Matthieu 20

1 Car le Royaume des cieux est semblable à un père de famille, qui sortit dès le point du jour afin de louer des ouvriers pour sa vigne.

”מלכות השמים דומה לאיכר שיצא השכם בבוקר לשכור פועלים לעבוד בכרמו“, המשיך ישוע.

2 Et quand il eut accordé avec les ouvriers à un denier par jour, il les envoya à sa vigne.

האיכר הבטיח לפועלים 100 שקלים תמורת יום עבודה, ושלח אותם אל הכרם.

3 Puis étant sorti sur les trois heures, il en vit d'autres qui étaient au marché, sans rien faire;

”כעבור שעתיים עבר האיכר ליד כיכר השוק וראה כמה אנשים ממתינים לעבודה.

4 Auxquels il dit: allez-vous-en aussi à ma vigne, et je vous donnerai ce qui sera raisonnable.

הוא שלח גם אותם אל הכרם, והבטיח לשלם להם שכר צודק בסוף היום.

5 Et ils y allèrent. Puis il sortit encore environ sur les six heures, et sur les neuf heures, et il en fit de même.

”בצהריים, וכן גם בשעה שלוש אחר־הצהריים, שלח האיכר פועלים נוספים אל הכרם.

6 Et étant sorti sur les onze heures, il en trouva d'autres qui étaient sans rien faire, auxquels il dit: pourquoi vous tenez-vous ici tout le jour sans rien faire?

”בשעה חמש לפנות ערב שוב יצא העירה וראה גברים אחדים מסתובבים בחוסר מעש.’מדוע התבטלתם כל היום?‘שאל אותם.

7 Ils lui répondirent: parce que personne ne nous a loués. Et il leur dit: allez-vous-en aussi à ma vigne, et vous recevrez ce qui sera raisonnable.

’משום שאיש לא שכר אותנו‘, השיבו.”’לכו גם אתם אל כרמי והצטרפו אל הפועלים האחרים‘, אמר להם האיכר.

8 Et le soir étant venu, le maître de la vigne dit à celui qui avait la charge de ses affaires: appelle les ouvriers, et leur paye leur salaire, en commençant depuis les derniers jusques aux premiers.

בערב ביקש האיכר ממנהל העבודה לשלם לפועלים את שכרם, החל באחרונים וכלה בראשונים.

9 Alors ceux qui avaient été loués vers les onze heures étant venus, ils reçurent chacun un denier.

כל אחד מהפועלים שנשכרו בשעה חמש קיבל 100 שקלים.

10 Or quand les premiers furent venus ils croyaient recevoir davantage, mais ils reçurent aussi chacun un denier.

בהגיע תורם של הפועלים שנשכרו מוקדם יותר הם ציפו לקבל הרבה יותר, אולם גם הם קיבלו 100 שקלים כל אחד.

11 Et l'ayant reçu, ils murmuraient contre le père de famille,

”הפועלים הראשונים כעסו:’האנשים האלה עבדו שעה אחת בלבד, ואתה שילמת להם אותו שכר ששילמת לנו, למרות שאנחנו עבדנו כל היום בשמש הלוהטת!‘

12 En disant: ces derniers n'ont travaillé qu'une heure, et tu les as faits égaux à nous, qui avons porté le faix du jour, et la chaleur.

13 Et il répondit à l'un d'eux, et lui dit: mon ami, je ne te fais point de tort, n'as-tu pas accordé avec moi à un denier?

”’ידידי‘, ענה האיכר לאחד מהם,’לא גרמתי לך שום עוול! האם לא הסכמנו מראש שתעבוד כל היום תמורת 100 שקלים?

14 Prends ce qui est à toi, et t'en va; mais si je veux donner à ce dernier autant qu'à toi,

קח את הכסף ולך לשלום. ברצוני לשלם שכר שווה לכולם;

15 Ne m'est-il pas permis de faire ce que je veux de mes biens? ton œil est-il malin de ce que je suis bon?

האם לא מותר לי לעשות מה שאני רוצה עם הכסף שלי? האם אסור לי לתת את כספי למי שארצה? האם עליך להתרגז על טוב לבי?‘

16 Ainsi les derniers seront les premiers, et les premiers seront les derniers, car il y a beaucoup d'appelés, mais peu d'élus.

כך האחרונים יהיו ראשונים, והראשונים – אחרונים.“

17 Et Jésus montant à Jérusalem, prit à part sur le chemin ses douze Disciples, et leur dit:

כשהיה ישוע בדרכו לירושלים, הוא אסף סביבו את שנים־עשר תלמידיו

18 Voici, nous montons à Jérusalem, et le Fils de l'homme sera livré aux principaux Sacrificateurs et aux Scribes, et ils le condamneront à la mort.

ודיבר איתם על הצפוי לו בירושלים:”מישהו יסגיר אותי לידי ראשי הכוהנים ולסופרים. הם ידונו אותי למוות

19 Ils le livreront aux Gentils pour s'en moquer, le fouetter, et le crucifier; mais le troisième jour il ressuscitera.

וימסרו אותי לידי הרומאים, אשר ילעגו לי ויצלבו אותי. אולם ביום השלישי אקום לתחייה.“

20 Alors la mère des fils de Zébédée vint à lui avec ses fils, se prosternant, et lui demandant une grâce.

לאחר מכן הביאה אמם של יעקב ויוחנן בני זבדי את בניה לפני ישוע וביקשה טובה.

21 Et il lui dit: que veux-tu? Elle lui dit: ordonne que mes deux fils, qui sont ici, soient assis l'un à ta main droite, et l'autre à ta gauche dans ton Royaume.

”מה בקשתך?“שאל ישוע.”הבטח לי שבמלכותך ישבו שני בני אחד לימינך ואחד לשמאלך“, ביקשה האם.

22 Et Jésus répondit et dit: vous ne savez ce que vous demandez, pouvez-vous boire la coupe que je dois boire, et être baptisés du baptême dont je dois être baptisé; ils lui répondirent: nous le pouvons.

אולם ישוע אמר לה:”את לא יודעת מה את מבקשת!“הוא פנה אל יעקב ויוחנן ושאל אותם:”האם תוכלו לשתות מהכוס שאני חייב לשתות?“”כן, בהחלט“, השיבו.

23 Et il leur dit: il est vrai que vous boirez ma coupe, et que vous serez baptisés du baptême dont je serai baptisé; mais d'être assis à ma droite ou à ma gauche, ce n'est point à moi de le donner, mais [il sera donné] à ceux à qui cela est destiné par mon Père.

”אתם באמת תשתו ממנה, “אמר להם ישוע,”ובכל זאת אין לי את הזכות לומר מי יישב לימיני ולשמאלי. מקומות אלה שמורים לאנשים שאבי בוחר בהם.“

24 Les dix [autres Disciples] ayant ouï cela, furent indignés contre les deux frères.

כששמעו שאר התלמידים מה שביקשו יעקב ויוחנן, הם כעסו עליהם מאוד.

25 Mais Jésus les ayant appelés, leur dit: vous savez que les Princes des nations les maîtrisent, et que les Grands usent d'autorité sur elles.

לכן ישוע קיבץ סביבו את התלמידים ואמר:”אתם הרי יודעים שמנהיגי הגויים רודים בנתיניהם, ומעניקים כוח וסמכות למי שהם רוצים.

26 Mais il n'en sera pas ainsi entre vous: au contraire, quiconque voudra être grand entre vous, qu'il soit votre serviteur.

אבל אצלכם יהא המצב שונה; מי שרוצה להיות מנהיג ביניכם חייב להיות לכם למשרת,

27 Et quiconque voudra être le premier entre vous, qu'il soit votre serviteur.

ומי שרוצה לעמוד בראש חייב לשרת אתכם כעבד.

28 De même que le Fils de l'homme n'est pas venu pour être servi, mais pour servir, et afin de donner sa vie en rançon pour plusieurs.

עליכם לנהוג כמוני, כי אני, בן־האדם, לא באתי לכאן כדי שישרתו אותי, אלא כדי לשרת אחרים ולתת את חיי כופר בעד רבים.“

29 Et comme ils partaient de Jéricho, une grande troupe le suivit.

כשיצאו ישוע ותלמידיו מיריחו הלך אחריהם קהל גדול.

30 Et voici, deux aveugles qui étaient assis au bord du chemin, ayant ouï que Jésus passait, crièrent, en disant: Seigneur, Fils de David! aie pitié de nous!

שני עיוורים שישבו בצד הדרך שמעו כי ישוע עומד לעבור בדרך ההיא, ולכן החלו לצעוק:”אדוננו, בן־דוד, אנא, רחם עלינו!“

31 Et la troupe les reprit, afin qu'ils se tussent; mais ils criaient encore plus fort: Seigneur, Fils de David! aie pitié de nous!

ההמון גער בהם, אך העיוורים הגבירו את צעקותיהם:”אדוננו, בן־דוד, אנא, רחם עלינו!“

32 Et Jésus s'arrêtant, les appela, et leur dit: que voulez-vous que je vous fasse?

כשהגיע ישוע למקום שבו ישבו העיוורים, עצר לרגע ושאל אותם:”מה אתם רוצים שאעשה למענכם?“

33 Ils lui dirent: Seigneur, que nos yeux soient ouverts.

”אדוננו, אנחנו רוצים לראות“, התחננו העיוורים.

34 Et Jésus étant ému de compassion, toucha leurs yeux, et incontinent leurs yeux recouvrèrent la vue; et ils le suivirent.

ישוע נמלא רחמים ונגע בעיניהם. מיד יכלו השניים לראות, והלכו אחרי ישוע.