Genèse 21
1 Et l'Eternel visita Sara, comme il avait dit; et lui fit ainsi qu'il en avait parlé.
| ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר׃ |
2 Sara donc conçut, et enfanta un fils à Abraham en sa vieillesse, au temps précis que Dieu lui avait dit.
| ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים׃ |
3 Et Abraham appela le nom de son fils, qui lui était né, [et] que Sara lui avait enfanté, Isaac.
| ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק׃ |
4 Et Abraham circoncit son fils Isaac âgé de huit jours, comme Dieu lui avait commandé.
| וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים׃ |
5 Or Abraham était âgé de cent ans quand Isaac son fils lui naquit.
| ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו׃ |
6 Et Sara dit: Dieu m'a donné de quoi rire; tous ceux qui l'apprendront riront avec moi.
| ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי׃ |
7 Elle dit aussi: Qui eût dit à Abraham que Sara allaiterait des enfants? Car je lui ai enfanté un fils en sa vieillesse.
| ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו׃ |
8 Et l'enfant crût, et fut sevré; et Abraham fit un grand festin le jour qu'Isaac fut sevré.
| ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק׃ |
9 Et Sara vit le fils d'Agar Egyptienne, qu'elle avait enfanté à Abraham, se moquer.
| ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק׃ |
10 Et elle dit à Abraham: Chasse cette servante et son fils, car le fils de cette servante n'héritera point avec mon fils, avec Isaac.
| ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק׃ |
11 Et cela déplut fort à Abraham, au sujet de son fils.
| וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו׃ |
12 Mais Dieu dit à Abraham: N'aie point de chagrin au sujet de l'enfant, ni de ta servante; dans toutes les choses que Sara te dira, acquiesce à sa parole; car en Isaac te sera appelée semence.
| ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע׃ |
13 Et toutefois je ferai aussi devenir le fils de la servante une nation, parce qu'il est ta semence.
| וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא׃ |
14 Puis Abraham se leva de bon matin, et prit du pain et une bouteille d'eau, et il les donna à Agar, en les mettant sur son épaule. [Il lui donna] aussi l'enfant et la renvoya. Elle se mit en chemin, et fut errante au désert de Béer-Sébah.
| וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע׃ |
15 Or quand l'eau de la bouteille eut manqué, elle jeta l'enfant sous un arbrisseau,
| ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם׃ |
16 Et elle s'en alla environ à la portée d'une flèche, et s'assit vis-à-vis; car elle dit: Que je ne voie point mourir l'enfant. S'étant donc assise vis-à-vis, elle éleva sa voix, et pleura.
| ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך׃ |
17 Et Dieu entendit la voix de l'enfant, et l'Ange de Dieu appela des cieux Agar, et lui dit: Qu'as-tu, Agar? Ne crains point, car Dieu a ouï la voix de l'enfant, [du lieu] où il est.
| וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם׃ |
18 Lève-toi, lève l'enfant, et prends-le par la main; car je le ferai devenir une grande nation.
| קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו׃ |
19 Et Dieu lui ouvrit les yeux, et elle vit un puits d'eau, et, y étant allée, elle remplit d'eau la bouteille, et donna à boire à l'enfant.
| ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער׃ |
20 Et Dieu fut avec l'enfant, qui devint grand, et demeura au désert; et fut tireur d'arc.
| ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת׃ |
21 Il demeura, dis-je, au désert de Paran; et sa mère lui prit une femme du pays d'Egypte.
| וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים׃ |
22 Et il arriva en ce temps-là qu'Abimélec, et Picol, chef de son armée, parla à Abraham, en disant: Dieu est avec toi en toutes les choses que tu fais.
| ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה׃ |
23 Maintenant donc, jure-moi ici par [le nom de] Dieu que tu ne me mentiras point, ni à mes enfants, ni aux enfants de mes enfants, et que selon la faveur que je t'ai faite, tu agiras envers moi, et envers le pays auquel tu as demeuré comme étranger.
| ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה׃ |
24 Et Abraham répondit: Je te le jurerai.
| ויאמר אברהם אנכי אשבע׃ |
25 Mais Abraham se plaignit à Abimélec au sujet d'un puits d'eau, dont les serviteurs d'Abimélec s'étaient emparés par violence.
| והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך׃ |
26 Et Abimélec dit: Je n'ai point su qui a fait cela, et aussi tu ne m'en as point averti, et je n'en ai point encore ouï parler jusqu'à ce jour.
| ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום׃ |
27 Alors Abraham prit des brebis, et des bœufs, et les donna à Abimélec, et ils firent alliance ensemble.
| ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית׃ |
28 Et Abraham mit à part sept jeunes brebis de son troupeau.
| ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן לבדהן׃ |
29 Et Abimélec dit à Abraham: Que veulent dire ces sept jeunes brebis que tu as mises à part?
| ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה׃ |
30 Et il répondit: C'est que tu prendras ces sept jeunes brebis de ma main, pour me servir de témoignage que j'ai creusé ce puits.
| ויאמר כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת׃ |
31 C'est pourquoi on appela ce lieu-là Béer-Sébah, car tous deux y jurèrent.
| על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם׃ |
32 Ils traitèrent donc alliance en Béer-Sébah, puis Abimélec se leva avec Picol, chef de son armée, et ils s'en retournèrent au pays des Philistins.
| ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים׃ |
33 Et [Abraham] planta un bois de chênes en Béer-Sébah, et invoqua là le nom de l'Eternel, le [Dieu] Fort d'éternité.
| ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם׃ |
34 Et Abraham demeura comme étranger au pays des Philistins, durant un long temps.
| ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים׃ |
