< Nombres 17 >

1 Et l'Éternel parla à Moïse en ces termes:
וידבר יהוה אל משה לאמר׃
2 Parle aux enfants d'Israël et fais-toi donner par eux une houlette pour chaque maison patriarcale, par tous leurs Princes pour leurs maisons patriarcales, douze houlettes;
דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו׃
3 et tu inscriras le nom de chacun d'eux sur sa houlette. Et tu inscriras le nom d'Aaron sur la houlette de Lévi; car il y aura une houlette par chef de maison patriarcale.
ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם׃
4 Et tu les déposeras dans la Tente du Rendez-vous devant le Témoignage où je me rencontre avec vous.
והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה׃
5 Et la houlette de l'homme que je choisirai, végétera; et ainsi, je ferai cesser devant moi les murmures que les enfants d'Israël élèvent contre vous.
והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם׃
6 Et Moïse parla aux enfants d'Israël, et tous leurs Princes lui donnèrent une houlette par Prince de leurs maisons patriarcales; douze houlettes, et la houlette d'Aaron était dans le nombre.
וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם׃
7 Et Moïse déposa les houlettes devant l'Éternel dans la Tente du Témoignage.
וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת׃
8 Et le lendemain, comme Moïse entrait dans la Tente du Témoignage, voilà que la houlette d'Aaron de la Tribu de Lévi avait végété et poussé des jets, et épanoui des fleurs et mûri des amandes.
ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים׃
9 Et Moïse enleva toutes les houlettes de devant l'Éternel et les porta vers tous les enfants d'Israël qui les virent et prirent chacun sa houlette.
ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו׃
10 Et l'Éternel dit à Moïse: Reporte la houlette d'Aaron devant le Témoignage pour y être conservée comme un monument pour les réfractaires, afin que tu fasses cesser devant moi leurs murmures et qu'ils ne meurent point.
ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו׃
11 Et ainsi fit Moïse: il se conforma à l'ordre de l'Éternel.
ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה׃
12 Et les enfants d'Israël dirent à Moïse: Voici, nous expirons, nous périssons tous, nous périssons!
ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו׃
13 quiconque s'approche de la Résidence de l'Éternel, meurt; devons-nous expirer jusqu'au dernier?
כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע׃

< Nombres 17 >