< Job 32 >

1 Alors ces trois hommes cessèrent de répondre à Job, parce qu'il se croyait un homme juste.
וישבתו שלשת האנשים האלה מענות את איוב כי הוא צדיק בעיניו׃
2 Et Elihu fils de Barakéel, Buzite, de la famille de Ram, fut embrasé de colère contre Job, parce qu'il se justifiait plus qu'il [ne justifiait] Dieu.
ויחר אף אליהוא בן ברכאל הבוזי ממשפחת רם באיוב חרה אפו על צדקו נפשו מאלהים׃
3 Sa colère fut aussi embrasée contre ses trois amis, parce qu'ils n'avaient pas trouvé de quoi répondre, et toutefois ils avaient condamné Job.
ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא מצאו מענה וירשיעו את איוב׃
4 Or Elihu avait attendu que Job eût parlé, à cause qu'ils étaient tous plus âgés que lui.
ואליהו חכה את איוב בדברים כי זקנים המה ממנו לימים׃
5 Mais Elihu voyant qu'il n'y avait aucune réponse dans la bouche de ces trois hommes, il fut embrasé de colère.
וירא אליהוא כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו׃
6 C'est pourquoi Elihu fils de Barakéel Buzite prit la parole, et dit: Je suis moins âgé que vous, et vous êtes fort vieux; c'est pourquoi j'ai eu peur et j'ai craint de vous dire mon avis.
ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם׃
7 Je disais [en moi-même]; les jours parleront, et le grand nombre des années fera connaître la sagesse.
אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה׃
8 L'esprit est bien en l'homme, mais c'est l'inspiration du Tout-puissant qui les rend intelligents.
אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם׃
9 Les grands ne sont pas [toujours] sages, et les anciens n'entendent pas [toujours] le droit.
לא רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט׃
10 C'est pourquoi je dis: Ecoute-moi, et je dirai aussi mon avis.
לכן אמרתי שמעה לי אחוה דעי אף אני׃
11 Voici, j'ai attendu que vous eussiez parlé; j'ai prêté l'oreille à tout ce que vous avez voulu faire entendre, jusqu'à ce que vous avez eu examiné les discours.
הן הוחלתי לדבריכם אזין עד תבונתיכם עד תחקרון מלין׃
12 Je vous ai, dis-je, bien considérés, et voilà, il n'y a pas un de vous qui ait convaincu Job, et qui ait répondu à ses discours.
ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח עונה אמריו מכם׃
13 Afin qu'il ne vous arrive pas de dire: Nous avons trouvé la sagesse; [savoir], que c'est le [Dieu] Fort qui le poursuit, et non point un homme.
פן תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא איש׃
14 Or [comme] ce n'est pas contre moi qu'il a arrangé ses discours, ce ne sera pas aussi selon vos paroles, que je lui répondrai.
ולא ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו׃
15 Ils ont été étonnés, ils n'ont plus rien répondu, on leur a fait perdre la parole.
חתו לא ענו עוד העתיקו מהם מלים׃
16 Et j'ai attendu jusqu'à ce qu'ils n'ont plus rien dit; car ils sont demeurés muets, et ils n'ont plus répliqué;
והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו עוד׃
17 Je répondrai [donc] pour moi et je dirai mon avis.
אענה אף אני חלקי אחוה דעי אף אני׃
18 Car je suis gros de parler, et l'esprit dont je me sens rempli, me presse.
כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני׃
19 Voici, mon ventre est comme [un vaisseau] de vin qui n'a point d'air; et il crèverait comme des vaisseaux neufs.
הנה בטני כיין לא יפתח כאבות חדשים יבקע׃
20 Je parlerai donc, et je me mettrai au large; j'ouvrirai mes lèvres, et je répondrai.
אדברה וירוח לי אפתח שפתי ואענה׃
21 A Dieu ne plaise que j'aie acception des personnes, je n'userai point de mots couverts en parlant à un homme.
אל נא אשא פני איש ואל אדם לא אכנה׃
22 Car je ne sais point user de mots couverts; celui qui m'a fait m'enlèverait tout aussitôt.
כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני׃

< Job 32 >