Psaumes 12

1 Au maître chantre. En octave. Cantique de David. Sois-nous en aide, Éternel! car les bons diminuent, et les fidèles sont perdus parmi les enfants des hommes.

למנצח על השמינית מזמור לדוד הושיעה יהוה כי גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם׃

2 On se tient l'un à l'autre le langage du mensonge; la flatterie est sur les lèvres, le cœur double dans les discours.

שוא ידברו איש את רעהו שפת חלקות בלב ולב ידברו׃

3 Que l'Éternel détruise les lèvres qui flattent, et la langue qui parle avec forfanterie,

יכרת יהוה כל שפתי חלקות לשון מדברת גדלות׃

4 ceux qui disent: « Notre langue nous donne la puissance! Nous avons la parole, qui sera maître de nous? »

אשר אמרו ללשננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו׃

5 Pour le pauvre opprimé, et l'indigent qui soupire, à cette heure je me lève, dit l'Éternel, et je leur donnerai le secours auquel ils aspirent.

משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה אשית בישע יפיח לו׃

6 Les paroles de l'Éternel sont pures, comme l'argent qu'au creuset l'on dégage de terre, et purifie sept fois.

אמרות יהוה אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים׃

7 Toi-même, ô Éternel, tu les garderas, tu les protégeras contre cette race à jamais.

אתה יהוה תשמרם תצרנו מן הדור זו לעולם׃

8 Que partout les impies se promènent, comme quand la tempête se lève sur les hommes!

סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם׃