Isaïe 40
1 Consolez, consolez mon peuple! dit votre Dieu.
| נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם׃ |
2 Parlez au cœur de Jérusalem, et criez-lui que son service est fini, que son crime est acquitté, qu'elle a reçu de la main de l'Éternel au double de tous ses péchés!
| דברו על לב ירושלם וקראו אליה כי מלאה צבאה כי נרצה עונה כי לקחה מיד יהוה כפלים בכל חטאתיה׃ |
3 Une voix crie: Dans le désert préparez le chemin de l'Éternel, aplanissez dans la steppe aride une route pour notre Dieu!
| קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו בערבה מסלה לאלהינו׃ |
4 Que toute vallée soit exhaussée, et que toute montagne et toute colline soient abaissées! que le sol raboteux devienne un sol uni, et toute aspérité un terrain aplani!
| כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו והיה העקב למישור והרכסים לבקעה׃ |
5 Et la gloire de l'Éternel se révélera, et toute chair dans le même instant verra que la bouche de l'Éternel a parlé.
| ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר׃ |
6 Une voix dit: « Proclame! » Et l'on dit: « Que proclamerai-je? » – « Toute chair est une herbe, et toute sa grâce comme la fleur des champs:
| קול אמר קרא ואמר מה אקרא כל הבשר חציר וכל חסדו כציץ השדה׃ |
7 l'herbe sèche, la fleur se fane, quand du souffle de l'Éternel elle est atteinte, (oui, le peuple est une herbe!)
| יבש חציר נבל ציץ כי רוח יהוה נשבה בו אכן חציר העם׃ |
8 l'herbe sèche, la fleur se fane, mais la parole de notre Dieu demeure éternellement. »
| יבש חציר נבל ציץ ודבר אלהינו יקום לעולם׃ |
9 Monte sur une haute montagne, Sion, messagère de paix! élève avec force ta voix, Jérusalem, messagère de paix! élève-la, ne crains pas! dis aux villes de Juda:
| על הר גבה עלי לך מבשרת ציון הרימי בכח קולך מבשרת ירושלם הרימי אל תיראי אמרי לערי יהודה הנה אלהיכם׃ |
10 « Voici votre Dieu! » Voici, le Seigneur, l'Éternel arrive en héros, et son bras commande pour lui; voici, ses récompenses l'accompagnent, et ses rétributions le précèdent.
| הנה אדני יהוה בחזק יבוא וזרעו משלה לו הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו׃ |
11 Comme un berger Il fera paître son troupeau, dans ses bras Il recueillera les agneaux, et dans son sein les portera; Il conduira les mères qui allaitent.
| כרעה עדרו ירעה בזרעו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל׃ |
12 Qui mesura les eaux dans le creux de sa main, et de l'empan prit les dimensions des Cieux, et ramassa dans un setier la poudre de la terre, et pesa les montagnes à la balance et les collines dans les bassins?
| מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשלש עפר הארץ ושקל בפלס הרים וגבעות במאזנים׃ |
13 Qui a dirigé l'esprit de l'Éternel, et qui fut son conseiller pour l'enseigner?
| מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו׃ |
14 Qui consulta-t-Il pour en être éclairé? et qui L'instruisit dans la voie de ce qui est juste, et L'instruisit dans la science, et Lui montra le chemin de l'intelligence?
| את מי נועץ ויבינהו וילמדהו בארח משפט וילמדהו דעת ודרך תבונות יודיענו׃ |
15 Voici, des peuples sont comparables à une goutte qui pend à un seau, et à une poussière sur une balance, et Il soulève des îles comme la menue poussière.
| הן גוים כמר מדלי וכשחק מאזנים נחשבו הן איים כדק יטול׃ |
16 Et le Liban ne suffit pas au feu, ni son gibier aux holocaustes.
| ולבנון אין די בער וחיתו אין די עולה׃ |
17 Tous les peuples sont devant Lui comme s'ils n'étaient pas, Il les regarde comme un néant et une vanité.
| כל הגוים כאין נגדו מאפס ותהו נחשבו לו׃ |
18 Et à qui pourriez-vous assimiler Dieu? et quelle image feriez- vous son égale?
| ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו׃ |
19 Un ouvrier fond une idole, et un orfèvre la plaque d'or, et y soude des chaînettes d'argent.
| הפסל נסך חרש וצרף בזהב ירקענו ורתקות כסף צורף׃ |
20 Le pauvre borné dans ses dons choisit un bois qui ne pourrisse pas, il se procure un habile ouvrier pour fabriquer une image qui ne branle pas. –
| המסכן תרומה עץ לא ירקב יבחר חרש חכם יבקש לו להכין פסל לא ימוט׃ |
21 Ne le savez-vous pas? ne l'avez-vous pas appris? Cela ne vous fut-il pas annoncé dès l'origine? Ne prîtes-vous jamais garde à la fondation de la terre?
| הלוא תדעו הלוא תשמעו הלוא הגד מראש לכם הלוא הבינתם מוסדות הארץ׃ |
22 C'est Lui qui a son trône au-dessus du disque de la terre, dont les habitants sont comme des sauterelles; qui déroule les Cieux comme une tenture, et les déploie comme un pavillon pour y loger;
| הישב על חוג הארץ וישביה כחגבים הנוטה כדק שמים וימתחם כאהל לשבת׃ |
23 qui réduit les princes au néant, et fait des juges de la terre une vanité:
| הנותן רוזנים לאין שפטי ארץ כתהו עשה׃ |
24 à peine sont-ils plantés, à peine sont-ils semés, à peine leur tige a-t-elle pris racine en terre, qu'il souffle sur eux, et ils sèchent, et une tempête les emporte comme la balle.
| אף בל נטעו אף בל זרעו אף בל שרש בארץ גזעם וגם נשף בהם ויבשו וסערה כקש תשאם׃ |
25 Et à qui m'assimilerez-vous, pour que je lui ressemble? dit le Saint.
| ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש׃ |
26 Levez vos yeux en haut, et regardez! Qui les a créés? Il fait avancer leur armée tout entière, les appelle tous par leur nom; si grand est son pouvoir, et si puissante est sa force, que pas un ne fait défaut.
| שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא מרב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר׃ |
27 Pourquoi dis-tu, Jacob, et parles-tu ainsi, Israël: « Mes destinées échappent à l'Éternel, et mon droit passe inaperçu devant mon Dieu! » Ne le sais-tu pas? ou ne l'as-tu pas appris?
| למה תאמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי מיהוה ומאלהי משפטי יעבור׃ |
28 Il est un Dieu pour tous les temps, l'Éternel, créateur des extrémités delà terre; Il ne se fatigue, ni ne s'épuise; on ne saurait sonder son intelligence.
| הלוא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם יהוה בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו׃ |
29 Il redonne des forces à celui qui est fatigué, et Il redouble la vigueur de celui qui est défaillant.
| נתן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה׃ |
30 La jeunesse se fatigue et s'épuise, et les guerriers d'élite chancellent;
| ויעפו נערים ויגעו ובחורים כשול יכשלו׃ |
31 mais ceux qui se confient en l'Éternel, reçoivent de nouvelles forces, ils prennent leur vol comme l'aigle; ils courent et ne se fatiguent point, ils vont et ne s'épuisent point.
| וקוי יהוה יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו׃ |
