Psaumes 78
1 Maskil (cantique) d'Asaph. Écoute ma loi, ô mon peuple! Prêtez l'oreille aux paroles de ma bouche.
| משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי-פי |
2 J'ouvrirai ma bouche pour prononcer des discours sententieux; je publierai les secrets des temps anciens,
| אפתחה במשל פי אביעה חידות מני-קדם |
3 Que nous avons entendus et connus, et que nos pères nous ont racontés.
| אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו-לנו |
4 Nous ne les cacherons point à leurs enfants; nous raconterons à la race future les louanges de l'Éternel, et sa force, et les merveilles qu'il a faites.
| לא נכחד מבניהם-- לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאתיו אשר עשה |
5 Il établit un témoignage en Jacob; il mit en Israël une loi, qu'il ordonna à nos pères de faire connaître à leurs enfants;
| ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את-אבותינו-- להודיעם לבניהם |
6 Afin que la génération suivante, les enfants à venir, la connussent, et qu'en grandissant ils la racontassent à leurs enfants;
| למען ידעו דור אחרון--בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם |
7 Qu'ils missent en Dieu leur confiance, qu'ils n'oubliassent pas les œuvres de Dieu, et qu'ils gardassent ses commandements;
| וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי-אל ומצותיו ינצרו |
8 Et qu'ils ne fussent pas, comme leurs pères, une génération rebelle et indocile, génération qui ne disposa point son cœur, et dont l'esprit ne fut pas fidèle à Dieu.
| ולא יהיו כאבותם-- דור סורר ומרה דור לא-הכין לבו ולא-נאמנה את-אל רוחו |
9 Les fils d'Éphraïm, armés et tirant de l'arc, ont tourné le dos au jour du combat.
| בני-אפרים נושקי רומי-קשת הפכו ביום קרב |
10 Ils n'ont point gardé l'alliance de Dieu, et n'ont pas voulu marcher dans sa loi.
| לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת |
11 Ils ont mis en oubli ses exploits, et ses merveilles qu'il leur avait fait voir.
| וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם |
12 Il fit des prodiges devant leurs pères, au pays d'Égypte, aux champs de Tsoan.
| נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה-צען |
13 Il fendit la mer et les fit passer; il dressa les eaux comme en un monceau;
| בקע ים ויעבירם ויצב-מים כמו-נד |
14 Et il les conduisit, le jour par la nuée, et toute la nuit par la clarté du feu.
| וינחם בענן יומם וכל-הלילה באור אש |
15 Il fendit les rochers au désert, et les abreuva comme à flots abondants.
| יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה |
16 De la pierre il fit sortir des ruisseaux; il fit descendre les eaux comme des rivières.
| ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים |
17 Mais ils continuèrent à pécher contre lui, se rebellant contre le Très-Haut dans le désert.
| ויוסיפו עוד לחטא-לו-- למרות עליון בציה |
18 Ils tentèrent Dieu dans leur cœur, demandant des mets selon leur désir.
| וינסו-אל בלבבם-- לשאל-אכל לנפשם |
19 Ils parlèrent contre Dieu et dirent: Dieu pourrait-il dresser une table au désert?
| וידברו באלהים אמרו היוכל אל--לערך שלחן במדבר |
20 Voici, il a frappé la roche, et des eaux ont coulé, et des torrents se sont répandus: pourra-t-il bien donner du pain, préparer de la chair à son peuple?
| הן הכה-צור ויזובו מים-- ונחלים ישטפו הגם-לחם יוכל תת אם-יכין שאר לעמו |
21 Aussi l'Éternel l'entendit et s'indigna; un feu s'alluma contre Jacob, et la colère s'éleva contre Israël;
| לכן שמע יהוה-- ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם-אף עלה בישראל |
22 Parce qu'ils n'avaient pas cru en Dieu, et ne s'étaient pas confiés en son salut.
| כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו |
23 Alors il commanda aux nuées en haut, et ouvrit les portes des cieux.
| ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח |
24 Il fit pleuvoir sur eux la manne pour nourriture, et leur donna le froment des cieux.
| וימטר עליהם מן לאכל ודגן-שמים נתן למו |
25 Chacun mangea le pain des puissants; il leur envoya des vivres à souhait.
| לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע |
26 Il fit lever le vent d'orient dans les cieux, et amena par sa force le vent du midi.
| יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן |
27 Il fit pleuvoir sur eux de la chair comme de la poussière, et des oiseaux ailés, comme le sable des mers.
| וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף |
28 Il les fit tomber au milieu de leur camp, et tout autour de leurs tentes.
| ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו |
29 Ils mangèrent et furent abondamment repus; il leur accorda ce qu'ils désiraient.
| ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם |
30 Ils n'en avaient pas perdu l'envie, les mets étaient encore dans leur bouche,
| לא-זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם |
31 Que la colère de Dieu monta contre eux, qu'il tua leurs hommes forts, et abattit l'élite d'Israël.
| ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע |
32 Et pourtant ils péchèrent encore, et ne crurent point à ses merveilles.
| בכל-זאת חטאו-עוד ולא-האמינו בנפלאותיו |
33 Il consuma leurs jours par un souffle, et leurs années par un effroi soudain.
| ויכל-בהבל ימיהם ושנותם בבהלה |
34 Quand il les tuait, ils s'enquéraient de lui, et se remettaient à chercher Dieu.
| אם-הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו-אל |
35 Ils se souvenaient que Dieu était leur rocher, et le Dieu Très-Haut leur rédempteur.
| ויזכרו כי-אלהים צורם ואל עליון גאלם |
36 Mais ils faisaient beau semblant de leur bouche, et de leur langue ils lui mentaient.
| ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו-לו |
37 Leur cœur n'était pas droit envers lui, et ils n'étaient pas fidèles à son alliance.
| ולבם לא-נכון עמו ולא נאמנו בבריתו |
38 Mais lui, miséricordieux, pardonnait le crime et ne les détruisait pas; souvent il revint de sa colère, et n'éveilla pas toute sa fureur.
| והוא רחום יכפר עון-- ולא-ישחית והרבה להשיב אפו ולא-יעיר כל-חמתו |
39 Et il se souvint qu'ils n'étaient que chair, un vent qui passe et ne revient pas.
| ויזכר כי-בשר המה רוח הולך ולא ישוב |
40 Que de fois ils se rebellèrent contre lui au désert, et le contristèrent dans la solitude!
| כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון |
41 Ils recommencèrent à tenter Dieu et à provoquer le Saint d'Israël;
| וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו |
42 Ils ne se souvinrent plus de sa main, du jour où il les délivra de l'oppresseur,
| לא-זכרו את-ידו יום אשר-פדם מני-צר |
43 Lorsqu'il manifesta ses prodiges en Égypte, et ses miracles dans les champs de Tsoan;
| אשר-שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה-צען |
44 Qu'il changea leurs fleuves en sang, et ils n'en burent plus les ondes;
| ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל-ישתיון |
45 Qu'il envoya contre eux des insectes pour les dévorer et des grenouilles pour les infester;
| ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם |
46 Qu'il livra leur récolte aux vermisseaux, et leur travail aux sauterelles;
| ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה |
47 Qu'il tua leurs vignes par la grêle, et leurs sycomores par les frimas;
| יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל |
48 Qu'il livra leur bétail à la grêle, et leurs troupeaux à la foudre;
| ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים |
49 Qu'il envoya contre eux l'ardeur de son courroux, l'indignation, la colère, la détresse, déchaînant les messagers de malheur.
| ישלח-בם חרון אפו--עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים |
50 Il donna carrière à sa colère, et ne préserva point leur âme de la mort; il livra leur vie à la mortalité.
| יפלס נתיב לאפו לא-חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר |
51 Il frappa dans l'Égypte tous les premiers-nés, les prémices de la force dans les tentes de Cham.
| ויך כל-בכור במצרים ראשית אונים באהלי-חם |
52 Il fit partir son peuple comme des brebis, et les conduisit par le désert comme un troupeau.
| ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר |
53 Il les mena en sûreté et sans crainte; mais la mer couvrit leurs ennemis.
| וינחם לבטח ולא פחדו ואת-אויביהם כסה הים |
54 Il les fit parvenir dans ses frontières saintes, à la montagne que sa droite a conquise.
| ויביאם אל-גבול קדשו הר-זה קנתה ימינו |
55 Il chassa devant eux des nations; il les leur fit échoir en portions d'héritage, et logea les tribus d'Israël dans leurs tentes.
| ויגרש מפניהם גוים-- ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל |
56 Mais ils tentèrent et irritèrent le Dieu Très-Haut, et ne gardèrent point ses témoignages.
| וינסו וימרו את-אלהים עליון ועדותיו לא שמרו |
57 Ils reculèrent et furent infidèles comme leurs pères; ils tournèrent comme un arc qui trompe.
| ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה |
58 Ils le provoquèrent par leurs hauts lieux, et l'émurent à jalousie par leurs idoles.
| ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו |
59 Dieu l'entendit et s'indigna; il prit Israël en aversion.
| שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל |
60 Il abandonna la demeure de Silo, la tente qu'il avait dressée parmi les hommes.
| ויטש משכן שלו אהל שכן באדם |
61 Il livra sa gloire à la captivité, et sa majesté aux mains de l'ennemi.
| ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד-צר |
62 Il abandonna son peuple à l'épée, et s'indigna contre son héritage.
| ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר |
63 Le feu dévora ses jeunes hommes, et ses vierges ne furent point chantées.
| בחוריו אכלה-אש ובתולתיו לא הוללו |
64 Ses sacrificateurs tombèrent par l'épée, et ses veuves ne pleurèrent pas.
| כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה |
65 Alors le Seigneur s'éveilla comme un homme qui dort, comme un guerrier à qui le vin fait jeter des cris.
| ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין |
66 Il refoula ses adversaires; il les chargea d'un opprobre éternel.
| ויך-צריו אחור חרפת עולם נתן למו |
67 Mais il rejeta la tente de Joseph, et ne choisit pas la tribu d'Éphraïm.
| וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר |
68 Il choisit la tribu de Juda, la montagne de Sion qu'il aime.
| ויבחר את-שבט יהודה את-הר ציון אשר אהב |
69 Il bâtit son sanctuaire comme les lieux très hauts, comme la terre qu'il a fondée pour toujours.
| ויבן כמו-רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם |
70 Il choisit David son serviteur, et le prit des parcs des brebis.
| ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן |
71 Il l'amena d'auprès de celles qui allaitent, pour paître Jacob, son peuple, et Israël, son héritage.
| מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו |
72 Alors David les fit paître suivant l'intégrité de son cœur, et les conduisit par la sagesse de ses mains.
| וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם |
