Jean 6
1 Après ces choses Jésus s'en alla au delà de la mer de Galilée, qui est [la mer] de Tibériade.
| כעבור זמן מה חצה ישוע את ים הכינרת (הנקרא גם ימת טבריה). |
2 Et de grandes troupes le suivaient, à cause qu'ils voyaient les miracles qu'il faisait en ceux qui étaient malades.
| אנשים רבים הלכו אחריו, כי ראו כיצד ריפא את החולים. |
3 Mais Jésus monta sur une montagne, et il s'assit là avec ses Disciples.
| ישוע ותלמידיו עלו על אחד ההרים והתיישבו על הארץ. |
4 Or [le jour de] Pâque, qui était la Fête des Juifs, était proche.
| היה זה זמן קצר לפני חג הפסח. |
5 Et Jésus ayant levé ses yeux, et voyant que de grandes troupes venaient à lui, dit à Philippe: d'où achèterons-nous des pains, afin que ceux-ci aient à manger?
| ישוע הביט סביבו וראה את ההמונים הבאים לקראתו.”מאין נשיג להם לחם לאכול?“ניסה ישוע את פיליפוס, כי למעשה ידע מה עמד לעשות. |
6 Or il disait cela pour l'éprouver: car il savait bien ce qu'il devait faire.
7 Philippe lui répondit: [quand nous aurions] pour deux cents deniers de pain, cela ne leur suffirait point, quoique chacun d'eux n'en prît que tant soit peu.
| ”גם אם נקנה לחם באלפיים שקלים, לא יספיק לכולם!“השיב פיליפוס. |
8 Et l'un de ses Disciples, [savoir] André, frère de Simon Pierre, lui dit:
| אַנְדְּרֵי, אחיו של שמעון פטרוס, התערב ואמר: |
9 Il y a ici un petit garçon qui a cinq pains d'orge et deux poissons; mais qu'est-ce que cela pour tant de gens?
| ”יש כאן ילד שבידו חמש ככרות לחם ושני דגים, אבל מה יועיל הדבר לכל האלפים האלה?“ |
10 Alors Jésus dit: faites asseoir les gens; (or il y avait beaucoup d'herbe en ce lieu-là), les gens donc s'assirent au nombre d'environ cinq mille.
| ”אמרו לכולם לשבת על האדמה“, ביקש ישוע מהסובבים אותו. כחמשת־אלפים גברים (לא כולל נשים וילדים) היו שם, וכולם התיישבו על המדשאה. |
11 Et Jésus prit les pains; et après avoir rendu grâces, il les distribua aux Disciples, et les Disciples à ceux qui étaient assis, et de même des poissons, autant qu'ils en voulaient.
| ישוע לקח את ככרות הלחם, הודה לאלוהים, הגיש אותן לתלמידיו, והתלמידים הגישו לכל האנשים. ישוע עשה את אותו הדבר עם הדגים, וכולם אכלו לשובע. |
12 Et après qu'ils furent rassasiés, il dit à ses Disciples: amassez les pièces qui sont de reste, afin que rien ne soit perdu.
| ”אספו בבקשה את הפירורים שנשארו, “ביקש ישוע,”כדי שדבר לא ייזרק.“ |
13 Ils les amassèrent donc, et ils remplirent douze corbeilles des pièces des cinq pains d'orge, qui étaient demeurées de reste à ceux qui en avaient mangé.
| התלמידים אספו את הפירורים מחמש ככרות הלחם ומילאו בהם שנים־עשר סלים. |
14 Or ces gens ayant vu le miracle que Jésus avait fait, disaient: celui-ci est véritablement le Prophète qui devait venir au monde.
| כשראה ההמון את הנס הזה, קרא:”זהו באמת הנביא שציפינו לו!“ |
15 Mais Jésus ayant connu qu'ils devaient venir l'enlever afin de le faire Roi, se retira encore tout seul en la montagne.
| ישוע ידע שהם היו מוכנים לאחוז בו בכוח ולהכתירו למלך, ומשום כך שוב נמלט לבדו אל אחד ההרים. |
16 Et quand le soir fut venu, ses Disciples descendirent à la mer.
| בערב ירדו התלמידים לים |
17 Et étant montés dans la nacelle, ils passaient au delà de la mer vers Capernaüm, et il était déjà nuit, que Jésus n'était pas encore venu à eux.
| ונכנסו לסירה, כשפניהם מועדות לכפר־נחום. הלילה ירד, וישוע עדיין לא שב אליהם. |
18 Et la mer s'éleva par un grand vent qui soufflait.
| בינתיים פרצה סערה בים, כי נשבה רוח חזקה. |
19 Mais après qu'ils eurent ramé environ vingt-cinq ou trente stades, ils virent Jésus marchant sur la mer, et s'approchant de la nacelle; et ils eurent peur.
| התלמידים חתרו במשוטיהם כחמישה קילומטרים, ולפתע ראו את ישוע פוסע לקראתם על־פני המים. פחד אחז אותם, |
20 Mais il leur dit: c'est moi, ne craignez point.
| אולם ישוע הרגיעם:”זה אני, ישוע, אל תפחדו.“ |
21 Ils le reçurent donc avec plaisir dans la nacelle, et aussitôt la nacelle prit terre [au lieu] où ils allaient.
| הם אספו אותו אל הסירה ומיד הגיעו אל יעדם. |
22 Le lendemain les troupes qui étaient demeurées de l'autre côté de la mer, voyant qu'il n'y avait point là d'autre nacelle que celle-là seule dans laquelle ses Disciples étaient entrés, et que Jésus n'était point entré avec ses Disciples dans la nacelle, mais que ses Disciples s'en étaient allés seuls;
| למחרת התקהלו אנשים רבים במקום שישוע חולל את נס הלחם. הם המתינו לישוע, כי לא ראו אותו עוזב את המקום עם תלמידיו בסירה. |
23 Et d'autres nacelles étant venues de Tibériade près du lieu où ils avaient mangé le pain, après que le Seigneur eut rendu grâces;
| בינתיים הגיעו אל המקום גם סירות אחרות מטבריה. |
24 Ces troupes donc qui voyaient que Jésus n'était point là, ni ses Disciples, montèrent aussi dans ces nacelles, et vinrent à Capernaüm, cherchant Jésus.
| כשנוכחו האנשים כי ישוע איננו שם, הם עלו לסירות והפליגו לכפר־נחום כדי לחפש אותו. |
25 Et l'ayant trouvé au delà de la mer, ils lui dirent: Maître, quand es-tu arrivé ici?
| הם מצאו אותו בכפר־נחום ושאלו בתמיהה:”רבי, כיצד הגעת הנה?“ |
26 Jésus leur répondit, et leur dit: en vérité, en vérité je vous dis: vous me cherchez, non parce que vous avez vu des miracles, mais parce que vous avez mangé des pains, et que vous avez été rassasiés.
| ”האמת היא שאתם רוצים להיות בחברתי מפני שאכלתם לשובע, ולא מפני שאתם מאמינים בי ובאותותיי!“השיב להם ישוע. |
27 Travaillez, non point après la viande qui périt, mais après celle qui est permanente jusque dans la vie éternelle, laquelle le Fils de l'homme vous donnera; car le Père, [savoir] Dieu, l'a approuvé de son cachet. (aiōnios g166)
| ”אל תעמלו בעד המזון אשר כלה ונגמר, כי אם הקדישו את זמנכם למזון החיים שאותו תקבלו מבן־האדם, כי לשם כך שלח אותי האלוהים אבי.“ (aiōnios g166) |
28 Ils lui dirent donc: que ferons-nous pour faire les œuvres de Dieu?
| ”מה עלינו לעשות כדי למצוא־חן בעיני אלוהים?“שאלו. |
29 Jésus répondit, et leur dit: c'est ici l'œuvre de Dieu, que vous croyiez en celui qu'il a envoyé.
| ”אלוהים רוצה שתאמינו במי שהוא שלח אליכם“, השיב ישוע. |
30 Alors ils lui dirent: quel miracle fais-tu donc, afin que nous le voyions, et que nous te croyions? quelle œuvre fais-tu?
| ”אם ברצונך שנאמין כי אתה המשיח, עליך להראות לנו עוד נסים ונפלאות. |
31 Nos pères ont mangé la manne au désert; selon ce qui est écrit: il leur a donné à manger le pain du ciel.
| אבותינו אכלו יום יום את המן במדבר כמו שכתוב:’ודגן־שמים נתן להם‘.“ |
32 Mais Jésus leur dit: en vérité, en vérité je vous dis: Moïse ne vous a pas donné le pain du ciel; mais mon Père vous donne le vrai pain du ciel;
| אולם ישוע הסביר:”אני אומר לכם שלא משה נתן לכם את הלחם מהשמים, אלא אבי הוא שנותן לכם את הלחם האמתי מהשמים. |
33 Car le pain de Dieu c'est celui qui est descendu du ciel, et qui donne la vie au monde.
| הלחם האמתי הוא זה שנשלח מהשמים על־ידי אלוהים, והוא מעניק חיים לעולם.“ |
34 Ils lui dirent donc: Seigneur, donne-nous toujours ce pain-là.
| ”אדון, “קראו,”תן לנו תמיד את הלחם הזה!“ |
35 Et Jésus leur dit: je suis le pain de vie. Celui qui vient à moi, n'aura point de faim; et celui qui croit en moi, n'aura jamais soif.
| ”אני הוא לחם החיים“, אמר ישוע.”כל הבא אלי לא ירעב לעולם. כל המאמין בי לא יצמא לעולם. |
36 Mais je vous ai dit que vous m'avez vu, et cependant vous ne croyez point.
| אבל הבעיה היא שאינכם מאמינים גם לאחר שראיתם אותי. |
37 Tout ce que mon Père me donne, viendra à moi; et je ne mettrai point dehors celui qui viendra à moi.
| אולם אחדים יבואו אלי ויאמינו בי – אלה שאבי נתן לי – ואני מבטיח שלא אדחה איש, |
38 Car je suis descendu du ciel non point pour faire ma volonté, mais la volonté de celui qui m'a envoyé.
| כי באתי לכאן מהשמים לעשות את רצונו של האלוהים אשר שלחני, ולא את רצוני. |
39 Et c'est ici la volonté du Père qui m'a envoyé, que je ne perde rien de tout ce qu'il m'a donné, mais que je le ressuscite au dernier jour.
| ”האב אשר שלח אותי רוצה שלא אאבד איש מאלה שנתן לי, אלא שאקים את כולם לתחייה ביום האחרון. |
40 Et c'est ici la volonté de celui qui m'a envoyé, que quiconque contemple le Fils, et croit en lui, ait la vie éternelle; c'est pourquoi je le ressusciterai au dernier jour. (aiōnios g166)
| זהו רצונו: שכל הרואה אותי ומאמין בי יחיה חיי נצח, ואני אקימו לתחייה ביום האחרון.“ (aiōnios g166) |
41 Or les Juifs murmuraient contre lui de ce qu'il avait dit: je suis le pain descendu du ciel.
| היהודים רגזו עליו משום שטען כי הוא הלחם היורד מן השמים. |
42 Car ils disaient: n'est-ce pas ici Jésus, le fils de Joseph, duquel nous connaissons le père et la mère? comment donc dit celui-ci: je suis descendu du ciel?
| ”אילו שטויות הוא מדבר?“שאלו.”הלא הוא ישוע בן־יוסף; אנחנו מכירים היטב את כל משפחתו! איך הוא מעז לטעון שהוא בא מהשמים?“ |
43 Jésus donc répondit, et leur dit: ne murmurez point entre vous.
| ”אל תתרגזו על דברי אלה“, ביקש ישוע. |
44 Nul ne peut venir à moi, si le Père, qui m'a envoyé, ne le tire; et moi, je le ressusciterai au dernier jour.
| ”רק מי שאלוהים שולח יוכל לבוא אלי, ואני אקימו לתחייה ביום האחרון. |
45 Il est écrit dans les Prophètes: et ils seront tous enseignés de Dieu. Quiconque donc a écouté le Père, et a été instruit [de ses intentions], vient à moi.
| הלא כתוב בספרי הנביאים:’וכל בניך למודי ה׳‘. ואמנם, כל השומע לקול אלוהים ולומד את האמת על אודותיו, יבוא אלי. |
46 Non point qu'aucun ait vu le Père, sinon celui qui est de Dieu, celui-là a vu le Père.
| לא שמישהו ראה את האלוהים; אני לבדי ראיתי אותו, שהרי הוא שלח אותי. |
| ”אני אומר לכם באמת, כל המאמין בי יחיה חיי נצח. (aiōnios g166) |
48 Je suis le pain de vie.
| אני הוא לחם החיים. |
49 Vos pères ont mangé la manne au désert, et ils sont morts.
| אבותיכם אכלו את המן במדבר ומתו. |
50 C'est ici le pain qui est descendu du ciel, afin que si quelqu'un en mange, il ne meure point.
| אולם מי שאוכל מלחם החיים, היורד מהשמים, יחיה חיי נצח ולא ימות. |
51 Je suis le pain vivifiant qui suis descendu du ciel; si quelqu'un mange de ce pain, il vivra éternellement; et le pain que je donnerai, c'est ma chair, laquelle je donnerai pour la vie du monde. (aiōn g165)
| אנוכי לחם החיים היורד מהשמים; כל האוכל מהלחם הזה יחיה לנצח. אני נותן את בשרי כלחם כדי שהעולם יחיה.“ (aiōn g165) |
52 Les Juifs donc disputaient entre eux, et disaient: comment celui-ci nous peut-il donner sa chair à manger?
| ”איך הוא יכול לתת לנו לאכול את בשרו?“החלו היהודים להתווכח ביניהם. |
53 Et Jésus leur dit: en vérité, en vérité je vous dis, que si vous ne mangez la chair du Fils de l'homme, et ne buvez son sang, vous n'aurez point la vie en vous-mêmes.
| ”אני אומר לכם ברצינות, “המשיך ישוע,”אם לא תאכלו את בשר המשיח ולא תשתו את דמו, אין לכם חיים בקרבכם! |
54 Celui qui mange ma chair, et qui boit mon sang a la vie éternelle; et je le ressusciterai au dernier jour. (aiōnios g166)
| אולם כל האוכל את בשרי ושותה את דמי חי חיי נצח, ואני אקימו לתחייה ביום האחרון. (aiōnios g166) |
55 Car ma chair est une véritable nourriture, et mon sang est un véritable breuvage.
| כי בשרי הוא מזון אמתי, ודמי הוא משקה אמתי. |
56 Celui qui mange ma chair, et qui boit mon sang, demeure en moi, et moi en lui.
| כל האוכל את בשרי ושותה את דמי חי בי, ואני חי בו. |
57 Comme le Père qui est vivant m'a envoyé, et que je suis vivant par le Père; ainsi celui qui me mangera, vivra aussi par moi.
| כל הניזון ממני חי בזכותי, כשם שאבי החי שלח אותי ואני חי בזכותו. |
58 C'est ici le pain qui est descendu du ciel, non point comme vos pères ont mangé la manne, et ils sont morts; celui qui mangera ce pain, vivra éternellement. (aiōn g165)
| אני הלחם האמתי היורד מהשמים – לא כמו המן שאכלו אבותינו במדבר ומתו. כל האוכל את הלחם הזה יחיה לנצח.“ (aiōn g165) |
59 Il dit ces choses dans la Synagogue, enseignant à Capernaüm.
| ישוע לימד אותם דברים אלה בבית־הכנסת בכפר־נחום. |
60 Et plusieurs de ses disciples l'ayant entendu, dirent: cette parole est dure, qui la peut ouïr?
| אפילו תלמידיו אמרו:”קשה לקבל את מה שהוא אומר. איך אפשר להאמין בזה?“ |
61 Mais Jésus sachant en lui-même que ses disciples murmuraient de cela, leur dit: ceci vous scandalise-t-il?
| ישוע חש בלבו שתלמידיו התלוננו על דבריו.”מה מטריד אתכם?“שאל אותם. |
62 [Que sera-ce] donc si vous voyez le Fils de l'homme monter où il était premièrement?
| ”מה תגידו אם תראו את בן־האדם עולה חזרה לשמים? |
63 C'est l'esprit qui vivifie; la chair ne profite de rien; les paroles que je vous dis, sont esprit et vie.
| רק רוח אלוהים מעניק חיים; בכוחו של האדם אין כל תועלת. הדברים שאמרתי לכם הם דברי רוח וחיים. |
64 Mais il y en a [plusieurs] entre vous qui ne croient point; car Jésus savait dès le commencement qui seraient ceux qui ne croiraient point, et qui serait celui qui le trahirait.
| אך בכל זאת יש ביניכם כאלה שאינם מאמינים.“ישוע אמר זאת מפני שידע מראש מי לא יאמין בו ומי יסגיר אותו. |
65 Il leur dit donc: c'est pour cela que je vous ai dit, que nul ne peut venir à moi, s'il ne lui est donné de mon Père.
| ”משום כך אמרתי לכם שאיש אינו יכול לבוא אלי אלא אם זה מעשה מידי אלוהים“, הסביר ישוע. |
66 Dès cette heure-là plusieurs de ses Disciples l'abandonnèrent, et ils ne marchaient plus avec lui.
| באותו יום עזבו אותו תלמידים רבים. |
67 Et Jésus dit aux douze: et vous, ne vous en voulez-vous point aussi aller?
| ”האם גם אתם רוצים לעזוב אותי?“שאל ישוע את שנים־עשר תלמידיו. |
68 Mais Simon Pierre lui répondit: Seigneur! auprès de qui nous en irons-nous? tu as les paroles de la vie éternelle: (aiōnios g166)
| ”אדוני, לאן נלך ולמי?“קרא שמעון פטרוס.”רק לך יש דברים של חיי נצח, (aiōnios g166) |
69 Et nous avons cru, et nous avons connu que tu es le Christ, le Fils du Dieu vivant.
| ואנחנו יודעים ומאמינים שאתה קדוש האלוהים!“ |
70 Jésus leur répondit: ne vous ai-je pas choisis vous douze? et toutefois l'un de vous est un démon.
| השיב להם ישוע:”אני בחרתי בכם בעצמי – שנים־עשר במספר – ובכל זאת, אחד מכם הוא שטן.“ |
71 Or il disait cela de Judas Iscariot, [fils] de Simon; car c'était celui à qui il devait arriver de le trahir, quoiqu'il fût l'un des douze.
| הוא התכוון ליהודה בן־שמעון איש־קריות, אחד משנים־עשר התלמידים, שעמד להסגירו. |
