Nombres 10
1 Et l'Éternel parla à Moïse en ces termes:
| וידבר יהוה אל משה לאמר׃ |
2 Fais-toi deux trompettes d'argent; tu leur donneras la façon d'ouvrage fait autour; elles te serviront pour convoquer l'Assemblée, et indiquer le décampement.
| עשה לך שתי חצוצרת כסף מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות׃ |
3 Et quand on en sonnera [des deux], toute l'Assemblée se réunira auprès de toi à la porte de la Tente du Rendez-vous.
| ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד׃ |
4 Et quand on sonnera d'une seule, les Princes, les chefs des divisions d'Israël se réuniront auprès de toi.
| ואם באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל׃ |
5 Et quand vous sonnerez la charge, ceux-là lèveront le camp, qui campent à l'orient.
| ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החנים קדמה׃ |
6 Et quand vous sonnerez la charge pour, la seconde fois, ceux-là lèveront le camp, qui campent au midi; vous sonnerez la charge lors de votre décampement.
| ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החנים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם׃ |
7 Mais pour convoquer l'Assemblée, vous sonnerez des trompettes, mais non pas la charge.
| ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו׃ |
8 Et ce sont les fils d'Aaron, les Prêtres, qui sonneront des trompettes; elles sont instituées à perpétuité chez vous pour vos âges futurs.
| ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדרתיכם׃ |
9 Et quand vous vous mettrez en campagne dans votre pays contre vos agresseurs qui vous attaqueront, vous sonnerez la charge avec les trompettes, et votre souvenir sera rappelé devant l'Éternel, votre Dieu, et vous serez délivrés de vos ennemis.
| וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרות ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם׃ |
10 Et dans vos jours de réjouissance, et dans vos solennités et à vos Nouvelles Lunes vous sonnerez des trompettes en offrant vos holocaustes et vos sacrifices pacifiques, afin qu'elles rappellent votre souvenir devant votre Dieu. Je suis l'Éternel, votre Dieu.
| וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם׃ |
11 Et la seconde année, au second mois, le vingtième jour du mois, la nuée s'éleva de dessus la Résidence du Témoignage.
| ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת׃ |
12 Et les enfants d'Israël partirent, selon l'ordre de leurs départs, du désert de Sinaï, et la nuée s'arrêta dans le désert de Paran.
| ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פארן׃ |
13 Ils firent ce premier décampement sur l'ordre de l'Éternel transmis par Moïse,
| ויסעו בראשנה על פי יהוה ביד משה׃ |
14 et d'abord partit la bannière du camp des fils de Juda rangés par divisions, et leur corps d'armée était sous Nahesson, fils de Amminadab,
| ויסע דגל מחנה בני יהודה בראשנה לצבאתם ועל צבאו נחשון בן עמינדב׃ |
15 et le corps d'armée de la Tribu des fils d'Issaschar, sous Nethanéel, fils de Tsuhar,
| ועל צבא מטה בני יששכר נתנאל בן צוער׃ |
16 et le corps d'armée de la Tribu des fils de Zabulon, sous Eliab, fils de Hélon.
| ועל צבא מטה בני זבולן אליאב בן חלון׃ |
17 Puis la Résidence fut démontée, et partirent les fils de Gerson, et les fils de Merari, portant la Résidence.
| והורד המשכן ונסעו בני גרשון ובני מררי נשאי המשכן׃ |
18 Alors partit la bannière du camp de Ruben rangé par divisions, et son corps d'armée était sous Elitsur, fils de Sedéur,
| ונסע דגל מחנה ראובן לצבאתם ועל צבאו אליצור בן שדיאור׃ |
19 et le corps d'armée de la Tribu des fils de Siméon, sous Selumiel, fils de Tsurisaddaï,
| ועל צבא מטה בני שמעון שלמיאל בן צורי שדי׃ |
20 et le corps d'armée de la Tribu des fils de Gad, sous Eliasaph, fils de Deguel.
| ועל צבא מטה בני גד אליסף בן דעואל׃ |
21 Puis partirent les Kahathites portant le Sanctuaire; et [les premiers] dressaient la Résidence en attendant leur arrivée.
| ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את המשכן עד באם׃ |
22 Alors partit la bannière du camp des fils d'Ephraïm rangés par divisions, et leur corps d'armée était sous Elisamah, fils de Ammihud,
| ונסע דגל מחנה בני אפרים לצבאתם ועל צבאו אלישמע בן עמיהוד׃ |
23 et le corps d'armée de la Tribu des fils de Manassé, sous Gamliel, fils de Pedahtsur,
| ועל צבא מטה בני מנשה גמליאל בן פדהצור׃ |
24 et le corps d'armée de la Tribu des fils de Benjamin, sous Abidan, fils de Gidéoni.
| ועל צבא מטה בני בנימן אבידן בן גדעוני׃ |
25 Ensuite partit la bannière du camp des fils de Dan fermant la marche de tous les campements et rangés par divisions, et leur corps d'armée était sous Ahiézer, fils de Aramisaëdaï,
| ונסע דגל מחנה בני דן מאסף לכל המחנת לצבאתם ועל צבאו אחיעזר בן עמישדי׃ |
26 et le corps d'armée de la Tribu des fils d'Asser, sous Paghiel, fils de Hochram,
| ועל צבא מטה בני אשר פגעיאל בן עכרן׃ |
27 et le corps d'armée de la Tribu des fils de Néphthali, sous Ahira, fils de Einan.
| ועל צבא מטה בני נפתלי אחירע בן עינן׃ |
28 Tel fut l'ordre du décampement des enfants d'Israël selon leurs divisions, c'est ainsi qu'ils se mirent en marche.
| אלה מסעי בני ישראל לצבאתם ויסעו׃ |
29 Alors Moïse dit à Hobab, fils de Reguel, le Madianite, beau-père de Moïse: Nous marchons vers le lieu dont l'Éternel a dit: Je veux vous le donner; viens avec nous, et nous te ferons du bien; car l'Éternel a promis de faire du bien à Israël.
| ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי יהוה דבר טוב על ישראל׃ |
30 Et il lui répondit: Je n'irai point; mais je veux regagner mon pays et ma patrie.
| ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך׃ |
31 Et Moïse reprit: Ne nous quitte donc pas, puisque en effet tu connais les lieux propres à nos campements dans le désert: sois donc notre œil.
| ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים׃ |
32 Et si tu viens avec nous, et quand sera arrivé ce bien que l'Éternel veut nous faire, nous te ferons du bien.
| והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו והטבנו לך׃ |
33 Ils partirent ainsi de la montagne de l'Éternel, et firent trois journées de marche, et l'Arche de l'alliance de l'Éternel avait sur eux l'avance de trois journées de marche pour leur découvrir une station.
| ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה׃ |
34 Et la nuée de l'Éternel était au-dessus d'eux pendant le jour, lorsqu'ils partaient de leur campement.
| וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן המחנה׃ |
35 Et au départ de l'Arche Moïse disait: Lève-toi, Éternel! et que tes ennemis soient dissipés, et ceux qui te haïssent, mis en fuite devant toi.
| ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך׃ |
36 Et quand elle s'arrêtait, il disait: Ramène, Éternel, les myriades des divisions d'Israël.
| ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל׃ |
