Psaumes 38
1 Psaume de David, pour réduire en mémoire. Eternel, ne me reprends point en ta colère, et ne me châtie point en ta fureur.
| מזמור לדוד להזכיר יהוה אל בקצפך תוכיחני ובחמתך תיסרני׃ |
2 Car tes flèches sont entrées en moi, et ta main s'est appesantie sur moi.
| כי חציך נחתו בי ותנחת עלי ידך׃ |
3 Il n'y a rien d'entier en ma chair, à cause de ton indignation; ni de repos dans mes os, à cause de mon péché.
| אין מתם בבשרי מפני זעמך אין שלום בעצמי מפני חטאתי׃ |
4 Car mes iniquités ont surmonté ma tête, elles se sont appesanties comme un pesant fardeau, au-delà de mes forces.
| כי עונתי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני׃ |
5 Mes plaies sont pourries [et] coulent, à cause de ma folie.
| הבאישו נמקו חבורתי מפני אולתי׃ |
6 Je suis courbé et penché outre mesure; je marche en deuil tout le jour.
| נעויתי שחתי עד מאד כל היום קדר הלכתי׃ |
7 Car mes aines sont remplies d'inflammation, et dans ma chair il [n'y a] rien d'entier.
| כי כסלי מלאו נקלה ואין מתם בבשרי׃ |
8 Je suis affaibli et tout brisé, je rugis du grand frémissement de mon cœur.
| נפוגותי ונדכיתי עד מאד שאגתי מנהמת לבי׃ |
9 Seigneur, tout mon désir est devant toi, et mon gémissement ne t'est point caché.
| אדני נגדך כל תאותי ואנחתי ממך לא נסתרה׃ |
10 Mon cœur est agité çà et là, ma force m'a abandonné, et la clarté aussi de mes yeux: même ils ne sont plus avec moi.
| לבי סחרחר עזבני כחי ואור עיני גם הם אין אתי׃ |
11 Ceux qui m'aiment, et même mes intimes amis, se tiennent loin de ma plaie, et mes proches se tiennent loin de [moi].
| אהבי ורעי מנגד נגעי יעמדו וקרובי מרחק עמדו׃ |
12 Et ceux qui cherchent ma vie, m'ont tendu des filets, et ceux qui cherchent ma perte, parlent de calamités, et songent des tromperies tout le jour.
| וינקשו מבקשי נפשי ודרשי רעתי דברו הוות ומרמות כל היום יהגו׃ |
13 Mais moi je n'entends non plus qu'un sourd, et je suis comme un muet qui n'ouvre point sa bouche.
| ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו׃ |
14 Je suis, dis-je, comme un homme qui n'entend point, et qui n'a point de réplique en sa bouche.
| ואהי כאיש אשר לא שמע ואין בפיו תוכחות׃ |
15 Puisque je me suis attendu à toi, ô Eternel, tu me répondras, Seigneur mon Dieu!
| כי לך יהוה הוחלתי אתה תענה אדני אלהי׃ |
16 Car j'ai dit: [Il faut prendre garde] qu'ils ne triomphent de moi: quand mon pied glisse, ils s'élèvent contre moi.
| כי אמרתי פן ישמחו לי במוט רגלי עלי הגדילו׃ |
17 Quand je suis prêt à clocher; et que ma douleur est continuellement devant moi;
| כי אני לצלע נכון ומכאובי נגדי תמיד׃ |
18 Quand je déclare mon iniquité [et] que je suis en peine pour mon péché.
| כי עוני אגיד אדאג מחטאתי׃ |
19 Cependant mes ennemis, qui sont vivants, se renforcent, et ceux qui me haïssent à tort se multiplient.
| ואיבי חיים עצמו ורבו שנאי שקר׃ |
20 Et ceux qui me rendent le mal pour le bien, me sont contraires, parce que je recherche le bien.
| ומשלמי רעה תחת טובה ישטנוני תחת רדופי טוב׃ |
21 Eternel, ne m'abandonne point; mon Dieu! ne t'éloigne point de moi.
| אל תעזבני יהוה אלהי אל תרחק ממני׃ |
22 Hâte-toi de venir à mon secours, Seigneur, qui es ma délivrance.
| חושה לעזרתי אדני תשועתי׃ |
