Isaïe 32
1 Puis, voici, le Roi régnera selon la justice, et quant aux princes, ils gouverneront selon le bon droit;
| הן לצדק ימלך מלך ולשרים למשפט ישרו׃ |
2 et chacun d'eux sera comme un abri contre le vent, et un couvert contre l'orage, comme des ruisseaux dans la sécheresse, comme l'ombre d'un grand rocher dans une contrée aride;
| והיה איש כמחבא רוח וסתר זרם כפלגי מים בציון כצל סלע כבד בארץ עיפה׃ |
3 et les yeux des Voyants ne seront plus aveugles, et les oreilles des auditeurs seront attentives;
| ולא תשעינה עיני ראים ואזני שמעים תקשבנה׃ |
4 et le cœur des hommes légers sera avisé pour comprendre, et la langue des bègues habile à parler nettement.
| ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר לדבר צחות׃ |
5 L'impie ne sera plus appelé noble, ni le fourbe nommé magnanime;
| לא יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע׃ |
6 car l'impie profère l'impiété et son cœur pratique le mal pour commettre l'impiété, et pour tenir contre l'Éternel le langage de l'erreur, pour laisser à vide l'âme de l'affamé, et manquer de breuvage celui qui est altéré;
| כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה און לעשות חנף ולדבר אל יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר׃ |
7 et les armes du fourbe sont funestes, il médite la fraude pour perdre le misérable par des discours menteurs, quand bien même l'indigent expose son droit.
| וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענוים באמרי שקר ובדבר אביון משפט׃ |
8 Mais le noble pense à ce qui est noble, et dans ce qui est noble il se maintient.
| ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום׃ |
9 Femmes insouciantes, debout! entendez ma voix! filles qui vous rassurez, écoutez mes discours!
| נשים שאננות קמנה שמענה קולי בנות בטחות האזנה אמרתי׃ |
10 Dans l'an et jours vous tremblerez, vous qui vous rassurez; car c'en est fait de la vendange, et la récolte des fruits n'arrivera pas.
| ימים על שנה תרגזנה בטחות כי כלה בציר אסף בלי יבוא׃ |
11 Ayez de l'effroi, insouciantes! tremblez, vous qui vous rassurez! déshabille-toi, ôte tes vêtements et ceins tes reins [du cilice]!
| חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על חלצים׃ |
12 On gémit, en se frappant le sein, sur les campagnes délicieuses et sur la vigne féconde.
| על שדים ספדים על שדי חמד על גפן פריה׃ |
13 Sur le sol de mon peuple poussent les ronces et les épines, oui, dans toutes les maisons où est la joie, dans la ville où est la gaieté;
| על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קריה עליזה׃ |
14 car le palais est abandonné et la cité bruyante est solitaire; la colline et la tour seront pour longtemps parmi les cavernes, la joie des onagres, le pacage des troupeaux,
| כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם משוש פראים מרעה עדרים׃ |
15 jusqu'à ce que sur nous l'esprit soit répandu d'en haut, et que le désert devienne un verger, et que le verger soit estimé à l'égal de la forêt.
| עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל וכרמל ליער יחשב׃ |
16 Alors dans le désert habitera la justice, et l'équité dans le verger aura son séjour,
| ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב׃ |
17 et l'effet de la justice sera la paix, le fruit de la justice le repos et la sécurité éternellement.
| והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה השקט ובטח עד עולם׃ |
18 Et mon peuple habitera une demeure de paix, et des domiciles assurés, et des lieux tranquilles et sûrs.
| וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות׃ |
19 Mais il grêlera à la chute de la forêt, et la ville ennemie s'abîmant croulera.
| וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר׃ |
20 Heureux vous qui semez dans un sol arrosé, et laissez sans entraves le pied du bœuf et de l'âne!
| אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור׃ |
