Job 21
1 Et Job répondit et dit:
| ויען איוב ויאמר׃ |
2 Ecoutez, écoutez mon discours, et donnez-moi cette consolation-là!
| שמעו שמוע מלתי ותהי זאת תנחומתיכם׃ |
3 Souffrez que je parle, et, quand j'aurai parlé, tu pourras te moquer!
| שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג׃ |
4 Est-ce à l'homme qu'en veut ma plainte? Et pourquoi la patience ne m'échapperait-elle pas?
| האנכי לאדם שיחי ואם מדוע לא תקצר רוחי׃ |
5 Tournez les yeux vers moi, et vous serez stupéfaits, et vous mettrez la main sur la bouche!
| פנו אלי והשמו ושימו יד על פה׃ |
6 Quand j'y pense, je me trouble, et ma chair frissonne.
| ואם זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות׃ |
7 Pourquoi les impies vivent-ils, avancent-ils en âge, accroissent-ils leurs moyens?
| מדוע רשעים יחיו עתקו גם גברו חיל׃ |
8 Devant eux, autour d'eux, leur race s'affermit, et leurs rejetons réjouissent leurs regards.
| זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם׃ |
9 Leurs maisons sont en paix, à l'abri de la crainte, et la verge de Dieu ne passe point sur eux.
| בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם׃ |
10 Leur taureau saillit, et n'est point impuissant, leur génisse vêle, et n'avorte point.
| שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל׃ |
11 Ils promènent leur famille qui égale un troupeau, et leurs enfants s'ébattent.
| ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון׃ |
12 Ils chantent au son des cymbales et du luth, et s'égaient au bruit de la cornemuse.
| ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב׃ |
13 Ils emploient leurs jours à jouir, et la descente aux Enfers est pour eux l'affaire d'un instant. (Sheol h7585)
| יבלו בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו׃ (Sheol h7585) |
14 Cependant ils disent à Dieu: « Retire-toi de nous! et pour la science de tes voies nous n'avons aucun goût.
| ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו׃ |
15 Qu'est-ce que le Tout-puissant, pour que nous le servions? et que gagnerions-nous à le prier? »
| מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו׃ |
16 Voici, n'ont-ils pas leur bonheur en leurs mains? (Loin de moi les principes des impies!)
| הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני׃ |
17 Combien de fois arrive-t-il que la lampe des impies s'éteigne, et que leur ruine fonde sur eux; que Dieu leur distribue leurs lots dans sa colère;
| כמה נר רשעים ידעך ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו׃ |
18 qu'ils soient comme le chaume au souffle du vent, ou comme la balle qu'enlève l'ouragan?
| יהיו כתבן לפני רוח וכמץ גנבתו סופה׃ |
19 C'est à ses fils que Dieu réserve la misère! C'est lui que Dieu devrait punir, afin qu'il en pâtit;
| אלוה יצפן לבניו אונו ישלם אליו וידע׃ |
20 c'est lui qui de ses yeux devrait contempler sa chute, et être abreuvé du courroux du Tout-puissant!
| יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה׃ |
21 Car, que lui fait sa maison après lui, quand le terme de ses jours est échu?
| כי מה חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו׃ |
22 Est-ce à Dieu qu'on veut révéler la science, à lui qui juge les Intelligences célestes?
| הלאל ילמד דעת והוא רמים ישפוט׃ |
23 L'un meurt au sein même du bien-être, dans une sécurité et une paix complète;
| זה ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו׃ |
24 ses bergeries sont remplies de lait, et la moelle de ses os est toujours rafraîchie.
| עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה׃ |
25 Et l'autre meurt, l'amertume dans l'âme, et il n'a point goûté le bonheur.
| וזה ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה׃ |
26 Ensemble ils sont gisants dans la poudre, et les vers les recouvrent.
| יחד על עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם׃ |
27 Voici, je sais quelles sont vos pensées, et les jugements qu'à tort vous portez sur moi!
| הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו׃ |
28 Car vous dites: « Où est la maison de l'homme puissant, et la tente où habitaient les impies? »
| כי תאמרו איה בית נדיב ואיה אהל משכנות רשעים׃ |
29 N'avez-vous pas interrogé les voyageurs? et ne vous rendrez-vous pas aux preuves qu'ils rapportent?
| הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו׃ |
30 C'est qu'au jour de la ruine, l'impie est préservé, et qu'au jour des vengeances, il est conduit en lieu sûr.
| כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו׃ |
31 Qui est-ce qui lui reproche en face sa conduite, et qui est-ce qui lui rend ce qu'il a fait?
| מי יגיד על פניו דרכו והוא עשה מי ישלם לו׃ |
32 Il est porté au tombeau, et il veille encore sur le tertre.
| והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד׃ |
33 La terre de la vallée pèse doucement sur lui; après lui tous les hommes vont à la file, et ses devanciers sont innombrables.
| מתקו לו רגבי נחל ואחריו כל אדם ימשוך ולפניו אין מספר׃ |
34 Comment pouvez-vous donc m'offrir des consolations si vaines? De vos réponses, ce qui reste, c'est la perfidie.
| ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר מעל׃ |
