1 Chroniques 14
1 Et Hiram, roi de Tyr, envoya des messagers à David, et du bois de cèdre et des maçons et des charpentiers, pour lui bâtir un palais.
| וישלח חירם מלך צר מלאכים אל דויד ועצי ארזים וחרשי קיר וחרשי עצים לבנות לו בית׃ |
2 Et David sentit que l'Éternel le consolidait comme roi d'Israël et que son royaume était élevé toujours plus haut pour l'amour de son peuple d'Israël.
| וידע דויד כי הכינו יהוה למלך על ישראל כי נשאת למעלה מלכותו בעבור עמו ישראל׃ |
3 Et David prit encore des femmes à Jérusalem, et engendra encore des fils et des filles.
| ויקח דויד עוד נשים בירושלם ויולד דויד עוד בנים ובנות׃ |
4 Or voici les noms de ceux qui lui naquirent à Jérusalem: Sammuah et Sobab, Nathan et Salomon
| ואלה שמות הילודים אשר היו לו בירושלם שמוע ושובב נתן ושלמה׃ |
5 et Jibschar et Elisua et Elphalet
| ויבחר ואלישוע ואלפלט׃ |
6 et Nogah et Népheg et Japhia
| ונגה ונפג ויפיע׃ |
7 et Elisama et Beéliada et Eliphéleth.
| ואלישמע ובעלידע ואליפלט׃ |
8 Et quand les Philistins apprirent que David avait été oint roi de la totalité d'Israël, tous les Philistins s'avancèrent à la recherche de David. A cette nouvelle, David sortit à leur rencontre.
| וישמעו פלשתים כי נמשח דויד למלך על כל ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דויד וישמע דויד ויצא לפניהם׃ |
9 Et les Philistins vinrent se déployer dans la vallée, de Rephaïm.
| ופלשתים באו ויפשטו בעמק רפאים׃ |
10 Alors David interrogea Dieu en ces termes: Marcherai-je contre les Philistins et les livreras-tu entre mes mains? Et l'Éternel lui répondit: Marche et je les livrerai entre tes mains.
| וישאל דויד באלהים לאמר האעלה על פלשתיים ונתתם בידי ויאמר לו יהוה עלה ונתתים בידך׃ |
11 Et ils se portèrent sur Baal-Pératsim et David les y battit et dit: L'Éternel a par ma main rompu mes ennemis, comme les eaux faisant irruption. C'est pourquoi on donna à ce lieu le nom de Baal-Pératsim (lieu d'irruptions).
| ויעלו בבעל פרצים ויכם שם דויד ויאמר דויד פרץ האלהים את אויבי בידי כפרץ מים על כן קראו שם המקום ההוא בעל פרצים׃ |
12 Et ils laissèrent là leurs dieux, qui, sur l'ordre de David, furent livrés au feu.
| ויעזבו שם את אלהיהם ויאמר דויד וישרפו באש׃ |
13 Et de nouveau les Philistins vinrent se déployer dans la vallée.
| ויסיפו עוד פלשתים ויפשטו בעמק׃ |
14 Et David interrogea encore Dieu, et Dieu lui dit: Ne monte pas après eux, tourne-les et viens leur faire face vis-à-vis des baumiers-pleureurs.
| וישאל עוד דויד באלהים ויאמר לו האלהים לא תעלה אחריהם הסב מעליהם ובאת להם ממול הבכאים׃ |
15 Et quand tu entendras un bruit de pas dans les cimes des baumiers, alors montre-toi pour l'attaque, car Dieu marche devant toi, pour battre l'armée des Philistins.
| ויהי כשמעך את קול הצעדה בראשי הבכאים אז תצא במלחמה כי יצא האלהים לפניך להכות את מחנה פלשתים׃ |
16 Et David s'y prit comme Dieu lui en donnait l'ordre, et il défit l'armée des Philistins de Gabaon à Gézer.
| ויעש דויד כאשר צוהו האלהים ויכו את מחנה פלשתים מגבעון ועד גזרה׃ |
17 Et la renommée de David se répandit dans tous les pays, et l'Éternel mit la terreur de son nom sur tous les peuples.
| ויצא שם דויד בכל הארצות ויהוה נתן את פחדו על כל הגוים׃ |
