< Proverbes 31 >

1 Paroles du roi Lémuel, sentences par lesquelles sa mère l'instruisit.
דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו׃
2 Que te dirai-je, mon fils? Que te dirai-je, fils de mes entrailles? Que te dirai-je, fils de mes vœux?
מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי׃
3 Ne livre point ta force aux femmes, ni tes voies à celles qui perdent les rois.
אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין׃
4 Ce n'est point aux rois, Lémuel, ce n'est point aux rois de boire le vin, ni aux princes de boire la boisson forte;
אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר׃
5 De peur qu'ayant bu, ils n'oublient ce qui est ordonné, et qu'ils ne méconnaissent le droit de tous les pauvres affligés.
פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃
6 Donnez de la boisson forte à celui qui va périr, et du vin à celui qui a l'amertume dans l'âme;
תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃
7 Pour qu'il en boive, qu'il oublie sa pauvreté, et ne se souvienne plus de sa peine.
ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד׃
8 Ouvre ta bouche en faveur du muet, et pour le droit de ceux qui sont délaissés.
פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף׃
9 Ouvre ta bouche, juge avec justice, et fais droit à l'affligé et au pauvre.
פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון׃
10 Qui est-ce qui trouvera une femme vertueuse? Car son prix surpasse beaucoup celui des perles.
אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה׃
11 Le cœur de son mari s'assure en elle, et il ne manquera point de butin;
בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר׃
12 Elle lui fera du bien tous les jours de sa vie, et jamais du mal.
גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה׃
13 Elle cherche de la laine et du lin, et elle fait de ses mains ce qu'elle veut;
דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה׃
14 Elle est comme les navires d'un marchand, elle amène son pain de loin.
היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה׃
15 Elle se lève lorsqu'il est encore nuit, et elle distribue la nourriture à sa famille, et la tâche à ses servantes;
ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה׃
16 Elle considère un champ, et l'acquiert, et du fruit de ses mains elle plante une vigne.
זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע כרם׃
17 Elle ceint ses reins de force, et elle affermit ses bras;
חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה׃
18 Elle éprouve que son trafic est bon; sa lampe ne s'éteint point la nuit;
טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בליל נרה׃
19 Elle met ses mains à la quenouille, et ses doigts tiennent le fuseau.
ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך׃
20 Elle tend la main à l'affligé, et présente ses mains aux pauvres.
כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון׃
21 Elle ne craint point la neige pour sa famille; car toute sa famille est vêtue de laine cramoisi.
לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים׃
22 Elle se fait des couvertures; ses vêtements sont de fin lin et d'écarlate.
מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה׃
23 Son mari est considéré aux portes, lorsqu'il est assis avec les anciens du pays.
נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ׃
24 Elle fait du linge et le vend; et des ceintures, qu'elle donne au marchand;
סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני׃
25 La force et la magnificence forment son vêtement, et elle se rit du jour à venir;
עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון׃
26 Elle ouvre la bouche avec sagesse, et des instructions aimables sont sur sa langue;
פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה׃
27 Elle surveille ce qui se fait dans sa maison, et elle ne mange point le pain de paresse.
צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל׃
28 Ses enfants se lèvent, et la disent bienheureuse; son mari aussi, et il la loue, et dit:
קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה׃
29 Plusieurs filles ont une conduite vertueuse; mais toi, tu les surpasses toutes.
רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה׃
30 La grâce est trompeuse, et la beauté s'évanouit; mais la femme qui craint l'Éternel est celle qui sera louée.
שקר החן והבל היפי אשה יראת יהוה היא תתהלל׃
31 Donnez-lui le fruit de ses mains, et qu'aux portes ses œuvres la louent.
תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה׃

< Proverbes 31 >