il désirait, il préféra l’amour de la seconde à la première, servant chez Laban pendant sept autres années.
| ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות׃ |
31 Mais le Seigneur, voyant qu’il dédaignait Lia, la rendit féconde, sa sœur demeurant stérile.
| וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה׃ |
32 Lia ayant conçu, enfanta un fils, et elle l’appela du nom de Ruben, disant: Le Seigneur a vu mon humiliation; c’est maintenant que mon mari m’aimera.
| ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי׃ |
33 Et elle conçut de nouveau, et enfanta un fils, et elle dit: Parce que le Seigneur a entendu que j’étais méprisée, il m’a donné encore celui-ci. Et elle l’appela du nom de Siméon.
| ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון׃ |
34 Elle conçut pour la troisième fois, et enfanta un autre, fils, et elle dit: Maintenant aussi mon mari s’attachera à moi, puisque je lui ai enfanté trois fils; et c’est pourquoi elle l’appela du nom de Lévi.
| ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי׃ |
35 Elle conçut pour la quatrième fois, et enfanta un fils, et elle dit: A présent je célébrerai le Seigneur; et à cause de cela elle l’appela Juda: alors elle cessa d’enfanter.
| ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת׃ |
