Job 31

1 J'avais fait un pacte avec mes yeux… Comment les eussé-je arrêtés sur une vierge?

ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה׃

2 Et quel sort d'en haut Dieu m'eût-il envoyé, et quel lot le Tout-puissant, des lieux suprêmes?

ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים׃

3 La ruine n'est-elle pas pour le criminel, et le malheur pour ceux qui font le mal?

הלא איד לעול ונכר לפעלי און׃

4 Ne découvre-t-Il pas mes voies, et ne compte-t-Il pas tous mes pas?

הלא הוא יראה דרכי וכל צעדי יספור׃

5 Ai-je eu commerce avec le mensonge, et mon pied fut-il prompt à supplanter?

אם הלכתי עם שוא ותחש על מרמה רגלי׃

6 Que Dieu me pèse à la juste balance, et Il reconnaîtra mon innocence!

ישקלני במאזני צדק וידע אלוה תמתי׃

7 Mes pas ont-ils dévié de la voie, et mon cœur suivit-il l'attrait de mes yeux? Une seule tache est-elle empreinte sur ma main?

אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום׃

8 Alors, que je sème, et qu'un autre moissonne, et que mes rejetons soient extirpés!

אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו׃

9 Mon cœur pour une femme s'est-il laissé séduire? ai-je été aux aguets à la porte de mon prochain?

אם נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי׃

10 Alors, que ma femme tourne la meule pour un autre, et que d'autres abusent d'elle!

תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין׃

11 Car c'est là un crime, un forfait que les juges doivent punir;

כי הוא זמה והיא עון פלילים׃

12 oui, c'est un feu qui consume, à détruire, et aurait dans sa racine ruiné tout mon avoir.

כי אש היא עד אבדון תאכל ובכל תבואתי תשרש׃

13 Ai-je méprisé les droits de mon esclave, et de ma servante, quand ils n'étaient pas d'accord avec moi?

אם אמאס משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי׃

14 Mais que ferais-je, si Dieu se levait? et, s'il me châtiait, que lui répliquerais-je?

ומה אעשה כי יקום אל וכי יפקד מה אשיבנו׃

15 Dans le sein maternel, Celui qui me forma, ne le forma-t-Il pas aussi? et ne nous prépara-t-Il pas dans le sein d'une mère?

הלא בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד׃

16 Ai-je rebuté le vœu du pauvre, et fait languir les yeux de la veuve?

אם אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה׃

17 Ai-je mangé mon pain seul, et l'orphelin n'y eut-il point de part?

ואכל פתי לבדי ולא אכל יתום ממנה׃

18 Non, dès ma jeunesse, j'élevai l'un en père, et dès ma naissance je fus le guide de l'autre.

כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה׃

19 Ai-je pu voir l'indigent non vêtu, et le pauvre non couvert?

אם אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון׃

20 Leurs reins ne me bénissaient-ils pas, et la toison de mes agneaux ne les réchauffait-elle pas?

אם לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם׃

21 Ma main a-t-elle menacé l'orphelin, parce que je me voyais soutenu à la Porte?

אם הניפותי על יתום ידי כי אראה בשער עזרתי׃

22 Alors, que mon épaule se détache de ma nuque, et que mon bras brisé sorte de son emboîture!

כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר׃

23 Mais les vengeances de Dieu sont ma terreur, et devant Sa majesté je deviens impuissant.

כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל׃

24 Ai-je pris l'or pour mon appui, et ai-je dit au métal: En toi je me confie?

אם שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי׃

25 Me suis-je applaudi de la grandeur de mes biens, et des grands gains obtenus par mes mains?

אם אשמח כי רב חילי וכי כביר מצאה ידי׃

26 Ai-je regardé la lumière, quand elle resplendit, et la lune, quand magnifique elle s'avance?

אם אראה אור כי יהל וירח יקר הלך׃

27 Et mon cœur en secret s'est-il laissé séduire, jusqu'à confier à ma main les baisers de ma bouche?

ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי׃

28 Cela aussi serait un crime que les juges doivent punir, parce que j'aurais menti au Dieu suprême.

גם הוא עון פלילי כי כחשתי לאל ממעל׃

29 Étais-je joyeux de la ruine de mon ennemi, transporté de le voir atteint par les revers?

אם אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי מצאו רע׃

30 Mais je ne permettais pas à ma langue de pécher en demandant sa mort dans une imprécation.

ולא נתתי לחטא חכי לשאל באלה נפשו׃

31 Les gens de ma tente ne disaient-ils pas: Montrez-nous qui ne fut pas rassasié à sa table?

אם לא אמרו מתי אהלי מי יתן מבשרו לא נשבע׃

32 L'étranger ne passait pas la nuit dehors, et j'ouvrais ma porte au voyageur.

בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתח׃

33 A l'exemple des hommes ai-je dissimulé mes fautes, enfouissant dans mon sein mes égarements,

אם כסיתי כאדם פשעי לטמון בחבי עוני׃

34 parce que je redoutais le peuple assemblé, et que le mépris des tribus me faisait peur à m'ôter la parole, et à m'empêcher de passer ma porte?

כי אערוץ המון רבה ובוז משפחות יחתני ואדם לא אצא פתח׃

35 Ah! s'il voulait m'écouter et me dire: Voici ma signature! Si le Tout-puissant voulait répliquer! si j'avais le grief écrit par ma partie!

מי יתן לי שמע לי הן תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי׃

36 Oui, je le porterais sur mon épaule, je le ceindrais comme un diadème,

אם לא על שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי׃

37 j'avouerais chacun de mes pas, comme un prince je L'aborderais. –

מספר צעדי אגידנו כמו נגיד אקרבנו׃

38 Mon champ réclame-t-il contre moi, et ses sillons en même temps portent-ils plainte?

אם עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון׃

39 En ai-je mangé le produit, sans l'avoir payé, et ai-je arraché des soupirs à son maître?

אם כחה אכלתי בלי כסף ונפש בעליה הפחתי׃

40 Alors, que la ronce germe au lieu du froment, et l'herbe gourmande à la place de l'orge! Fin des discours de Job.

תחת חטה יצא חוח ותחת שערה באשה תמו דברי איוב׃