< Exode 17 >

1 Et toute l'assemblée des enfants d'Israël partit du désert de Sin, faisant leurs stations selon l'ordre de l'Éternel, et ils vinrent camper à Raphidim; et il n'y avait point d'eau à boire pour le peuple.
ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין למסעיהם--על פי יהוה ויחנו ברפידים ואין מים לשתת העם
2 Alors le peuple querella Moïse et dit: Donnez -nous de l'eau à boire! Et Moïse leur dit: Pourquoi me querellez-vous? Pourquoi tentez-vous l'Éternel?
וירב העם עם משה ויאמרו תנו לנו מים ונשתה ויאמר להם משה מה תריבון עמדי מה תנסון את יהוה
3 Et là le peuple avait soif d'eau et murmurait contre Moïse et disait: Pourquoi nous as-tu amenés ici de l'Egypte pour me faire mourir, moi et mes fils et mes troupeaux, de soif!
ויצמא שם העם למים וילן העם על משה ויאמר למה זה העליתנו ממצרים להמית אתי ואת בני ואת מקני בצמא
4 Alors Moïse éleva ses cris vers l'Éternel et dit: Comment m'y prendrai-je avec ce peuple? peu s'en faut qu'on ne me lapide.
ויצעק משה אל יהוה לאמר מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלני
5 Et l'Éternel dit à Moïse: Passe devant le peuple, et prends avec toi des Anciens d'Israël, et prends en ta main le bâton dont tu as frappé le Nil, puis va.
ויאמר יהוה אל משה עבר לפני העם וקח אתך מזקני ישראל ומטך אשר הכית בו את היאר--קח בידך והלכת
6 Voici, je me tiendrai devant toi là sur un rocher d'Horeb, et tu frapperas le rocher, et il en sortira de l'eau, et le peuple boira. Et c'est ce que Moïse exécuta en présence des Anciens d'Israël.
הנני עמד לפניך שם על הצור בחרב והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם ויעש כן משה לעיני זקני ישראל
7 Et l'on donna à ce lieu le nom de Massa et Mériba (tentation et querelle), à cause de la querelle faite par les enfants d'Israël, et parce qu'ils avaient tenté l'Éternel en disant: L'Éternel est-Il ou non au milieu de nous?
ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסתם את יהוה לאמר היש יהוה בקרבנו אם אין
8 Et Amalek vint attaquer Israël à Raphidim.
ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידם
9 Alors Moïse dit à Josué: Choisis-nous des hommes, et pars et combats Amalek; demain je me tiendrai sur le sommet de la colline, le bâton de Dieu à la main.
ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלהים בידי
10 Et Josué se conforma à l'ordre que lui donnait Moïse de combattre Amalek. Et Moïse, Aaron et Hur montèrent au sommet de la colline.
ויעש יהושע כאשר אמר לו משה--להלחם בעמלק ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה
11 Et il arrivait que quand Moïse avait la main élevée, Israël l'emportait, et que dès qu'il baissait la main, Amalek l'emportait.
והיה כאשר ירים משה ידו--וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק
12 Mais les mains de Moïse se fatiguèrent; alors ils prirent une pierre qu'ils mirent sous lui, et il s'assit dessus, et Aaron et Hur soutinrent ses mains, l'un par-ci, l'autre par-là, et ainsi, ses mains tinrent ferme jusqu'au coucher du soleil.
וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהי ידיו אמונה עד בא השמש
13 Et Josué fit tomber Amalek et son peuple sous le tranchant de l'épée.
ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב
14 Alors l'Éternel dit à Moïse: Écris ceci en souvenir dans le livre, et confie aux oreilles de Josué que j'effacerai la mémoire d'Amalek sous le ciel.
ויאמר יהוה אל משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים
15 Et Moïse bâtit un autel auquel il donna le nom de Éternel ma bannière,
ויבן משה מזבח ויקרא שמו יהוה נסי
16 et dit: La main à la bannière de l'Éternel! guerre de l'Éternel avec Amalek d'âge en âge!
ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק--מדר דר

< Exode 17 >