Genèse 29
1 Et levant les pieds, Jacob s'en alla au pays des enfants de l'orient.
| וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם |
2 Et il regarda, et voici, c'était une fontaine dans la campagne, et voici, là à côté reposaient trois troupeaux de brebis; car c'est à cette fontaine qu'on abreuvait les troupeaux, et grande était la pierre qui en fermait l'ouverture.
| וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה--כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר |
3 Et tous les troupeaux y étaient ramassés, puis les bergers écartaient la pierre de l'ouverture de la fontaine, et abreuvaient leurs troupeaux, et ramenaient la pierre sur l'ouverture de la fontaine à sa place.
| ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה |
4 Alors Jacob leur dit: Mes frères, d'où êtes-vous? Et ils répondirent: Nous sommes de Charan.
| ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו |
5 Et il leur dit: Connaissez-vous Laban, fils de Nachor? Et ils répondirent: Nous le connaissons.
| ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו |
6 Et il leur dit: Tout va-t-il bien pour lui? Et ils répondirent: Bien; et voici venir Rachel, sa fille, avec son troupeau.
| ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום--והנה רחל בתו באה עם הצאן |
7 Et il dit: Voici, il est encore grand jour; et il n'est pas temps de réunir les troupeaux; abreuvez les brebis, puis allez, faites-les paître!
| ויאמר הן עוד היום גדול--לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו |
8 Et ils répondirent: Nous ne le pouvons pas que tous les troupeaux ne soient ramassés; c'est alors qu'on écarte la pierre de l'ouverture de la fontaine, et nous abreuvons les brebis.
| ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן |
9 Il s'entretenait encore avec eux, lorsque Rachel arriva avec le troupeau de son père, car elle était bergère.
| עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה--כי רעה הוא |
10 Et lorsque Jacob vit Rachel, fille de Laban, frère de sa mère, et le troupeau de Laban, frère de sa mère, il s'approcha, et écarta la pierre de l'ouverture de la fontaine, et abreuva le troupeau de Laban, frère de sa mère.
| ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו |
11 Et Jacob embrassa Rachel, et éleva sa voix et pleura.
| וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך |
12 Et Jacob découvrit à Rachel qu'il était parent de son père, et qu'il était fils de Rebecca; et elle courut en donner avis à son père.
| ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה |
13 Et lorsque Laban ouït parler de Jacob, fils de sa sœur, il accourut au devant de lui, et l'étreignit et l'embrassa, et l'amena dans sa maison; et il raconta à Laban tous ces détails.
| ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה |
14 Alors Laban lui dit: Oui, tu es ma chair et mes os! Et il demeura chez lui un mois de temps.
| ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים |
15 Alors Laban dit à Jacob: Mais n'es-tu pas mon parent, et me servirais-tu gratuitement? Dis-moi quel doit être ton salaire.
| ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך |
16 Or Laban avait deux filles, l'aînée s'appelait Léa et la cadette, Rachel;
| וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל |
17 et Léa avait les yeux délicats, mais Rachel était belle de taille et belle de figure.
| ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה |
18 Et Jacob aimait Rachel et dit: Je te servirai sept ans pour Rachel, ta fille cadette.
| ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה |
19 Et Laban dit: J'aime mieux te la donner que de la donner à un autre homme: reste avec moi!
| ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי |
20 Et Jacob servit sept années pour Rachel, et elles lui semblèrent comme quelques jours, parce qu'il l'aimait.
| ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה |
21 Et Jacob dit à Laban: Donne-moi ma femme, car mon temps est accompli, afin que j'habite avec elle.
| ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה |
22 Alors Laban rassembla tous les gens du lieu, et fit un festin.
| ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה |
23 Et le soir il prit Léa, sa fille, et la lui amena, et il s'approcha d'elle.
| ויהי בערב--ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה |
24 Et Laban donna à Léa, sa fille, pour servante, Zilpa sa servante.
| ויתן לבן לה את זלפה שפחתו--ללאה בתו שפחה |
25 Et le matin, voilà que c'était Léa! Et il dit à Laban: Pourquoi en as-tu agi ainsi avec moi? N'est-ce pas pour, Rachel que je t'ai servi? et pourquoi m'as-tu trompé?
| ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי--הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני |
26 Et Laban dit: Ce n'est pas la pratique de ce lieu de placer la cadette avant l'aînée.
| ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו--לתת הצעירה לפני הבכירה |
27 Passe la semaine [de noces] de celle-ci, puis nous te donnerons aussi l'autre pour le service que tu feras chez moi sept nouvelles années encore.
| מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות |
28 Et ainsi fit Jacob, qui accomplit la semaine de Léa; puis il lui donna sa fille Rachel pour femme.
| ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה |
29 Et Laban donna pour servante à Rachel, sa fille, Bilha, sa servante.
| ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו--לה לשפחה |
30 Et il habita aussi avec Rachel et il aima aussi Rachel plus que Léa; et il le servit sept nouvelles années encore.
| ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות |
31 Et l'Éternel voyant que Léa n'était pas aimée, la rendit féconde, tandis que Rachel était stérile.
| וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה |
32 Et Léa devint enceinte, et enfanta un fils, et elle l'appela du nom de Ruben (voyez un fils); car elle dit: L'Éternel a vu ma misère; et maintenant mon mari m'aimera.
| ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי--כי עתה יאהבני אישי |
33 Et elle devint encore enceinte et enfanta un fils et dit: L'Éternel a ouï que je ne suis pas aimée, et Il m'a accordé aussi celui-ci. Et elle l'appela du nom de Siméon (exaucement).
| ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון |
34 Et elle devint encore enceinte, et enfanta un fils et dit: Pour cette fois mon mari s'attachera à moi, car je lui ai enfanté trois fils; c'est pourquoi on l'appela du nom de Lévi (attachement).
| ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי |
35 Et elle devint encore enceinte et enfanta un fils et dit: Cette fois je louerai l'Éternel; c'est pourquoi elle l'appela du nom de Juda (louange de Dieu). Et elle cessa d'enfanter.
| ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה--על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת |
