Job 6
1 Et Job reprit et dit:
| ויען איוב ויאמר |
2 Ah! qu'on pèse, qu'on pèse mon tourment! et qu'on mette mon malheur dans la balance aussi!
| לו--שקול ישקל כעשי והיתי (והותי) במאזנים ישאו-יחד |
3 car sur le sable des mers il l'emporte en grandeur: de là mes paroles outrées!
| כי-עתה--מחול ימים יכבד על-כן דברי לעו |
4 Car je porte sur moi les flèches du Tout-puissant, de leur poison mon cœur est abreuvé; les terreurs de Dieu m'ont cerné.
| כי חצי שדי עמדי--אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני |
5 L'onagre brait-il auprès de la verdure? Le taureau mugit-il auprès de son fourrage?
| הינהק-פרא עלי-דשא אם יגעה-שור על-בלילו |
6 Mange-t-on ce qui est insipide, sans sel? Le blanc de l'œuf a-t-il une saveur?
| היאכל תפל מבלי-מלח אם-יש-טעם בריר חלמות |
7 Mon âme refuse d'y toucher, et c'est comme une pourriture qui infecte mon pain.
| מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי |
8 O, si mon vœu pouvait s'accomplir, et si Dieu remplissait mon souhait!
| מי-יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה |
9 S'il plaisait à Dieu de m'écraser, d'étendre sa main, et de me retrancher!
| ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני |
10 Ainsi j'aurais encore une consolation, et une joie dans les maux qu'il ne m'épargne pas, car je n'ai point renié la parole du Dieu Saint.
| ותהי-עוד נחמתי-- ואסלדה בחילה לא יחמול כי-לא כחדתי אמרי קדוש |
11 Qu'est-ce que ma force pour attendre? et qu'est-ce que ma fin, pour patienter?
| מה-כחי כי-איחל ומה-קצי כי-אאריך נפשי |
12 Ma force est-elle la force de la pierre? mon corps est-il d'airain?
| אם-כח אבנים כחי אם-בשרי נחוש |
13 Par moi-même ne suis-je pas sans ressources, et le secours n'est-il pas refoulé loin de moi?
| האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני |
14 A l'affligé son ami doit de l'affection, sinon il dépouille la crainte du Tout-puissant.
| למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב |
15 Mes frères sont perfides comme le torrent, comme les eaux des ravins, qui tarissent,
| אחי בגדו כמו-נחל כאפיק נחלים יעברו |
16 que troublent les glaces, où s'enfonce la neige,
| הקדרים מני-קרח עלימו יתעלם-שלג |
17 qui, au temps de leur baisse, se dissipent, et, quand vient la chaleur, leur lit se trouve à sec.
| בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם |
18 Les caravanes s'écartent de leur route, s'avancent dans le désert, et périssent;
| ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו |
19 là portent leurs regards les caravanes de Théma, là les voyageurs de Séba placent leur espérance;
| הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו-למו |
20 ils ont honte d'avoir eu confiance, ils y arrivent, et sont confus.
| בשו כי-בטח באו עדיה ויחפרו |
21 De même vous n'êtes rien, vous voyez la terreur, et tremblez.
| כי-עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו |
22 Est-ce que j'ai dit: Donnez-moi! et avec vos biens, gagnez-moi la faveur!
| הכי-אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי |
23 et tirez-moi de la main de l'ennemi, et de la main des furieux rachetez-moi?
| ומלטוני מיד-צר ומיד עריצים תפדוני |
24 Instruisez-moi! je veux me taire, et faites-moi sentir en quoi j'ai failli!
| הורוני ואני אחריש ומה-שגיתי הבינו לי |
25 Quelle force dans le langage de la vérité! mais que démontrent vos remontrances?
| מה-נמרצו אמרי-ישר ומה-יוכיח הוכח מכם |
26 Est-ce des discours que vous pensez à reprendre? mais on livre au vent les propos du désespoir.
| הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נואש |
27 Oui, sur l'orphelin vous jetez le filet, et vous creusez la fosse devant votre ami.
| אף-על-יתום תפילו ותכרו על-ריעכם |
28 Mais ici, veuillez me regarder! et vos yeux vous diront si je suis un menteur.
| ועתה הואילו פנו-בי ועל-פניכם אם-אכזב |
29 Revenez donc! qu'il n'y ait pas injustice! revenez! j'ai encore raison sur ce point.
| שובו-נא אל-תהי עולה ושבי (ושבו) עוד צדקי-בה |
30 L'injustice est-elle sur ma langue, et mon palais ne distingue-t-il pas ce qui est mauvais?
| היש-בלשוני עולה אם-חכי לא-יבין הוות |
