Deutéronome 31
1 Moïse alla donc, et il adressa toutes ces paroles à tout Israël,
| וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל׃ |
2 Et il leur dit: J’ai cent vingt ans aujourd’hui, je ne peux plus sortir et entrer, surtout après que le Seigneur m’a dit: Tu ne passeras point ce Jourdain.
| ויאמר אלהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא ויהוה אמר אלי לא תעבר את הירדן הזה׃ |
3 Le Seigneur donc ton Dieu passera devant toi; lui-même détruira toutes ces nations en ta présence, et tu les posséderas: et ce Josué passera devant toi, comme a dit le Seigneur.
| יהוה אלהיך הוא עבר לפניך הוא ישמיד את הגוים האלה מלפניך וירשתם יהושע הוא עבר לפניך כאשר דבר יהוה׃ |
4 Et le Seigneur leur fera comme il a fait à Séhon et à Og, rois des Amorrhéens et à leur terre, et il les détruira.
| ועשה יהוה להם כאשר עשה לסיחון ולעוג מלכי האמרי ולארצם אשר השמיד אתם׃ |
5 Lors donc qu’il vous les aura aussi livrés, vous leur ferez pareillement, ainsi que je vous ai ordonné:
| ונתנם יהוה לפניכם ועשיתם להם ככל המצוה אשר צויתי אתכם׃ |
6 Agissez courageusement et fortifiez-vous; ne craignez point, et ne tremblez pas à leur aspect, parce que le Seigneur lui-même est ton guide, et il ne te laissera point, et il ne t’abandonnera point.
| חזקו ואמצו אל תיראו ואל תערצו מפניהם כי יהוה אלהיך הוא ההלך עמך לא ירפך ולא יעזבך׃ |
7 Et Moïse appela Josué, et lui dit devant tout Israël: Fortifie-toi et sois courageux; car c’est toi qui introduiras ce peuple dans la terre que le Seigneur a juré à ses pères de lui donner, et c’est toi qui la partageras au sort.
| ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ כי אתה תבוא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע יהוה לאבתם לתת להם ואתה תנחילנה אותם׃ |
8 Et le Seigneur qui est votre guide, sera lui-même avec toi; il ne te laissera point, et il ne t’abandonnera point: ne crains pas et ne tremble pas.
| ויהוה הוא ההלך לפניך הוא יהיה עמך לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא תחת׃ |
9 C’est pourquoi Moïse écrivit cette loi, et la remit aux prêtres, enfants de Lévi, qui portaient l’arche de l’alliance du Seigneur, et à tous les anciens d’Israël.
| ויכתב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי הנשאים את ארון ברית יהוה ואל כל זקני ישראל׃ |
10 Et il leur ordonna, disant: Après sept ans, à l’année de la rémission, à la solennité des tabernacles,
| ויצו משה אותם לאמר מקץ שבע שנים במעד שנת השמטה בחג הסכות׃ |
11 Tous ceux d’Israël venant ensemble pour paraître en la présence du Seigneur ton Dieu, au lieu qu’aura choisi le Seigneur, tu liras les paroles de cette loi devant tout Israël, qui écoutera,
| בבוא כל ישראל לראות את פני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם׃ |
12 Et tout le peuple étant assemblé, tant les hommes que les femmes, les petits enfants et les étrangers; qui sont au dedans de tes portes, afin que les écoutant, ils les apprennent, et qu’ils craignent le Seigneur votre Dieu, et qu’ils gardent et accomplissent toutes les paroles de cette loi.
| הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את יהוה אלהיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת׃ |
13 Et que leurs enfants aussi qui maintenant les ignorent, puissent les entendre, et qu’ils craignent le Seigneur leur Dieu, durant tous les jours qu’ils demeureront dans la terre, vers laquelle vous-mêmes vous allez pour vous en emparer, le Jourdain une fois passé.
| ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה את יהוה אלהיכם כל הימים אשר אתם חיים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה׃ |
14 Alors le Seigneur dit à Moïse: Voilà qu’approchent les jours de ta mort; appelle Josué, et tenez-vous dans le tabernacle de témoignage, afin que je lui donne mes ordres. Moïse et Josué allèrent donc, et ils se tinrent dans le tabernacle de témoignage;
| ויאמר יהוה אל משה הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד׃ |
15 Et le Seigneur y apparut dans une colonne de nuée qui s’arrêta à l’entrée du tabernacle.
| וירא יהוה באהל בעמוד ענן ויעמד עמוד הענן על פתח האהל׃ |
16 Le Seigneur dit alors à Moïse: Voilà que toi, tu dormiras avec tes pères, et ce peuple, se levant, forniquera avec des dieux étrangers dans la terre dans laquelle il va entrer pour y habiter: là, il m’abandonnera, et il rendra vaine mon alliance, l’alliance que j’ai faite avec lui.
| ויאמר יהוה אל משה הנך שכב עם אבתיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו ועזבני והפר את בריתי אשר כרתי אתו׃ |
17 Et ma fureur s’irritera contre lui en ce jour-là; et je l’abandonnerai et je lui cacherai ma face, et il sera dévoré: Tous les maux et toutes les afflictions l’envahiront, de sorte qu’il dira en ce jour-là: vraiment, c’est parce que Dieu n’est pas avec moi, que ces maux m’ont envahi.
| וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאכל ומצאהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה׃ |
18 Mais moi je cacherai, je cèlerai ma face en ce jour-là, à cause de tous les maux qu’il aura faits, parce qu’il aura suivi des dieux étrangers.
| ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה כי פנה אל אלהים אחרים׃ |
19 Maintenant donc écrivez pour vous ce cantique et apprenez-le aux enfants d’Israël, afin qu’ils le retiennent de mémoire, qu’ils le chantent de leur bouche, et que ce chant me soit un témoignage parmi les enfants d’Israël.
| ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל׃ |
20 Car je l’introduirai dans la terre au sujet de laquelle j’ai juré à ses pères, et où coulent du lait et du miel. Et lorsqu’ils auront mangé, et qu’ils seront rassasiés et engraissés, ils se tourneront vers des dieux étrangers et les serviront; ils parleront contre moi et rendront vaine mon alliance.
| כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבתיו זבת חלב ודבש ואכל ושבע ודשן ופנה אל אלהים אחרים ועבדום ונאצוני והפר את בריתי׃ |
21 Après qu’une foule de maux et d’afflictions l’auront envahi, ce cantique lui répondra comme un témoignage qu’aucun oubli n’effacera de la bouche de sa postérité. Car je sais ses pensées, ce qu’il doit faire aujourd’hui, avant que je l’introduise dans la terre que je lui ai promise.
| והיה כי תמצאן אתו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו כי ידעתי את יצרו אשר הוא עשה היום בטרם אביאנו אל הארץ אשר נשבעתי׃ |
22 Moïse écrivit donc le cantique, et il l’apprit aux enfants d’Israël.
| ויכתב משה את השירה הזאת ביום ההוא וילמדה את בני ישראל׃ |
23 Or le Seigneur ordonna à Josué, fils de Nun, et il lui dit: Prends courage et sois fort; car c’est toi qui introduiras les enfants d’Israël dans la terre que j’ai promise, et moi, je serai avec toi.
| ויצו את יהושע בן נון ויאמר חזק ואמץ כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם ואנכי אהיה עמך׃ |
24 Après donc que Moïse eut écrit les paroles de cette loi dans un livre, et qu’il eut achevé,
| ויהי ככלות משה לכתב את דברי התורה הזאת על ספר עד תמם׃ |
25 Il ordonna aux Lévites qui portaient l’arche de l’alliance du Seigneur, disant:
| ויצו משה את הלוים נשאי ארון ברית יהוה לאמר׃ |
26 Prenez ce livre, et placez-le à côté de l’arche de l’alliance du Seigneur votre Dieu, afin qu’il y soit un témoignage contre toi.
| לקח את ספר התורה הזה ושמתם אתו מצד ארון ברית יהוה אלהיכם והיה שם בך לעד׃ |
27 Car moi, je connais ton obstination et ton cou très roide. Moi vivant encore, et marchant avec vous, vous avez toujours agi opiniâtrement contre le Seigneur; combien plus lorsque je serai mort?
| כי אנכי ידעתי את מריך ואת ערפך הקשה הן בעודני חי עמכם היום ממרים היתם עם יהוה ואף כי אחרי מותי׃ |
28 Assemblez auprès de moi tous les anciens selon vos tribus et vos docteurs, et je leur ferai entendre ces paroles, et j’invoquerai contre eux le ciel et la terre.
| הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם ושטריכם ואדברה באזניהם את הדברים האלה ואעידה בם את השמים ואת הארץ׃ |
29 Car je sais qu’après ma mort vous agirez avec iniquité, et que vous vous détournerez bien vite de la voie que je vous ai prescrite: et que les maux viendront au-devant de vous dans les derniers temps, quand vous aurez fait le mal en la présence du Seigneur, de manière à l’irriter par les œuvres de vos mains.
| כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחתון וסרתם מן הדרך אשר צויתי אתכם וקראת אתכם הרעה באחרית הימים כי תעשו את הרע בעיני יהוה להכעיסו במעשה ידיכם׃ |
30 Moïse prononça donc les paroles de ce cantique, l’assemblée entière d’Israël écoutant, et il le récita jusqu’à la fin.
| וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת עד תמם׃ |
