Lamentations 5
1 Souviens-toi, ô Eternel! de ce qui nous est arrivé; regarde et vois notre opprobre.
| זכר יהוה מה היה לנו הביט (הביטה) וראה את חרפתנו |
2 Notre héritage a été renversé par des étrangers, nos maisons par des forains.
| נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים |
3 Nous sommes devenus [comme] des orphelins qui sont sans pères, et nos mères sont comme des veuves.
| יתומים היינו אין (ואין) אב אמתינו כאלמנות |
4 Nous avons bu notre eau pour de l’argent, et notre bois nous a été mis à prix.
| מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו |
5 Nous avons été poursuivis l’épée sur la gorge. Nous nous sommes donnés beaucoup de mouvement, [et] nous n’avons point eu de repos.
| על צוארנו נרדפנו יגענו לא (ולא) הונח לנו |
6 Nous avons étendu la main aux Egyptiens [et] aux Assyriens pour avoir suffisamment de pain.
| מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם |
7 Nos pères ont péché, et ne sont plus; [et] nous avons porté leurs iniquités.
| אבתינו חטאו אינם (ואינם) אנחנו (ואנחנו) עונתיהם סבלנו |
8 Les esclaves ont dominé sur nous, [et] personne ne nous a délivrés de leurs mains.
| עבדים משלו בנו פרק אין מידם |
9 Nous amenions notre pain au péril de notre vie, à cause de l’épée du désert.
| בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר |
10 Notre peau a été noircie comme un four, à cause de l’ardeur véhémente de la faim.
| עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב |
11 Ils ont humilié les femmes dans Sion, et les vierges dans les villes de Juda.
| נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה |
12 Les principaux ont été pendus par leur main; et on n’a porté aucun respect à la personne des Anciens.
| שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו |
13 Ils ont pris les jeunes gens pour moudre, et les enfants sont tombés sous le bois.
| בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו |
14 Les Anciens ont cessé de se trouver aux portes, et les jeunes gens de chanter.
| זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם |
15 La joie de notre cœur est cessée, et notre danse est tournée en deuil.
| שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו |
16 La couronne de notre tête est tombée. Malheur maintenant à nous parce que nous avons péché!
| נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו |
17 C’est pourquoi notre cœur est languissant. A cause de ces choses nos yeux sont obscurcis.
| על זה היה דוה לבנו--על אלה חשכו עינינו |
18 A cause de la montagne de Sion qui est désolée; les renards n’en bougent point.
| על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו |
19 [Mais] toi, ô Eternel! tu demeures éternellement, et ton trône est d’âge en âge.
| אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדור ודור |
20 Pourquoi nous oublierais-tu à jamais? pourquoi nous délaisserais-tu si longtemps?
| למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים |
21 Convertis-nous à toi, ô Eternel! et nous serons convertis; renouvelle nos jours comme ils étaient autrefois.
| השיבנו יהוה אליך ונשוב (ונשובה) חדש ימינו כקדם |
22 Mais tu nous as entièrement rejetés, tu t’es extrêmement courroucé contre nous.
| כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד |
