1 Rois 3
1 Et Salomon s'apparenta à Pharaon, Roi d'Egypte, et il épousa la fille de Pharaon, qu'il introduisit dans la ville de David, en attendant qu'il eût achevé la construction de sa maison et de la Maison de l'Éternel, et du mur d'enceinte de Jérusalem.
| ויתחתן שלמה את פרעה מלך מצרים ויקח את בת פרעה ויביאה אל עיר דוד עד כלתו לבנות את ביתו ואת בית יהוה ואת חומת ירושלם סביב |
2 Seulement le peuple sacrifiait sur les tertres, parce que jusqu'à cette époque il n'avait pas été élevé de Maison au Nom de l'Éternel.
| רק העם מזבחים בבמות כי לא נבנה בית לשם יהוה עד הימים ההם |
3 Et Salomon aimait l'Éternel, marchant sur les errements de David, son père; seulement offrait-il sur les tertres les sacrifices et l'encens.
| ויאהב שלמה את יהוה ללכת בחקות דוד אביו רק בבמות--הוא מזבח ומקטיר |
4 Et le Roi se rendit à Gabaon pour y faire un sacrifice, car c'était le tertre principal; Salomon offrit mille holocaustes sur cet autel.
| וילך המלך גבענה לזבח שם כי היא הבמה הגדולה אלף עלות יעלה שלמה על המזבח ההוא |
5 A Gabaon l'Éternel apparut à Salomon en songe pendant la nuit, et Dieu dit: Demande ce que je dois te donner.
| בגבעון נראה יהוה אל שלמה--בחלום הלילה ויאמר אלהים שאל מה אתן לך |
6 Et Salomon dit: Tu as témoigné à ton serviteur David, mon père, un grand amour, comme il marchait devant Toi en vérité et en justice et en droiture de cœur avec Toi, et Tu lui as conservé ce grand amour et lui as accordé un fils qui est assis sur son trône, comme cela est aujourd'hui.
| ויאמר שלמה אתה עשית עם עבדך דוד אבי חסד גדול כאשר הלך לפניך באמת ובצדקה ובישרת לבב עמך ותשמר לו את החסד הגדול הזה ותתן לו בן ישב על כסאו כיום הזה |
7 Et maintenant Éternel, mon Dieu, tu as fait ton serviteur Roi, successeur de David, mon père, et je ne suis qu'un jeune adolescent sans expérience pour se conduire,
| ועתה יהוה אלהי אתה המלכת את עבדך תחת דוד אבי ואנכי נער קטן לא אדע צאת ובא |
8 et ton serviteur se trouve au milieu de ton peuple que tu as élu, peuple considérable qu'on ne saurait ni mesurer ni compter, tant il est immense.
| ועבדך--בתוך עמך אשר בחרת עם רב אשר לא ימנה ולא יספר מרב |
9 Dote donc ton serviteur d'un cœur qui sache écouter, à l'effet de rendre la justice à ton peuple, et d'avoir le discernement du bien et du mal; car qui est-ce qui serait capable d'administrer la justice à ton peuple, ce peuple immense?
| ונתת לעבדך לב שמע לשפט את עמך להבין בין טוב לרע כי מי יוכל לשפט את עמך הכבד הזה |
10 Et le fait fut agréable aux yeux du Seigneur, que Salomon eût demandé cette chose-là.
| וייטב הדבר בעיני אדני כי שאל שלמה את הדבר הזה |
11 Et Dieu lui dit: Parce que tu as demandé cette chose, et que tu n'as demandé pour toi ni longue vie, ni richesses, ni mort de tes ennemis, et que tu as demandé pour toi la capacité d'administrer la justice,
| ויאמר אלהים אליו יען אשר שאלת את הדבר הזה ולא שאלת לך ימים רבים ולא שאלת לך עשר ולא שאלת נפש איביך ושאלת לך הבין לשמע משפט |
12 voici, J'agirai d'après tes paroles; voici, Je te donne un cœur sage et intelligent, tel qu'il n'y en a pas eu de pareil avant toi et qu'après toi ne surgira personne qui t'égale.
| הנה עשיתי כדבריך הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא היה לפניך ואחריך לא יקום כמוך |
13 Et qui plus est, ce que tu n'as pas demandé, je te le donne, et opulence et honneur, tellement que tu n'auras pas ton pareil parmi les rois tout le temps de ta vie.
| וגם אשר לא שאלת נתתי לך גם עשר גם כבוד אשר לא היה כמוך איש במלכים כל ימיך |
14 Et si tu suis mes voies pour garder mes statuts et mes ordonnances, comme l'a fait David, ton père, je prolongerai tes jours…
| ואם תלך בדרכי לשמר חקי ומצותי כאשר הלך דויד אביך--והארכתי את ימיך |
15 Alors Salomon s'éveilla, et voilà que c'était un songe. Et il rentra à Jérusalem, et se présenta devant l'Arche de l'Alliance de l'Éternel, et offrit des holocaustes et fit des sacrifices pacifiques, et donna un grand banquet à tous ses serviteurs.
| ויקץ שלמה והנה חלום ויבוא ירושלם ויעמד לפני ארון ברית אדני ויעל עלות ויעש שלמים ויעש משתה לכל עבדיו |
16 Alors deux prostituées arrivèrent chez le Roi et parurent devant lui.
| אז תבאנה שתים נשים זנות--אל המלך ותעמדנה לפניו |
17 Et l'une des femmes dit: J'ai recours à toi, mon Seigneur! Moi et cette femme nous habitions le même logis, et j'accouchai chez elle dans la maison.
| ותאמר האשה האחת בי אדני אני והאשה הזאת ישבת בבית אחד ואלד עמה בבית |
18 Et le troisième jour après mes couches, cette femme accoucha aussi. Et nous étions ensemble et aucune personne étrangère n'était avec nous dans la maison; il n'y avait que nous deux dans la maison.
| ויהי ביום השלישי ללדתי ותלד גם האשה הזאת ואנחנו יחדו אין זר אתנו בבית זולתי שתים אנחנו בבית |
19 Et le fils de cette femme mourut pendant la nuit, parce qu'elle s'était couchée sur lui.
| וימת בן האשה הזאת לילה אשר שכבה עליו |
20 Et au milieu de la nuit elle se leva et prit mon fils à mes côtés pendant le sommeil de ta servante, et elle le mit sur son sein, et sur mon sein elle mit son enfant mort.
| ותקם בתוך הלילה ותקח את בני מאצלי ואמתך ישנה ותשכיבהו בחיקה ואת בנה המת השכיבה בחיקי |
21 Et lorsque le matin je me disposais à allaiter mon enfant, voilà qu'il était mort! mais l'ayant regardé attentivement le matin, je vis que ce n'était pas le fils que j'avais enfanté.
| ואקם בבקר להיניק את בני והנה מת ואתבונן אליו בבקר והנה לא היה בני אשר ילדתי |
22 Et l'autre femme dit: Nullement! c'est l'enfant vivant qui est mon fils, et l'enfant mort est ton fils. Et l'autre reprit: Nullement! mais ton fils est l'enfant mort, et mon enfant est celui qui est en vie. Et elles disputaient devant le Roi.
| ותאמר האשה האחרת לא כי בני החי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת ובני החי ותדברנה לפני המלך |
23 Alors le Roi dit: L'une dit: C'est mon fils qui est l'enfant vivant et ton fils est le mort. Et l'autre dit: Nullement! mais c'est ton fils qui est le mort, et le mien qui est le vivant.
| ויאמר המלך--זאת אמרת זה בני החי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת ובני החי |
24 Et le Roi dit: Allez me chercher une épée! Et l'on apporta une épée devant le Roi.
| ויאמר המלך קחו לי חרב ויבאו החרב לפני המלך |
25 Et le Roi dit: Coupez en deux l'enfant qui vit, et donnez-en une moitié à l'une, et une moitié à l'autre.
| ויאמר המלך גזרו את הילד החי לשנים ותנו את החצי לאחת ואת החצי לאחת |
26 Alors la femme dont l'enfant vivant était le fils, s'adressant au Roi (car ses entrailles bouillaient pour son enfant) dit: Je t'en supplie, mon Seigneur! Donnez-lui l'enfant qui vit, mais ne le faites pas mourir! Et l'autre femme dit: Qu'il ne soit ni à moi, ni à toi! coupez-le!
| ותאמר האשה אשר בנה החי אל המלך כי נכמרו רחמיה על בנה ותאמר בי אדני תנו לה את הילוד החי והמת אל תמיתהו וזאת אמרת גם לי גם לך לא יהיה--גזרו |
27 Alors le Roi prit la parole et prononça: Redonnez-lui l'enfant qui vit! et ne le faites pas mourir! c'est sa mère.
| ויען המלך ויאמר תנו לה את הילוד החי והמת לא תמיתהו היא אמו |
28 Et tous les Israélites entendirent le jugement rendu par le Roi, et ils conçurent un grand respect pour lui; car ils apercevaient en lui la sagesse de Dieu pour l'exercice de la justice.
| וישמעו כל ישראל את המשפט אשר שפט המלך ויראו מפני המלך כי ראו כי חכמת אלהים בקרבו לעשות משפט |
