Isaïe 33
1 Malheur à toi, dévastateur, qui n'as pas encore été dévasté, et spoliateur, qu'on n'a pas dépouillé! Quand tu auras achevé tes ravages, tu seras ravagé; quand tu auras fini de dépouiller, on te dépouillera.
| הוי שודד ואתה לא שדוד ובוגד ולא בגדו בו כהתמך שודד תושד כנלתך לבגד יבגדו בך |
2 Éternel, sois-nous propice, nous nous attendons à toi! sois notre bras chaque matin, et notre aide au temps de la détresse!
| יהוה חננו לך קוינו היה זרעם לבקרים אף ישועתנו בעת צרה |
3 A ta voix tonnante les peuples fuient, à ton lever les nations se dissipent.
| מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים |
4 On ramasse votre butin, comme ramasse la sauterelle; on s'y précipite, comme la locuste se précipite.
| ואסף שללכם אסף החסיל--כמשק גבים שקק בו |
5 L'Éternel est élevé, car Il habite les lieux très-hauts, Il remplit Sion de justice et d'équité.
| נשגב יהוה כי שכן מרום מלא ציון משפט וצדקה |
6 Et ce sera la sécurité de tes jours; la sagesse et la science sont une riche source de salut; et la crainte de l'Éternel, c'est là son trésor.
| והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת יהוה היא אוצרו |
7 Voici, leurs guerriers poussent des cris au dehors; les messagers de paix pleurent amèrement.
| הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון |
8 Les chemins sont désolés; on cesse de pratiquer les sentiers. Il rompt l'alliance, méprise les villes, et ne fait aucun cas des hommes.
| נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש |
9 Le pays est en deuil et languit; le Liban est confus, dans la douleur; Saron ressemble au désert, Basan et le Carmel perdent leurs feuilles.
| אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל |
10 Maintenant je vais me lever, dit l'Éternel, maintenant me dresser, maintenant m'élever.
| עתה אקום יאמר יהוה עתה ארומם--עתה אנשא |
11 Dans vos flancs vous portez du foin, et vous enfanterez de la balle; votre souffle est un feu qui vous consumera.
| תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם |
12 Et les peuples seront embrasés, calcinés; ronces coupées, ils brûleront au feu.
| והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו |
13 Écoutez, peuples lointains, ce que j'ai fait, et vous qui êtes près, connaissez ma puissance!
| שמעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי |
14 En Sion les pécheurs tremblent, le frisson saisit les impies. « Qui de nous tiendra devant le feu consumant? qui de nous tiendra devant les flammes éternelles? » –
| פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה--מי יגור לנו מוקדי עולם |
15 Celui qui est dans la voie de la justice, et qui parle selon la droiture, qui méprise les gains extorqués, qui secoue sa main pour ne point recevoir de dons corrupteurs, qui se bouche les oreilles pour n'être point complice de meurtres et qui ferme ses yeux pour ne point voir le mal,
| הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע |
16 celui-là habitera un séjour éminent, des rochers fortifiés seront sa citadelle, son pain lui sera donné et son eau ne tarira pas.
| הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים |
17 Tes yeux contempleront le Roi dans sa beauté, ils verront des pays lointains.
| מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים |
18 Ton cœur se rappellera le temps de la terreur. « Où est celui qui tenait le registre? où, celui qui tenait la balance? où, celui qui inspectait les tours? »
| לבך יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר את המגדלים |
19 Tu ne verras plus le peuple cruel, le peuple au langage obscur que l'on n'entend pas, à la langue bégayante que l'on ne comprend pas.
| את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה |
20 Contemple Sion, la ville de nos fêtes! Tes yeux verront Jérusalem un séjour tranquille, une tente qu'on ne lève plus, dont les pieux ne sont plus arrachés, dont nulle corde n'est détachée.
| חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדתיו לנצח וכל חבליו בל ינתקו |
21 Car là l'Éternel dans sa magnificence nous tient lieu de rivières, de larges fleuves; un vaisseau à rames n'oserait y passer, un navire puissant n'oserait y voguer.
| כי אם שם אדיר יהוה לנו מקום נהרים יארים רחבי ידים בל תלך בו אני שיט וצי אדיר לא יעברנו |
22 Car l'Éternel notre juge, l'Éternel notre législateur, l'Éternel notre Roi est celui qui nous sauve.
| כי יהוה שפטנו יהוה מחקקנו יהוה מלכנו הוא יושיענו |
23 Tes cordes sont lâches, ne tiennent point leur mât ferme, ni les voiles tendues. Alors le butin et les dépouilles en abondance sont partagés, [même] les boiteux prennent part au pillage,
| נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס אז חלק עד שלל מרבה פסחים בזזו בז |
24 et aucun habitant ne dit: « Je suis malade! » Au peuple qui y habite, le péché est pardonné.
| ובל יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון |
