Psaumes 78
1 Hymne d'Asaph. Mon peuple, écoute mes instructions! Prête l'oreille aux paroles de ma bouche!
| משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי-פי |
2 J'ouvrirai ma bouche pour prononcer des sentences; Je dirai les mystères des temps anciens.
| אפתחה במשל פי אביעה חידות מני-קדם |
3 Ce que nous avons entendu et appris à connaître. Ce que nos pères nous ont raconté,
| אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו-לנו |
4 Nous ne le cacherons point à leurs descendants. Nous raconterons à la génération future les oeuvres glorieuses de l'Éternel, Et sa puissance, et les merveilles qu'il a accomplies.
| לא נכחד מבניהם-- לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאתיו אשר עשה |
5 Il se fit de Jacob le dépositaire de ses révélations; Il établit en Israël une loi. Qu'il ordonna à nos pères d'enseigner à leurs enfants,
| ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את-אבותינו-- להודיעם לבניהם |
6 Pour qu'elle fût connue de la génération suivante, Des enfants qui naîtraient. Et qui viendraient à leur tour la raconter à leurs enfants.
| למען ידעו דור אחרון--בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם |
7 Ils apprendraient ainsi à mettre en Dieu leur confiance, A ne pas oublier les oeuvres du Dieu fort, A garder ses commandements,
| וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי-אל ומצותיו ינצרו |
8 Et à ne pas devenir, comme leurs pères. Une génération indocile et rebelle. Une génération au coeur inconstant. Et dont l'esprit fut infidèle à Dieu.
| ולא יהיו כאבותם-- דור סורר ומרה דור לא-הכין לבו ולא-נאמנה את-אל רוחו |
9 Les fils d'Éphraïm, archers habiles à lancer la flèche. Ont tourné le dos le jour du combat.
| בני-אפרים נושקי רומי-קשת הפכו ביום קרב |
10 Ils n'ont point observé l'alliance de Dieu, Et ils ont refusé de suivre sa loi.
| לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת |
11 Ils ont oublié ses oeuvres. Et les prodiges dont il les avait rendus témoins.
| וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם |
12 En présence de leurs pères, il avait accompli des merveilles Dans le pays d'Egypte, dans les campagnes de Tsoan.
| נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה-צען |
13 Il entr'ouvrit la mer pour leur livrer passage; Il dressa les eaux, pareilles à une digue.
| בקע ים ויעבירם ויצב-מים כמו-נד |
14 Il conduisit son peuple, le jour, par la nuée, Et toute la nuit par l'éclat du feu.
| וינחם בענן יומם וכל-הלילה באור אש |
15 Il fendit des rochers dans le désert, Et il en fit couler des torrents pour le désaltérer.
| יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה |
16 De la pierre, il fit jaillir des ruisseaux; Il en fit sortir des eaux, abondantes comme des fleuves.,
| ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים |
17 Mais ils continuèrent à pécher contre lui, A se révolter dans le désert contre le Très-Haut.
| ויוסיפו עוד לחטא-לו-- למרות עליון בציה |
18 Ils tentèrent Dieu dans leur coeur. En demandant une nourriture conforme à leur désir.
| וינסו-אל בלבבם-- לשאל-אכל לנפשם |
19 Ils parlèrent contre Dieu, Et ils dirent: «Dieu pourrait-il Dresser une table dans le désert?
| וידברו באלהים אמרו היוכל אל--לערך שלחן במדבר |
20 Voici qu'il a frappé le rocher, et les eaux ont coulé, Et des torrents se sont répandus. Mais pourra-t-il donner du pain. Procurer de la viande à son peuple?»
| הן הכה-צור ויזובו מים-- ונחלים ישטפו הגם-לחם יוכל תת אם-יכין שאר לעמו |
21 L'Éternel entendit ces murmures, et il en fut indigné; Son brûlant courroux s'alluma contre Jacob; Sa colère s'éleva contre Israël,
| לכן שמע יהוה-- ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם-אף עלה בישראל |
22 Parce qu'ils n'avaient pas cru en Dieu Et qu'ils ne s'étaient pas confiés en son secours.
| כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו |
23 Alors il donna ses ordres aux nuées d'en haut, Et il ouvrit les portes des cieux.
| ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח |
24 Il fit pleuvoir sur eux la manne pour les nourrir, Et il leur donna le froment des cieux.
| וימטר עליהם מן לאכל ודגן-שמים נתן למו |
25 Tous mangèrent le pain des forts; Il leur envoya des vivres à satiété.
| לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע |
26 Il fit souffler le vent d'Orient dans les cieux. Et il fit lever par sa puissance le vent du Midi.
| יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן |
27 Il fit pleuvoir sur eux de la chair, comme de la poussière. Et des oiseaux, nombreux comme le sable de la mer.
| וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף |
28 Il les fit tomber au milieu de leur camp, Et tout autour de leurs tentes.
| ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו |
29 Ils mangèrent et se rassasièrent abondamment; Il leur accorda tout ce qu'ils avaient désiré.
| ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם |
30 Ils avaient à peine assouvi leur convoitise, La nourriture était encore dans leur bouche,
| לא-זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם |
31 Que la colère de Dieu s'éleva contre eux: Il fit périr les hommes les plus robustes. Et il abattit l'élite d'Israël.
| ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע |
32 Cependant ils péchèrent encore contre Dieu, Et ils ne se laissèrent pas convaincre Par ses oeuvres merveilleuses.
| בכל-זאת חטאו-עוד ולא-האמינו בנפלאותיו |
33 Alors il fit disparaître leurs jours comme une ombre: Il emporta leurs années dans une ruine soudaine.
| ויכל-בהבל ימיהם ושנותם בבהלה |
34 Quand il les faisait mourir, ils le recherchaient; Ils revenaient et s'empressaient de se tourner vers Dieu.
| אם-הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו-אל |
35 Ils se souvenaient que Dieu était leur rocher, Et le Dieu Très-Haut leur rédempteur.
| ויזכרו כי-אלהים צורם ואל עליון גאלם |
36 Mais leurs lèvres le trompaient, Et leur langue lui mentait.
| ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו-לו |
37 Leur coeur ne lui était pas fermement attaché, Et ils n'étaient pas fidèles à son alliance.
| ולבם לא-נכון עמו ולא נאמנו בבריתו |
38 Mais lui, plein de compassion, pardonnait aux pécheurs Et il ne les détruisait point. Il retint souvent sa colère Et il ne laissa pas se déchaîner son courroux.
| והוא רחום יכפר עון-- ולא-ישחית והרבה להשיב אפו ולא-יעיר כל-חמתו |
39 Il se souvint qu'ils n'étaient que chair, Un souffle qui passe et ne revient plus.
| ויזכר כי-בשר המה רוח הולך ולא ישוב |
40 Que de fois ils se révoltèrent contre lui dans le désert, Et l'irritèrent dans la solitude!
| כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון |
41 Ils recommencèrent à tenter Dieu, Et à offenser le Saint d'Israël.
| וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו |
42 Ils ne se souvinrent plus de ce qu'avait accompli sa main, Le jour où il les délivra de l'oppresseur,
| לא-זכרו את-ידו יום אשר-פדם מני-צר |
43 Quand il fit éclater ses prodiges parmi les Égyptiens, Et ses miracles dans les campagnes de Tsoan.
| אשר-שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה-צען |
44 Il changea leurs fleuves en sang. Et ils ne purent plus boire à leurs ruisseaux.
| ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל-ישתיון |
45 Il envoya contre eux des moustiques qui les dévoraient. Et des grenouilles qui infectaient le pays.
| ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם |
46 Il abandonna leurs récoltes aux sauterelles. Et le fruit de leur travail à leurs essaims.
| ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה |
47 Il fit périr leurs vignes par la grêle, Et leurs sycomores par la gelée.
| יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל |
48 Il livra leur bétail à la grêle, Et leurs troupeaux à la foudre.
| ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים |
49 Il déchaîna contre eux l'ardeur de son courroux, La fureur, l'indignation, la colère. Toute une armée d'anges de malheur.
| ישלח-בם חרון אפו--עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים |
50 Il donna libre cours à sa colère, Et, loin de les préserver de la mort, Il livra leur vie à la destruction.
| יפלס נתיב לאפו לא-חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר |
51 Il frappa tous les premiers-nés de l'Egypte, Ces prémices de la virilité dans les tentes de Gham,
| ויך כל-בכור במצרים ראשית אונים באהלי-חם |
52 Puis il emmena son peuple comme un troupeau de brebis; Il le conduisit comme un troupeau à travers le désert.
| ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר |
53 Il dirigea les pas des Israélites, Les préservant de tout danger et de toute crainte. Tandis que la mer engloutissait leurs ennemis.
| וינחם לבטח ולא פחדו ואת-אויביהם כסה הים |
54 Il les fit parvenir jusqu'à sa frontière sainte, Jusqu'à la montagne que sa main droite a conquise.
| ויביאם אל-גבול קדשו הר-זה קנתה ימינו |
55 Il chassa des nations devant eux; Il leur en partagea le territoire par le sort, Et il fit habiter les tribus d'Israël sous les tentes de l'ennemi.
| ויגרש מפניהם גוים-- ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל |
56 Mais les Israélites tentèrent le Dieu Très-Haut; Ils se révoltèrent contre lui, Et ils n'observèrent pas ses commandements.
| וינסו וימרו את-אלהים עליון ועדותיו לא שמרו |
57 Ils firent défection et furent infidèles comme leurs pères; Ils se détournèrent, pareils à un arc perfide.
| ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה |
58 Ils l'irritèrent par le culte des hauts-lieux; Et ils excitèrent sa jalousie par leurs idoles.
| ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו |
59 A cette vue, Dieu fut indigné; Il prit Israël en profonde aversion.
| שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל |
60 Il abandonna le tabernacle de Silo, La tente dont il avait fait sa demeure parmi les hommes.
| ויטש משכן שלו אהל שכן באדם |
61 Il laissa emmener en captivité le siège de sa puissance; Il livra sa gloire aux mains de l'ennemi.
| ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד-צר |
62 Il abandonna son peuple à l'épée, Et s'irrita contre son héritage.
| ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר |
63 Le feu dévora ses jeunes gens. Et ses vierges furent privées de chants nuptiaux.
| בחוריו אכלה-אש ובתולתיו לא הוללו |
64 Ses sacrificateurs tombèrent sous les coups de l'épée. Et ses veuves ne purent pas pleurer les morts.
| כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה |
65 Alors le Seigneur se réveilla, Comme un homme qui vient de dormir. Comme un guerrier à qui le vin ferait pousser des cris de joie.
| ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין |
66 Il refoula ses adversaires; Il leur infligea un opprobre éternel.
| ויך-צריו אחור חרפת עולם נתן למו |
67 Mais il prit en aversion la tente de Joseph, Et il répudia la tribu d'Éphraïm.
| וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר |
68 Il choisit la tribu de Juda, La montagne de Sion qu'il chérit.
| ויבחר את-שבט יהודה את-הר ציון אשר אהב |
69 Il y bâtit son sanctuaire, indestructible comme les cieux, Et comme la terre, dont il a posé les fondements pour l'éternité.
| ויבן כמו-רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם |
70 Il choisit David, son serviteur; Il le prit dans les bergeries.
| ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן |
71 Il alla le chercher auprès des brebis qui allaitent. Pour faire de lui le berger de Jacob, son peuple. Et d'Israël, son héritage.
| מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו |
72 Ainsi David fut pour eux un berger au coeur intègre. Et il les conduisit d'une main prudente.
| וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם |
