Cantiques 2
1 Je suis un narcisse de Saron, un lys des vallées. – –
| אני חבצלת השרון שושנת העמקים׃ |
2 Tel un lys parmi les ronces, telle est ma bien-aimée parmi les jeunes filles. – –
| כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות׃ |
3 Tel un pommier parmi les arbres, tel est mon bien-aimé parmi les jeunes hommes. Mon désir est d'être assise à son ombre, et son fruit est doux à mon palais.
| כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי׃ |
4 Il m'a fait entrer dans la maison où le vin coule, et la bannière sous laquelle il me range, c'est l'amour…
| הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה׃ |
5 Pour me soutenir donnez-moi le sirop de raisins, donnez-moi comme cordial la pomme [de Cydon]! car je suis malade d'amour.
| סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני׃ |
6 Que sa main gauche se place sous ma tête, et que sa droite m'embrasse! – –
| שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני׃ |
7 Je vous adjure, filles de Jérusalem, par les gazelles et par les biches des champs, n'éveillez pas, ne réveillez pas mon amour, plus tôt qu'elle ne voudrait!
| השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ׃ |
8 C'est la voix de mon bien-aimé! Voici, il vient franchissant par sauts et par bonds les monts et les collines.
| קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות׃ |
9 Mon bien-aimé égale la gazelle, ou le faon des biches. Le voilà debout derrière notre mur, avançant ses yeux par la fenêtre, et les faisant briller au travers du treillis!
| דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים׃ |
10 Mon bien-aimé se met à parler, et il me dit: « Lève-toi, ma bien-aimée, ma beauté, et viens!
| ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך׃ |
11 Car voici, l'hiver est passé, les pluies ont cessé et ont fui; les fleurs paraissent sur la terre;
| כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו׃ |
12 la saison des mélodies est là, et la voix de la tourterelle se fait entendre dans notre contrée;
| הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו׃ |
13 le figuier embaume ses fruits, et la vigne est en fleur, elle exhale son parfum. Lève-toi, ma bien-aimée, ma beauté, et viens!
| התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי רעיתי יפתי ולכי לך׃ |
14 Ma colombe! dans les cavités des rochers, dans les retraites des lieux escarpés, fais-moi voir ta figure, fais-moi entendre ta voix! car ta voix est douce, et ta figure gracieuse. » –
| יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה׃ |
15 Faites pour nous la chasse aux renards, aux petits renards qui ravagent les vignes, quand nos vignes sont en fleur!
| אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר׃ |
16 Mon bien-aimé est à moi, et je suis à lui, il paît son troupeau parmi les lys.
| דודי לי ואני לו הרעה בשושנים׃ |
17 En attendant le trais du jour, et la fuite des ombres, reviens! toi, mon bien-aimé, égalant la gazelle ou le faon des biches franchis les monts qui nous séparent!
| עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים על הרי בתר׃ |
