Psaumes 106
1 Et elle se referma sur la troupe d'Abiram.
| הללו-יה הודו ליהוה כי-טוב-- כי לעולם חסדו |
2 Qui pourrait raconter les victoires de l'Éternel, Et publier toutes ses louanges?
| מי--ימלל גבורות יהוה ישמיע כל-תהלתו |
3 Heureux ceux qui observent la justice, Qui font en tout temps ce qui est droit!
| אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל-עת |
4 Éternel, souviens-toi de moi, Toi qui es plein de bienveillance pour ton peuple. Viens, accorde-moi ton salut,
| זכרני יהוה ברצון עמך פקדני בישועתך |
5 Afin que j'aie part au bonheur de tes élus, Que je me réjouisse de la joie de ton peuple. Et que je me glorifie avec ceux qui t'appartiennent!
| לראות בטובת בחיריך-- לשמח בשמחת גויך להתהלל עם-נחלתך |
6 Nous et nos pères, nous avons péché. Nous avons mal agi; nous sommes coupables!
| חטאנו עם-אבותינו העוינו הרשענו |
7 Nos pères, en Egypte, ne furent pas attentifs à tes miracles; Ils ne se souvinrent pas de la multitude de tes bontés; Mais ils se révoltèrent près de la mer, Sur les bords de la mer Rouge.
| אבותינו במצרים לא-השכילו נפלאותיך-- לא זכרו את-רב חסדיך וימרו על-ים בים-סוף |
8 Dieu les sauva, pour l'amour de son nom, Afin de manifester sa puissance.
| ויושיעם למען שמו-- להודיע את-גבורתו |
9 Il menaça la mer Rouge, et elle fut mise à sec; Il les conduisit à travers les abîmes comme à travers le désert.
| ויגער בים-סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר |
10 Il les délivra des mains de l'adversaire, Et les sauva des mains de l'ennemi.
| ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב |
11 Les flots recouvrirent leurs oppresseurs: Aucun de ces derniers ne put échapper.
| ויכסו-מים צריהם אחד מהם לא נותר |
12 Alors ils crurent aux promesses de Dieu, Et ils chantèrent ses louanges.
| ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו |
13 Bientôt, ils oublièrent ses oeuvres; Ils n'eurent pas confiance en ses desseins.
| מהרו שכחו מעשיו לא-חכו לעצתו |
14 Ils se laissèrent gagner par la convoitise dans le désert. Et ils tentèrent Dieu dans la solitude.
| ויתאוו תאוה במדבר וינסו-אל בישימון |
15 Alors il accueillit favorablement leur demande, Mais il envoya parmi eux la mortalité.
| ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם |
16 Pendant qu'ils campaient, ils furent jaloux de Moïse Et d'Aaron, le saint de l'Éternel.
| ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה |
17 La terre s'ouvrit; elle engloutit Dathan,
| תפתח-ארץ ותבלע דתן ותכס על-עדת אבירם |
18 Le feu dévora leur troupe; La flamme consuma les méchants.
| ותבער-אש בעדתם להבה תלהט רשעים |
19 Ils firent un veau d'or au pied de l'Horeb, Et ils se prosternèrent devant une image de fonte.
| יעשו-עגל בחרב וישתחוו למסכה |
20 Ils échangèrent le Dieu qui était leur gloire, Contre l'image d'un boeuf qui broute l'herbe.
| וימירו את-כבודם בתבנית שור אכל עשב |
21 Ils oublièrent Dieu, leur libérateur. Qui avait accompli des prodiges en Egypte,
| שכחו אל מושיעם-- עשה גדלות במצרים |
22 Des merveilles dans le pays de Cham, Et des oeuvres redoutables sur la mer Rouge.
| נפלאות בארץ חם נוראות על-ים-סוף |
23 Dieu parlait même de les anéantir; Mais Moïse, son élu, se tint sur la brèche en face de lui, Pour détourner sa colère et pour empêcher leur destruction.
| ויאמר להשמידם לולי משה בחירו-- עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית |
24 Ils méprisèrent une terre pleine de délices, Ne voulant pas croire à la promesse divine.
| וימאסו בארץ חמדה לא-האמינו לדברו |
25 Ils murmurèrent dans leurs tentes; Ils n'écoutèrent pas la voix de l'Éternel.
| וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה |
26 Alors il leur fit le serment De les laisser périr dans le désert,
| וישא ידו להם-- להפיל אותם במדבר |
27 De laisser périr leur postérité parmi les nations. De les disperser dans tous les pays.
| ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות |
28 Ils s'attachèrent à Baal-Péor, Et mangèrent les sacrifices offerts à des dieux sans vie.
| ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים |
29 Ils irritèrent Dieu par leurs crimes, Et la mortalité fondit sur eux.
| ויכעיסו במעלליהם ותפרץ-בם מגפה |
30 Mais Phinées se leva; il intervint, Et le fléau fut arrêté.
| ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה |
31 Son zèle lui fut imputé comme un acte de justice. Dans tous les âges, à perpétuité.
| ותחשב לו לצדקה לדר ודר עד-עולם |
32 Ils excitèrent aussi le courroux de l'Éternel Près des eaux de Mériba, Et Moïse fut affligé à cause d'eux;
| ויקציפו על-מי מריבה וירע למשה בעבורם |
33 Car ils aigrirent son esprit. De sorte qu'il prononça des paroles imprudentes.
| כי-המרו את-רוחו ויבטא בשפתיו |
34 Ils ne détruisirent pas les peuples Que l'Éternel leur avait ordonné d'anéantir.
| לא-השמידו את-העמים-- אשר אמר יהוה להם |
35 Mais ils se mêlèrent aux autres nations. Et ils apprirent à faire comme elles.
| ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם |
36 Ils servirent leurs idoles. Qui furent pour eux un piège,
| ויעבדו את-עצביהם ויהיו להם למוקש |
37 Et ils sacrifièrent aux démons leurs fils, Ainsi que leurs filles.
| ויזבחו את-בניהם ואת-בנותיהם-- לשדים |
38 Ils répandirent le sang innocent, Le sang de leurs fils et de leurs filles, Qu'ils sacrifièrent aux idoles de Canaan; Et le pays fut profané par ces meurtres.
| וישפכו דם נקי דם-בניהם ובנותיהם-- אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ בדמים |
39 Ils se souillèrent par leurs actes impies, Et se déshonorèrent par leur conduite infâme.
| ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם |
40 La colère de l'Éternel s'enflamma contre son peuple; Il prit en aversion son héritage.
| ויחר-אף יהוה בעמו ויתעב את-נחלתו |
41 Il livra les Israélites entre les mains des nations; Ceux qui les haïssaient dominèrent sur eux.
| ויתנם ביד-גוים וימשלו בהם שנאיהם |
42 Leurs ennemis les opprimèrent Et les firent plier sous leur pouvoir.
| וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם |
43 Maintes fois, il les délivra; Mais eux se révoltaient, N'obéissant qu'à leurs mauvaises pensées, Et ils consommaient leur perte par leurs propres fautes.
| פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם |
44 Toutefois, il les regarda dans leur détresse, Quand il entendit leur cri.
| וירא בצר להם-- בשמעו את-רנתם |
45 Il se souvint en leur faveur de son alliance. Et il les prit en pitié, dans sa grande miséricorde.
| ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו |
46 Il leur fit trouver grâce Auprès de tous ceux qui les retenaient captifs.
| ויתן אותם לרחמים-- לפני כל-שוביהם |
47 Sauve-nous, ô Éternel, notre Dieu, Et rassemble-nous du sein des nations. Afin que nous célébrions ton saint nom. Et que nous mettions notre gloire à te louer!
| הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן-הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך |
48 Béni soit l'Éternel, le Dieu d'Israël, De siècle en siècle, Et que tout le peuple dise: Amen! Louez l'Éternel!
| ברוך יהוה אלהי ישראל מן-העולם ועד העולם-- ואמר כל-העם אמן הללו-יה |
