Psaumes 104
1 Mon âme, bénis l'Eternel. Ô Eternel mon Dieu, tu es merveilleusement grand, tu es revêtu de majesté et de magnificence.
| ברכי נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת׃ |
2 Il s'enveloppe de lumière comme d'un vêtement, il étend les cieux comme un voile.
| עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה׃ |
3 Il planchéie ses hautes chambres entre les eaux; il fait des grosses nuées son chariot, il se promène sur les ailes du vent.
| המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח׃ |
4 Il fait des vents ses Anges, et du feu brûlant ses serviteurs.
| עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃ |
5 Il a fondé la terre sur ses bases, tellement qu'elle ne sera point ébranlée à perpétuité.
| יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד׃ |
6 Tu l'avais couverte de l'abîme comme d'un vêtement, les eaux se tenaient sur les montagnes.
| תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים׃ |
7 Elles s'enfuirent à ta menace, [et] se mirent promptement en fuite au son de ton tonnerre.
| מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון׃ |
8 Les montagnes s'élevèrent, et les vallées s'abaissèrent, au même lieu que tu leur avais établi.
| יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם׃ |
9 Tu leur as mis une borne qu'elles ne passeront point, elles ne retourneront plus à couvrir la terre.
| גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ׃ |
10 C'est lui qui conduit les fontaines par les vallées, tellement qu'elles se promènent entre les monts.
| המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון׃ |
11 Elles abreuvent toutes les bêtes des champs, les ânes sauvages en étanchent leur soif.
| ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם׃ |
12 Les oiseaux des cieux se tiennent auprès d'elles, et font résonner leur voix d'entre la ramée.
| עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול׃ |
13 Il abreuve les montagnes de ses chambres hautes; [et] la terre est rassasiée du fruit de tes œuvres.
| משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ׃ |
14 Il fait germer le foin pour le bétail, et l'herbe pour le service de l'homme, faisant sortir le pain de la terre;
| מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ׃ |
15 Et le vin qui réjouit le cœur de l'homme, qui fait reluire son visage avec l'huile, et qui soutient le cœur de l'homme avec le pain.
| ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד׃ |
16 Les hauts arbres en sont rassasiés, [et] les cèdres du Liban, qu'il a plantés,
| ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע׃ |
17 Afin que les oiseaux y fassent leurs nids. Quant à la cigogne, les sapins [sont sa demeure].
| אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה׃ |
18 Les hautes montagnes sont pour les chamois [et] les rochers sont la retraite des lapins.
| הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים׃ |
19 Il a fait la lune pour les saisons, et le soleil connaît son coucher.
| עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו׃ |
20 Tu amènes les ténèbres, et la nuit vient, durant laquelle toutes les bêtes de la forêt trottent.
| תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער׃ |
21 Les lionceaux rugissent après la proie, et pour demander au [Dieu] Fort leur pâture.
| הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם׃ |
22 Le soleil se lève-t-il? ils se retirent et demeurent gisants en leurs tanières.
| תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון׃ |
23 Alors l'homme sort à son ouvrage et à son travail, jusqu’au soir.
| יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב׃ |
24 Ô Eternel, que tes œuvres sont en grand nombre! tu les as toutes faites avec sagesse; la terre est pleine de tes richesses.
| מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך׃ |
25 Cette mer grande et spacieuse, où il y a sans nombre des animaux se mouvant, des petites bêtes avec des grandes!
| זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות׃ |
26 Là se promènent les navires, et ce Léviathan que tu as formé pour s'y ébattre.
| שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו׃ |
27 Elles s'attendent toutes à toi, afin que tu leur donnes la pâture en leur temps.
| כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו׃ |
28 Quand tu la leur donnes, elles la recueillent, et quand tu ouvres ta main, elles sont rassasiées de biens.
| תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב׃ |
29 Caches-tu ta face? elles sont troublées; retires-tu leur souffle, elles défaillent, et retournent en leur poudre.
| תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון׃ |
30 [Mais si] tu renvoies ton Esprit, elles sont créées, et tu renouvelles la face de la terre.
| תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה׃ |
31 Que la gloire de l'Eternel soit à toujours, que l'Eternel se réjouisse en ses œuvres!
| יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו׃ |
32 Il jette sa vue sur la terre, et elle en tremble; il touche les montagnes, et elles en fument.
| המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו׃ |
33 Je chanterai à l'Eternel durant ma vie; je psalmodierai à mon Dieu pendant que j'existerai.
| אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי׃ |
34 Ma méditation lui sera agréable; [et] je me réjouirai en l'Eternel.
| יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה׃ |
35 Que les pécheurs soient consumés de dessus la terre, et qu'il n'y ait plus de méchants! Mon âme, bénis l'Eternel; louez l'Eternel.
| יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללו יה׃ |
