Exode 1
1 Voici les noms des fils d’Israël qui entrèrent en Égypte avec Jacob: chacun y entra avec sa maison:
| ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו׃ |
2 Ruben, Siméon, Lévi, Juda.
| ראובן שמעון לוי ויהודה׃ |
3 Issachar, Zabulon et Benjamin,
| יששכר זבולן ובנימן׃ |
4 Dan et Nephtali, Gad et Aser.
| דן ונפתלי גד ואשר׃ |
5 Ainsi toutes les âmes de ceux qui sont issus de Jacob étaient soixante-dix; mais Joseph était en Egypte.
| ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים׃ |
6 Joseph mort, et tous ses frères, et toute cette génération,
| וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא׃ |
7 Les enfants d’Israël s’accrurent et se multiplièrent, comme s’ils eussent germé; et devenus extrêmement forts, ils remplirent la terre.
| ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם׃ |
8 Cependant il s’éleva en Égypte un nouveau roi qui ne connaissait pas Joseph;
| ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף׃ |
9 Et il dit à son peuple: Voici que le peuple des enfants d’Israël est nombreux et plus fort que nous.
| ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו׃ |
10 Venez, opprimons-le par prudence, de peur qu’il ne se multiplie, et que, s’il s’élève contre nous une guerre, il ne se joigne à nos ennemis, et que, nous vaincus, il ne sorte de la terre.
| הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ׃ |
11 Il préposa donc sur eux des chefs de travaux, pour les accabler de charges: et ils bâtirent à Pharaon les villes des tentes, Phithom et Ramessès.
| וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס׃ |
12 Mais plus on les opprimait, plus ils se multipliaient et croissaient.
| וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל׃ |
13 Et les Égyptiens haïssaient les enfants d’Israël et les affligeaient en leur insultant.
| ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך׃ |
14 Et ils rendaient leur vie amère par des ouvrages pénibles de mortier et de briques, et par toute espèce de servitude dont ils les accablaient dans des ouvrages de terre.
| וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך׃ |
15 Or le roi d’Égypte parla aux sages-femmes des Hébreux, dont l’une se nommait Séphora et l’autre Shua,
| ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה׃ |
16 Leur ordonnant: Quand vous accoucherez les femmes des Hébreux, et que le temps de l’enfantement sera venu, si c’est un garçon, tuez-le; si c’est une fille, conservez-la.
| ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה׃ |
17 Mais les sages-femmes craignirent Dieu, et ne firent pas selon l’ordre du roi d’Egypte; mais elles conservaient les garçons.
| ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים׃ |
18 Appelées devant lui, le roi dit: Qu’est-ce que vous avez voulu faire, en conservant les garçons?
| ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים׃ |
19 Elles répondirent: Les femmes des Hébreux ne sont pas comme les femmes égyptiennes; car elles savent accoucher elles-mêmes; aussi avant que nous venions vers elles, elles enfantent.
| ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו׃ |
20 Et Dieu fit du bien aux sages-femmes; et le peuple s’accrut et se fortifia extrêmement.
| וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד׃ |
21 Et parce que les sages-femmes craignirent Dieu, il leur bâtit des maisons.
| ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים׃ |
22 Pharaon commanda donc à tout son peuple, disant: Tout ce qui naîtra du sexe masculin, jetez-le dans le fleuve; tout ce qui naîtra du féminin, conservez-le.
| ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון׃ |
