Job 39

1 Sais-tu le temps auquel les chamois des rochers font leurs petits? As-tu observé quand les biches faonnent?

הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר׃

2 Compteras-tu les mois qu'elles achèvent leur portée, et sauras-tu le temps auquel elles feront leurs petits,

תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה׃

3 Et qu'elles se courberont pour mettre bas leurs petits, [et] qu'elles se délivreront de leurs douleurs?

תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה׃

4 Leurs fans se portent bien, ils croissent dans les blés; ils s'écartent, et ne retournent plus vers elles.

יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו׃

5 Qui est-ce qui a laissé aller libre l'âne sauvage, et qui a délié les liens de l'âne farouche,

מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח׃

6 Auquel j'ai donné la campagne pour maison, la terre inhabitée pour ses retraites?

אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה׃

7 Il se rit du bruit de la ville; il n'entend point les clameurs de l'exacteur;

ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע׃

8 Les montagnes qu'il va épiant çà et là, sont ses pâturages, et il cherche toute sorte de verdure.

יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש׃

9 La licorne voudra-t-elle te servir, ou demeurera-t-elle à ta crèche?

היאבה רים עבדך אם ילין על אבוסך׃

10 Lieras-tu la licorne avec son licou pour labourer? ou rompra-t-elle les mottes des vallées après toi?

התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך׃

11 T'assureras-tu d'elle, sous ombre que sa force est grande, et lui abandonneras-tu ton travail?

התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך׃

12 Te fieras-tu qu'elle te porte ta moisson, et qu'elle l'amasse dans ton aire?

התאמין בו כי ישוב זרעך וגרנך יאסף׃

13 As-tu donné aux paons ce plumage qui est si brillant, ou à l'autruche les ailes et les plumes?

כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה׃

14 Néanmoins elle abandonne ses œufs à terre, et les fait échauffer sur la poussière,

כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם׃

15 Et elle oublie que le pied les écrasera, ou que les bêtes des champs les fouleront.

ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה׃

16 Elle se montre cruelle envers ses petits, comme s'ils n'étaient pas à elle; et son travail est souvent inutile et elle ne s'en soucie point.

הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד׃

17 Car Dieu l'a privée de sagesse, et ne lui a point donné d'intelligence;

כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה׃

18 A la première occasion elle se dresse en haut, et se moque du cheval et de celui qui le monte.

כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו׃

19 As-tu donné la force au cheval? [et] as-tu revêtu son cou d'un [hennissement] éclatant comme le tonnerre?

התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה׃

20 Feras-tu bondir le cheval comme la sauterelle? le son magnifique de ses narines est effrayant.

התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה׃

21 Il creuse la terre [de son pied], il s'égaie en sa force, il va à la rencontre d'un homme armé;

יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק׃

22 Il se rit de la frayeur, il ne s'épouvante de rien, et il ne se détourne point de devant l'épée.

ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב׃

23 [Il n'a point peur des] flèches qui sifflent tout autour de lui, ni du fer luisant de la hallebarde et du javelot.

עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון׃

24 Il creuse la terre, plein d'émotion et d'ardeur au son de la trompette, et il ne peut se retenir.

ברעש ורגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר׃

25 Au son bruyant de la trompette, il dit: Ha! ha! Il flaire de loin la bataille, le tonnerre des Capitaines, et le cri de triomphe.

בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה׃

26 Est-ce par ta sagesse que l'épervier se remplume, et qu'il étend ses ailes vers le Midi?

המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לתימן׃

27 Sera-ce à ton commandement que l'aigle prendra l'essor, et qu'elle élèvera sa nichée en haut?

אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו׃

28 Elle habite sur les rochers, et elle s'y tient; [même] sur les sommets des rochers et dans des lieux forts.

סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה׃

29 De là elle découvre le gibier, ses yeux voient de loin.

משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו׃

30 Ses petits aussi sucent le sang, et où il y a des corps morts, elle y est aussitôt.

ואפרחו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא׃