Psaumes 71

1 Eternel! je me suis retiré vers toi, fais que je ne sois jamais confus.

בך יהוה חסיתי אל אבושה לעולם׃

2 Délivre-moi par ta justice, et me garantis: incline ton oreille vers moi, et me mets en sûreté.

בצדקתך תצילני ותפלטני הטה אלי אזנך והושיעני׃

3 Sois-moi pour un rocher de retraite, afin que je m'y puisse toujours retirer; tu as donné ordre de me mettre en sûreté; car tu es mon rocher, et ma forteresse.

היה לי לצור מעון לבוא תמיד צוית להושיעני כי סלעי ומצודתי אתה׃

4 Mon Dieu! délivre-moi de la main du méchant, de la main du pervers, et de l'oppresseur.

אלהי פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ׃

5 Car tu es mon attente, Seigneur Eternel! [et] ma confiance dès ma jeunesse.

כי אתה תקותי אדני יהוה מבטחי מנעורי׃

6 J'ai été appuyé sur toi dès le ventre [de ma mère]; c'est toi qui m'as tiré hors des entrailles de ma mère; tu es le sujet continuel de mes louanges.

עליך נסמכתי מבטן ממעי אמי אתה גוזי בך תהלתי תמיד׃

7 J'ai été à plusieurs comme un monstre; mais tu es ma forte retraite.

כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי עז׃

8 Que ma bouche soit remplie de ta louange, et de ta magnificence chaque jour.

ימלא פי תהלתך כל היום תפארתך׃

9 Ne me rejette point au temps de ma vieillesse; ne m'abandonne point maintenant que ma force est consumée.

אל תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל תעזבני׃

10 Car mes ennemis ont parlé de moi, et ceux qui épient mon âme ont pris conseil ensemble;

כי אמרו אויבי לי ושמרי נפשי נועצו יחדו׃

11 Disant: Dieu l'a abandonné; poursuivez-le, et le saisissez; car il n'y a personne qui le délivre.

לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי אין מציל׃

12 Ô Dieu! ne t'éloigne point de moi; mon Dieu hâte-toi de venir à mon secours.

אלהים אל תרחק ממני אלהי לעזרתי חישה׃

13 Que ceux qui sont ennemis de mon âme soient honteux et défaits; et que ceux qui cherchent mon mal soient enveloppés d'opprobre et de honte.

יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה מבקשי רעתי׃

14 Mais moi je vivrai toujours en espérance en toi, et je te louerai tous les jours davantage.

ואני תמיד איחל והוספתי על כל תהלתך׃

15 Ma bouche racontera chaque jour ta justice, [et] ta délivrance, bien que je n'en sache point le nombre.

פי יספר צדקתך כל היום תשועתך כי לא ידעתי ספרות׃

16 Je marcherai par la force du Seigneur Eternel; je raconterai ta seule justice.

אבוא בגברות אדני יהוה אזכיר צדקתך לבדך׃

17 Ô Dieu! tu m'as enseigné dès ma jeunesse, et j'ai annoncé jusques à présent tes merveilles.

אלהים למדתני מנעורי ועד הנה אגיד נפלאותיך׃

18 [Je les ai annoncées] jusqu’à la vieillesse, même jusques à la vieillesse toute blanche; ô Dieu! ne m'abandonne point jusqu’à ce que j'aie annoncé ton bras à cette génération, et ta puissance à tous ceux qui viendront après.

וגם עד זקנה ושיבה אלהים אל תעזבני עד אגיד זרועך לדור לכל יבוא גבורתך׃

19 Car ta justice, ô Dieu! est haut élevée, parce que tu as fait de grandes choses. Ô Dieu qui est semblable à toi?

וצדקתך אלהים עד מרום אשר עשית גדלות אלהים מי כמוך׃

20 Qui m'ayant fait voir plusieurs détresses et plusieurs maux, m'as de nouveau rendu la vie, et m'as fait remonter hors des abîmes de la terre?

אשר הראיתנו צרות רבות ורעות תשוב תחיינו ומתהמות הארץ תשוב תעלני׃

21 Tu accroîtras ma grandeur, et tu me consoleras encore.

תרב גדלתי ותסב תנחמני׃

22 Aussi, mon Dieu! je te célébrerai pour l'amour de ta vérité avec l'instrument de la musette; ô Saint d'Israël, je te psalmodierai avec la harpe.

גם אני אודך בכלי נבל אמתך אלהי אזמרה לך בכנור קדוש ישראל׃

23 Mes lèvres et mon âme, que tu auras rachetée, chanteront de joie, quand je te psalmodierai.

תרננה שפתי כי אזמרה לך ונפשי אשר פדית׃

24 Ma langue aussi discourra chaque jour de ta justice, parce que ceux qui cherchent mon mal seront honteux et rougiront.

גם לשוני כל היום תהגה צדקתך כי בשו כי חפרו מבקשי רעתי׃