< Marc 4 >

1 Jésus se mit de nouveau à enseigner au bord de la mer; et il s'assembla près de lui une si grande foule, qu'il entra et s'assit dans une barque, sur l'eau, et toute la foule était près de la mer, sur le rivage.
פעם אחרת, כשלימד ישוע על החוף, התאסף סביבו קהל עצום; האנשים נדחפו ונדחקו עד כי לא היה לו מקום לעמוד. ישוע התיישב בסירה שהכינו לו תלמידיו, וכל האנשים נשארו על החוף.
2 Il leur enseignait beaucoup de choses en paraboles, et leur disait dans son enseignement:
בדרך כלל הוא לימד את הקהל בסיפורים ובמשלים, והנה אחד מהם:
3 «Écoutez: Un semeur sortit pour semer;
”שימו לב! איכר אחד יצא לזרוע. כשפיזר את הזרעים בשדה
4 et, comme il semait, il arriva qu'une partie de la semence tomba le long du chemin: les oiseaux vinrent et la mangèrent.
נפלו חלקם על השביל בצד הדרך, והציפורים באו וניקרו אותם.
5 Une autre partie tomba sur un sol pierreux, où elle n'avait pas beaucoup de terre; elle leva aussitôt, parce que le sol n'avait pas de profondeur,
חלקם נפלו על אדמת סלעים ומיד הצמיחו נבטים יפים, אולם כעבור זמן קצר נבלו ומתו, מפני שלא יכלו להכות שורשים עמוקים.
6 et, lorsque le soleil fut levé, elle fut brûlée, et sécha, faute de racines.
7 Une autre partie tomba parmi les épines: les épines crurent et l'étouffèrent; et elle ne donna point de fruit.
חלקם נפלו בין קוצים, ואלה חנקו את הצמחים הרכים.
8 Une autre partie tomba dans la bonne terre: elle donna un blé grand et bien développé, et rapporta jusqu’à trente, soixante et cent pour un.»
אולם חלק אחר מהזרעים נפל על אדמה טובה, ונשא פרי מבורך ורב פי שלושים, פי שישים ואפילו פי מאה.
9 Et il ajouta: «Que celui qui a des oreilles pour entendre, entende.»
מי שמסוגל לשמוע, שיקשיב!“
10 Quand la foule se fut retirée, ceux qui entouraient Jésus avec les Douze, le questionnèrent sur les paraboles;
כשנשאר ישוע לבדו עם השנים־עשר ושאר התלמידים, הם שאלו אותו:”רבי, למה התכוונת במשל?“
11 et il leur dit: «C'est à vous qu'a été donné le mystère du royaume de Dieu, mais pour eux, qui sont en dehors, tout se dit en paraboles,
”לכם מותר לדעת את סוד מלכות האלוהים, “ענה להם ישוע,”אך אלה שמחוץ למלכות האלוהים שומעים רק משלים. למרות שהם רואים ושומעים, הם אינם מבינים ואינם מאמינים באלוהים, ועל כן אין להם סליחת חטאים.
12 afin qu'en regardant, ils regardent, et ne voient point, et qu'en entendant, ils entendent et ne comprennent point; de peur qu’ils ne se convertissent, et que leurs péchés ne soient pardonnés.»
13 Et il ajouta: «Vous n'entendez pas cette parabole! comment donc comprendrez-vous toutes les autres?
אבל אם אינכם מבינים את המשל הפשוט הזה, כיצד תבינו את שאר המשלים שאני עומד לספר?
14 Celui qui sème, sème la Parole.
”האיכר במשל הוא כל אדם שמספר לאחרים את בשורת אלוהים, שכן הוא מנסה לזרוע בלבם את דבר־אלוהים.
15 Ceux qui reçoivent la semence le long du chemin, quand la Parole est semée, ce sont ceux qui l'ont à peine entendue, que Satan vient et enlève la Parole qui a été semée en eux.
השביל בצד מסמל את לב האנשים השומעים את דבר אלוהים, אך מיד בא השטן ומנסה להשכיח מלבם את אשר שמעו.
16 De même, ceux qui reçoivent la semence dans les endroits pierreux, ce sont ceux qui, dès qu'ils entendent la Parole, la reçoivent avec joie;
אדמת הסלעים מסמלת את לבם של אלה השומעים את הבשורה ומקבלים אותה בהתלהבות ובשמחה,
17 mais il n'y a point en eux de racines; ils sont sans consistance: qu'ensuite l'affliction ou la persécution survienne à cause de la Parole. elle est aussitôt pour eux une occasion de chute.
אך אינם מעמיקים ואינם מתבססים באמונתם. לכן ברגע שצצים קשיים ראשונים הם אינם מחזיקים מעמד.
18 Autres sont ceux qui reçoivent, la semence parmi les épines: ce sont ceux qui entendent la Parole,
”אדמת הקוצים מסמלת את לבם של אלה השומעים את דבר אלוהים ומאמינים בו,
19 et en qui les soucis du temps présent, la séduction des richesses et toutes les autres passions qui les envahissent, étouffent la Parole et la rendent infructueuse. (aiōn g165)
אולם תוך זמן קצר תענוגות העולם והרדיפה אחר עושר והצלחה תופסים את המקום החשוב בלבם, ודוחקים הצידה את דבר אלוהים. משום כך לא רואים שום פרי בחייהם. (aiōn g165)
20 Enfin ceux qui ont reçu la semence dans la bonne terre, ce sont ceux qui entendent la Parole, la reçoivent et portent du fruit à raison de trente, de soixante et de cent pour un.»
”ואילו האדמה הטובה מסמלת את לבם של אלה המאמינים באמת בדבר־אלוהים, והפרי המבורך בחייהם רב, פי שלושים, פי שישים ואפילו פי מאה ממה שנזרע בלבם.“
21 Et il ajouta: «Apporte-t-on la lampe, pour la mettre sous le boisseau ou sous le lit? N'est-ce pas pour la mettre sur son pied?
ישוע המשיך ואמר:”כשאדם מדליק נר בחשכה, האם הוא מחביא את הנר הדולק מתחת למיטה, כדי שאיש לא יראה את האור? תפקיד הנר להאיר, ולכן שמים אותו במקום מרכזי – במקום שבו יביא תועלת רבה ביותר.
22 Car rien n'est caché, qui ne doive être révélé, rien même n'a été tenu secret, que pour venir au grand jour.
”כל הנסתר עתה ייגלה בבוא העת.
23 Si quelqu'un a des oreilles pour entendre, qu'il entende.»
מי שאוזניים לו, שיקשיב!
24 Et il ajouta: «Prenez garde à ce que vous entendez. On se servira pour vous de la mesure avec laquelle vous aurez mesuré, en y ajoutant encore pour vous;
”קיימו באופן מעשי את מה שאתם שומעים. כפי שאתם מתנהגים עם אחרים כך יתנהגו איתכם.
25 car on donnera à celui qui a, mais pour celui qui n'a pas, on lui ôtera même ce qu'il a.»
מי שיש לו – יינתן לו עוד; ומי שאין לו – גם המעט שבידו יילקח ממנו.“
26 Il dit encore: «Il en est du royaume de Dieu comme de la semence qu'un homme a jetée en terre:
ישוע סיפר להם משל נוסף על מלכות אלוהים:”איכר אחד זרע זרעים בשדה שלו,
27 qu'il dorme ou qu'il veille, nuit et jour, la semence pousse et grandit sans qu'il sache comment.
ולאחר שסיים את הזריעה הלך לדרכו. כעבור זמן מה צמחו הזרעים וגדלו ללא עזרת האיכר;
28 La terre produit d'elle-même du fruit: d'abord de l'herbe, puis un épi, puis voilà un grain bien nourri dans l'épi.
האדמה הצמיחה בעצמה את הזרעים. תחילה צמח עלה ראשון, אחריו הגבעול וראש השיבולת, ולבסוף הבשילו הגרגרים.
29 Aussitôt que le fruit le permet, on y met la faucille, parce que c'est la moisson.
אז בא האיכר וקצר את התבואה.“
30 Il dit encore: «A quoi devons-nous comparer le royaume de Dieu, ou par quelle parabole faut-il le représenter?
”כיצד אוכל לתאר את מלכות אלוהים?“שאל ישוע.”למה אפשר לדמות את מלכות אלוהים?
31 — Nous le comparerons à un grain de moutarde, qui, lorsqu'on le sème, est la plus petite des graines de la terre,
מלכות אלוהים דומה לגרגר זעיר של צמח החרדל. אף כי גרגר זה זעיר ביותר, הוא גדל להיות אחד הצמחים הגדולים ביותר, בעל ענפים ארוכים וחסונים, וציפורים שונות יכולות לבנות בצילו קן ומחסה.“
32 puis, quand il a été semé, il croit et devient la plus grande des plantes potagères; il pousse des branches assez grandes pour que les oiseaux du ciel puissent s'abriter à son ombre.»
33 C'était par beaucoup de paraboles de ce genre, qu'il leur annonçait la Parole, selon qu'ils étaient capables de l'entendre.
ישוע סיפר להם משלים רבים על דבר־אלוהים, לפי יכולת הבנתם.
34 Il ne leur parlait qu'en paraboles; mais, en particulier, il expliquait tout à ses disciples.
למעשה הוא לימד את הציבור רק במשלים, וכאשר נשאר עם התלמידים לבדם נהג לבאר להם אותם.
35 Ce même jour, vers le soir, il leur dit: «Passons à l'autre bord.»
לפנות ערב אמר ישוע לתלמידיו:”הבה נעבור לגדה השנייה של הכינרת.“
36 Après avoir renvoyé la foule, ses disciples l'emmenèrent dans la barque, sans le déranger: d'autres petites embarcations l'accompagnaient.
הם עזבו את הקהל מאחוריהם והתרחקו מהמקום בסירה שבה ישב ישוע, אך הסירות האחרות שטו בעקבותיהם.
37 Il s'éleva un violent orage, et les vagues déferlaient sur la barque, de sorte qu'elles menaçaient de la remplir:
לפתע פרצה סערה גדולה; גלים חזקים וגבוהים הכו בסירה ומילאו אותה מים עד שכמעט טבעה.
38 et Jésus était à la poupe, dormant sur l'oreiller. Les disciples le réveillèrent et lui dirent: «Maître, tu ne t'inquiètes pas de ce que nous périssons.»
באותו זמן ישן ישוע בשלווה בתוך הסירה. התלמידים העירו אותו בבהלה ופחד:”רבי, קום! אנחנו עומדים לטבוע, ולך לא אכפת?“
39 Jésus étant réveillé, tança le vent, et dit à la mer: «Tais-toi! Silence!» et le vent cessa, et il se fit un grand calme.
ישוע קם, נזף ברוח ופקד על הים להירגע. מיד שקטה הרוח והים נרגע.
40 Alors il dit à ses disciples: «Pourquoi avez-vous peur? Comment? n'avez-vous point de foi?»
לאחר מכן הוא פנה אל תלמידיו ושאל בתמיהה:”מדוע נבהלתם כל־כך? עדיין אינכם מאמינים בי?“
41 Et ils furent saisis d'une grande terreur, et ils se dirent les uns aux autres: «Quel est donc cet homme, que le vent et la mer lui obéissent?»
התלמידים נמלאו פחד ושאלו זה את זה:”מיהו האיש הזה שאף הרוח והים נשמעים לו?“

< Marc 4 >