Job 24

1 Pourquoi n'y a-t-il pas des temps réservés par le Tout-Puissant? Et pourquoi ceux qui le connaissent ne voient-ils pas ses jours?

מדוע--משדי לא-נצפנו עתים וידעו לא-חזו ימיו

2 On remue les bornes; on ravit les troupeaux, et on les fait paître;

גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו

3 On emmène l'âne des orphelins, on prend pour gage le bœuf de la veuve;

חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה

4 On fait écarter les pauvres du chemin, et les affligés du pays sont contraints de se cacher.

יטו אבינים מדרך יחד חבאו עניי-ארץ

5 Voici, ils sont dans le désert comme des ânes sauvages; ils sortent pour leur travail, espérant une proie; la steppe leur donne le pain pour les enfants.

הן פראים במדבר-- יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים

6 Ils moissonnent leur pâture dans les champs, ils maraudent dans la vigne de l'impie;

בשדה בלילו יקצירו (יקצורו) וכרם רשע ילקשו

7 Ils passent la nuit nus, faute de vêtement, et n'ont pas de quoi se couvrir contre le froid;

ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה

8 Ils sont percés par la pluie des montagnes, et, manquant d'abri, ils embrassent le rocher.

מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו-צור

9 On arrache l'orphelin à la mamelle, on prend des gages sur le pauvre,

יגזלו משד יתום ועל-עני יחבלו

10 On le force à marcher nu, sans vêtements, on fait porter les gerbes à des affamés.

ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר

11 Ceux qui pressent l'huile dans leurs maisons, ceux qui foulent dans leurs pressoirs, ont soif.

בין-שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו

12 Du sein de la ville, les mourants se lamentent; l'âme des blessés crie; et Dieu ne prend pas garde à ces indignités!

מעיר מתים ינאקו-- ונפש-חללים תשוע ואלוה לא-ישים תפלה

13 En voici d'autres qui se révoltent contre la lumière, qui ne connaissent pas ses voies, et ne se tiennent pas dans ses sentiers.

המה היו--במרדי-אור לא-הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו

14 Le meurtrier se lève au point du jour; il tue le pauvre et l'indigent, et, de nuit, il dérobe comme un voleur.

לאור יקום רוצח--יקטל-עני ואביון ובלילה יהי כגנב

15 L'œil de l'adultère épie le soir; il dit: “Aucun œil ne me verra, “et il se voile le visage.

ועין נאף שמרה נשף לאמר-- לא-תשורני עין וסתר פנים ישים

16 Ils forcent les maisons dans les ténèbres, ils se tiennent enfermés le jour, ils ne savent pas ce que c'est que la lumière.

חתר בחשך בתים יומם חתמו-למו לא-ידעו אור

17 Car le matin leur est à tous comme l'ombre de la mort; si quelqu'un les reconnaît, ils ont des frayeurs mortelles.

כי יחדו בקר למו צלמות כי-יכיר בלהות צלמות

18 Ils disparaissent comme un corps léger sur la surface de l'eau; leur héritage est maudit sur la terre; ils ne prennent plus le chemin des vignes.

קל-הוא על-פני-מים-- תקלל חלקתם בארץ לא-יפנה דרך כרמים

19 La sécheresse et la chaleur consument les eaux de la neige; ainsi le Sépulcre dévore ceux qui pèchent. (Sheol h7585)

ציה גם-חם יגזלו מימי-שלג שאול חטאו (Sheol h7585)

20 Le sein qui les porta les oublie; les vers font d'eux bonne chère; on ne se souvient plus d'eux; l'injuste est brisé comme du bois.

ישכחהו רחם מתקו רמה-- עוד לא-יזכר ותשבר כעץ עולה

21 Lui qui tourmentait la femme stérile, sans enfants, et ne faisait aucun bien à la veuve;

רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב

22 Qui entraînait les puissants par sa force; qui se levait et nul n'était sûr de sa vie:

ומשך אבירים בכחו יקום ולא-יאמין בחיין

23 Dieu lui donnait de la sécurité, et il s'y appuyait; et ses yeux étaient sur leurs voies.

יתן-לו לבטח וישען ועיניהו על-דרכיהם

24 Ils s'étaient élevés: un peu de temps encore, ils ne sont plus; ils s'affaissent, ils sont emportés comme les autres; ils sont coupés comme une tête d'épi.

רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו

25 S'il n'en est pas ainsi, qui me convaincra de mensonge, et mettra à néant mon discours?

ואם-לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי