< Cantiques 6 >

1 Où est allé ton bien-aimé, ô la plus belle des femmes? où ton ami s'est-il dirigé? Nous voulons le chercher avec toi. – –
אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך׃
2 Mon bien-aimé est descendu dans son jardin, près des parterres de baume, pour se repaître dans les jardins, et cueillir les lys.
דודי ירד לגנו לערוגות הבשם לרעות בגנים וללקט שושנים׃
3 Je suis à mon bien-aimé, et mon bien-aimé est à moi; il se repaît au milieu des lys.
אני לדודי ודודי לי הרעה בשושנים׃
4 Ma bien-aimée, tu es belle comme Thirza, attrayante comme Jérusalem, mais redoutable comme des phalanges sous le drapeau.
יפה את רעיתי כתרצה נאוה כירושלם אימה כנדגלות׃
5 Détourne de moi tes yeux, car ils me donnent l'effroi. Ta chevelure est comme un troupeau des chèvres qui reposent sur les flancs de Galaad;
הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבני שערך כעדר העזים שגלשו מן הגלעד׃
6 tes dents, comme un troupeau de brebis qui reviennent du bain, toutes mères de jumeaux. et dont aucune n'est sans agneaux;
שניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם׃
7 telle une moitié de grenade. telles sont les joues derrière ton voile.
כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך׃
8 Il y a soixante reines, quatre-vingts concubines, et des filles sans nombre;
ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר׃
9 mais une seule est ma colombe, ma pure; elle est l'enfant unique de sa mère, la favorite de celle qui lui donna naissance. Les filles la voient, et la disent heureuse, les reines et les concubines, et la louent.
אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה ראוה בנות ויאשרוה מלכות ופילגשים ויהללוה׃
10 Qui est celle qui surgit comme l'aurore, belle comme la lune, pure comme le soleil, mais redoutable comme les phalanges sous le drapeau? – –
מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה אימה כנדגלות׃
11 Je suis descendue au jardin des noyers, pour voir la fraîche verdure de la vallée, pour voir si la vigne montre ses bourgeons, si la grenade fleurit.
אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמנים׃
12 Je ne sais, mais mon désir m'a donné la vitesse des chars de mon noble peuple. –
לא ידעתי נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב׃
13 Dès le matin nous irons aux vignes, nous observerons si la vigne pousse, épanouit ses boutons, si les grenadiers sont en fleur. Là je te ferai le don de mon amour.
שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך מה תחזו בשולמית כמחלת המחנים׃

< Cantiques 6 >