1 Chroniques 17
1 Or, lorsque David habitait en sa maison, il dit au prophète Nathan: Voilà que, moi, j’habite dans une maison de cèdre, et l’arche de l’alliance du Seigneur est sous des peaux.
| ויהי כאשר ישב דויד בביתו ויאמר דויד אל נתן הנביא הנה אנכי יושב בבית הארזים וארון ברית יהוה תחת יריעות |
2 Et Nathan dit à David: Tout ce qui est en votre cœur, faites-le; car Dieu est avec vous.
| ויאמר נתן אל דויד כל אשר בלבבך עשה כי האלהים עמך |
3 Mais, en cette nuit-là, la parole de Dieu se fit entendre à Nathan, disant:
| ויהי בלילה ההוא ויהי דבר אלהים אל נתן לאמר |
4 Va, et dis à David, mon serviteur: Voici ce que dit le Seigneur: Ce n’est pas toi qui me bâtiras une maison pour l’habiter.
| לך ואמרת אל דויד עבדי כה אמר יהוה לא אתה תבנה לי הבית לשבת |
5 Car je n’ai point demeuré dans une maison depuis le temps que j’ai retiré Israël de l’Egypte jusqu’à ce jour-ci; mais j’ai été toujours changeant les lieux du tabernacle, et dans une tente,
| כי לא ישבתי בבית מן היום אשר העליתי את ישראל עד היום הזה ואהיה מאהל אל אהל וממשכן |
6 Demeurant avec tout Israël. Ai-je jamais parlé même à l’un des juges d’Israël, à qui j’avais ordonné de conduire mon peuple, et lui ai-je dit: Pourquoi ne m’avez-vous point bâti une maison de cèdre?
| בכל אשר התהלכתי בכל ישראל הדבר דברתי את אחד שפטי ישראל אשר צויתי לרעות את עמי לאמר למה לא בניתם לי בית ארזים |
7 Maintenant donc tu parleras ainsi à mon serviteur David: Voici ce que dit le Seigneur des armées: C’est moi qui t’ai pris, lorsqu’au milieu des pâturages tu paissais ton troupeau, pour que tu fusses le chef de mon peuple Israël;
| ועתה כה תאמר לעבדי לדויד כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן הנוה מן אחרי הצאן--להיות נגיד על עמי ישראל |
8 Et j’ai été avec toi partout où tu es allé, et j’ai tué tous tes ennemis devant toi, et je t’ai fait un nom, comme celui d’un des grands qui sont célèbres sur la terre.
| ואהיה עמך בכל אשר הלכת ואכרית את כל אויביך מפניך ועשיתי לך שם כשם הגדולים אשר בארץ |
9 Et j’ai donné un lieu à mon peuple Israël: il y sera planté, et il y habitera, et il ne sera plus agité; et des fils d’iniquité ne l’accableront pas comme auparavant,
| ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיהו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יוסיפו בני עולה לבלתו כאשר בראשונה |
10 Depuis les jours que j’ai donné des juges à mon peuple Israël, et que j’ai humilié tous tes ennemis. Je t’annonce donc que le Seigneur doit te bâtir une maison.
| ולמימים אשר צויתי שפטים על עמי ישראל והכנעתי את כל אויביך ואגד לך ובית יבנה לך יהוה |
11 Et lorsque tu auras rempli tes jours pour aller vers tes pères, je susciterai après toi un prince de ta race, qui sera de tes propres fils, et j’affermirai son règne.
| והיה כי מלאו ימיך ללכת עם אבתיך והקימותי את זרעך אחריך אשר יהיה מבניך והכינותי את מלכותו |
12 C’est lui qui me bâtira une maison, et j’affermirai son trône à jamais.
| הוא יבנה לי בית וכננתי את כסאו עד עולם |
13 Moi, je serai son père, et lui sera mon fils, et je ne retirerai point ma miséricorde de lui, comme je l’ai retirée de celui qui a été avant toi.
| אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן וחסדי לא אסיר מעמו כאשר הסירותי מאשר היה לפניך |
14 Et je l’établirai dans ma maison et dans mon royaume jusqu’à jamais, et son trône sera très ferme à perpétuité.
| והעמדתיהו בביתי ובמלכותי עד העולם וכסאו יהיה נכון עד עולם |
15 C’est selon toutes ces paroles et selon toute cette vision, que Nathan parla à David.
| ככל הדברים האלה וככל החזון הזה--כן דבר נתן אל דויד |
16 Et lorsque le roi David fut venu, et qu’il se fut assis devant le Seigneur, il dit: Qui suis-je, moi, Seigneur mon Dieu, et quelle est ma maison, pour me faire de telles grâces?
| ויבא המלך דויד וישב לפני יהוה ויאמר מי אני יהוה אלהים ומי ביתי כי הביאתני עד הלם |
17 Mais cela même a paru peu en votre présence; et c’est pourquoi vous avez parlé à votre serviteur de sa maison, pour l’avenir aussi, et vous m’avez rendu plus considéré que tous les autres hommes, Seigneur mon Dieu.
| ותקטן זאת בעיניך אלהים ותדבר על בית עבדך למרחוק וראיתני כתור האדם המעלה--יהוה אלהים |
18 Que peut ajouter de plus David, lorsque vous avez ainsi glorifié votre serviteur, et que vous l’avez connu?
| מה יוסיף עוד דויד אליך לכבוד את עבדך ואתה את עבדך ידעת |
19 Seigneur, c’est à cause de votre serviteur que, selon votre cœur, vous en avez agi d’une manière si magnifique, et que vous avez voulu que toutes ces grandes œuvres fussent connues.
| יהוה--בעבור עבדך וכלבך עשית את כל הגדולה הזאת להדיע את כל הגדלות |
20 Seigneur, nul n’est semblable à vous, et il n’y a point d’autre Dieu hors vous, entre tous ceux dont nous avons ouï parler.
| יהוה אין כמוך ואין אלהים זולתך בכל אשר שמענו באזנינו |
21 Car quel est l’autre peuple semblable à votre peuple Israël, nation unique sur la terre, vers laquelle Dieu est allé pour la délivrer et s’en faire un peuple, et pour chasser par sa puissance et par des terreurs les nations, devant la face de ce peuple qu’il avait délivré de l’Egypte?
| ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ אשר הלך האלהים לפדות לו עם לשום לך שם גדלות ונראות--לגרש מפני עמך אשר פדית ממצרים גוים |
22 Et vous avez établi votre peuple Israël pour être votre peuple à jamais; et vous, Seigneur, vous êtes devenu son Dieu.
| ותתן את עמך ישראל לך לעם--עד עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים |
23 Maintenant donc, Seigneur, que la parole que vous avez dite à votre serviteur, et touchant sa maison, soit confirmée pour toujours, et faites comme vous avez parlé.
| ועתה יהוה--הדבר אשר דברת על עבדך ועל ביתו יאמן עד עולם ועשה כאשר דברת |
24 Que votre nom demeure et soit exalté à jamais, et que l’on dise: Le Seigneur des armées est le Dieu d’Israël, et la maison de David son serviteur subsiste toujours devant lui.
| ויאמן ויגדל שמך עד עולם לאמר--יהוה צבאות אלהי ישראל אלהים לישראל ובית דויד עבדך נכון לפניך |
25 Car c’est vous. Seigneur mon Dieu, qui avez ouvert l’oreille de votre serviteur, pour lui apprendre que vous lui bâtiriez une maison; et c’est pour cela que votre serviteur a trouvé confiance pour prier devant vous.
| כי אתה אלהי גלית את אזן עבדך לבנות לו בית על כן מצא עבדך להתפלל לפניך |
26 Maintenant donc. Seigneur, vous êtes Dieu; car vous avez promis à votre serviteur ces si grands bienfaits.
| ועתה יהוה אתה הוא האלהים ותדבר על עבדך הטובה הזאת |
27 Vous avez commencé à bénir la maison de votre serviteur, afin qu’elle soit toujours devant vous; car vous, Seigneur, la bénissant, elle sera bénie à jamais.
| ועתה הואלת לברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך כי אתה יהוה ברכת ומברך לעולם |
