< Nombres 17 >

1 Après cela l'Eternel parla à Moïse, en disant:
וידבר יהוה אל משה לאמר׃
2 Parle aux enfants d'Israël, et prends une verge de chacun d'eux selon la maison de leur père, de tous ceux qui sont les principaux d'entr'eux selon la maison de leurs pères, douze verges, puis tu écriras le nom de chacun sur sa verge.
דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו׃
3 Mais tu écriras le nom d'Aaron sur la verge de Lévi; car il y aura une verge pour chaque chef de la maison de leurs pères.
ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם׃
4 Et tu les poseras au Tabernacle d'assignation devant le Témoignage, où j'ai accoutumé de me trouver avec vous.
והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה׃
5 Et il arrivera que la verge de l'homme que j'aurai choisi, fleurira; et je ferai cesser de devant moi les murmures des enfants d'Israël, par lesquels ils murmurent contre vous.
והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם׃
6 Quand Moïse eut parlé aux enfants d'Israël, tous les principaux d'entr'eux lui donnèrent selon la maison de leurs pères, chacun une verge. Ainsi il y eut douze verges. Or la verge d'Aaron fut mise parmi leurs verges.
וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם׃
7 Et Moïse mit les verges devant l'Eternel au Tabernacle du Témoignage.
וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת׃
8 Et il arriva dès le lendemain, que Moïse étant entré au Tabernacle du Témoignage, voici, la verge d'Aaron avait fleuri pour la maison de Lévi, et elle avait jeté des fleurs, produit des boutons, et mûri des amandes.
ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים׃
9 Alors Moïse tira hors de devant l'Eternel toutes les verges, et les porta à tous les enfants d'Israël, et les ayant vues, ils reprirent chacun leurs verges.
ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו׃
10 Et l'Eternel dit à Moïse: Reporte la verge d'Aaron devant le Témoignage, pour être gardée comme un signe aux enfants de rébellion; et tu feras cesser leurs murmures de devant moi, et ainsi ils ne mourront plus.
ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו׃
11 Et Moïse fit comme l'Eternel lui avait commandé; il fit ainsi.
ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה׃
12 Et les enfants d'Israël parlèrent à Moïse, en disant: Voici, nous défaillons, nous sommes perdus, nous sommes tous perdus.
ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו׃
13 Quiconque s'approche du pavillon de l'Eternel, mourra; serons-nous tous entièrement consumés?
כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע׃

< Nombres 17 >