< Job 9 >

1 Et Job reprit et dit:
ויען איוב ויאמר
2 Assurément je sais qu'il en est ainsi; et comment un mortel serait-il juste devant Dieu?
אמנם ידעתי כי-כן ומה-יצדק אנוש עם-אל
3 s'il voulait contester avec Lui, il ne répondrait pas à une chose sur mille.
אם-יחפץ לריב עמו-- לא-יעננו אחת מני-אלף
4 Pour l'intelligence, Il est sage, et pour la force, Il est puissant; qui pourrait Le braver, et rester sain et sauf?
חכם לבב ואמיץ כח-- מי-הקשה אליו וישלם
5 Il déplace soudain les montagnes qu'il bouleverse dans sa colère;
המעתיק הרים ולא ידעו-- אשר הפכם באפו
6 Il ébranle la terre sur sa base, et ses colonnes tremblent;
המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון
7 Il commande au soleil de ne point se lever, et Il met un sceau sur les étoiles;
האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם
8 Il incline les cieux à Lui seul, et s'avance sur les sommités des flots;
נטה שמים לבדו ודורך על-במתי ים
9 Il fit l'Ourse, Orion, les Pléiades, et les retraites lointaines du Midi,
עשה-עש כסיל וכימה וחדרי תמן
10 Il fait des choses grandes, qu'on ne peut sonder, et des merveilles qu'on ne peut compter.
עשה גדלות עד-אין חקר ונפלאות עד-אין מספר
11 Voici, Il m'assaille, et je ne le vois pas, Il attaque, et je ne l'aperçois pas.
הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא-אבין לו
12 Voici, Il emporte: qui le fera revenir? Qui lui dira: Que fais-tu?
הן יחתף מי ישיבנו מי-יאמר אליו מה-תעשה
13 Dieu ne calme pas son courroux; sous lui plient les appuis de l'orgueil;
אלוה לא-ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב
14 et je pourrais lui répondre, et choisir les paroles à lui dire!
אף כי-אנכי אעננו אבחרה דברי עמו
15 Eussé-je raison, je ne répondrais pas, de mon Juge j'invoquerais la clémence.
אשר אם-צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן
16 Quand Il répondrait à mon appel, je ne croirais pas qu'il ait ouï ma voix;
אם-קראתי ויענני-- לא-אאמין כי-יאזין קולי
17 car Il m'assaille par la tempête, et Il multiplie mes plaies sans motif;
אשר-בשערה ישופני והרבה פצעי חנם
18 Il ne me laisse pas reprendre haleine, car Il me rassasie d'amertumes.
לא-יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים
19 En appelle-t-on à la vigueur du fort: « Me voici! » [dit-Il] au droit: « Qui M'assignera? »
אם-לכח אמיץ הנה ואם-למשפט מי יועידני
20 Eussé-je raison, ma bouche devrait me condamner; fussé-je innocent, Il me trouverait pervers.
אם-אצדק פי ירשיעני תם-אני ויעקשני
21 Je suis innocent, et ne fais nul cas de la vie. je dédaigne de vivre.
תם-אני לא-אדע נפשי אמאס חיי
22 C'est tout un! Aussi dis-je: Il détruit innocent et coupable.
אחת היא על-כן אמרתי--תם ורשע הוא מכלה
23 Quand sa verge donne soudain la mort, Il se rit de l'épreuve de l'innocent:
אם-שוט ימית פתאם-- למסת נקים ילעג
24 la terre est livrée aux mains de l'impie, Il ôte la vue aux yeux de ses juges. Si ce n'est pas lui, qui est-ce donc?
ארץ נתנה ביד-רשע-- פני-שפטיה יכסה אם-לא אפוא מי-הוא
25 Mes jours s'en vont plus rapides que le coureur, ils fuient sans voir le bonheur,
וימי קלו מני-רץ ברחו לא-ראו טובה
26 ils passent comme des nacelles de roseau, comme l'aigle qui fond sur sa proie.
חלפו עם-אניות אבה כנשר יטוש עלי-אכל
27 Si je dis: Je veux oublier ma plainte, quitter mon air triste, redevenir serein;
אם-אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה
28 je m'épouvante de tous mes maux, je sais que Tu ne m'absoudras pas.
יגרתי כל-עצבתי ידעתי כי-לא תנקני
29 Je dois être coupable; pourquoi prendre une peine inutile?
אנכי ארשע למה-זה הבל איגע
30 Quand je me laverais dans l'eau de neige, quand avec la lessive je rendrais mes mains nettes,
אם-התרחצתי במו- (במי-) שלג והזכותי בבר כפי
31 même alors tu me plongerais dans la fosse, et mes habits mêmes me trouveraient repoussant.
אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי
32 Car Il n'est pas homme comme moi, pour que je réplique, pour que nous paraissions en jugement ensemble.
כי-לא-איש כמוני אעננו נבוא יחדו במשפט
33 Entre nous il n'y a point d'arbitre qui interpose sa main entre nous.
לא יש-בינינו מוכיח-- ישת ידו על-שנינו
34 Qu'il éloigne de moi sa verge, et que ses terreurs ne m'effraient plus!
יסר מעלי שבטו ואמתו אל-תבעתני
35 alors je parlerai, et serai sans crainte: car ainsi, je ne suis pas à moi-même.
אדברה ולא איראנו כי לא-כן אנכי עמדי

< Job 9 >