Psaumes 78
1 Cantique d’Asaph. Mon peuple, écoute mes instructions! Prêtez l’oreille aux paroles de ma bouche!
| משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי פי׃ |
2 J’ouvre la bouche par des sentences, Je publie la sagesse des temps anciens.
| אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃ |
3 Ce que nous avons entendu, ce que nous savons, Ce que nos pères nous ont raconté,
| אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו לנו׃ |
4 Nous ne le cacherons point à leurs enfants; Nous dirons à la génération future les louanges de l’Éternel, Et sa puissance, et les prodiges qu’il a opérés.
| לא נכחד מבניהם לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה׃ |
5 Il a établi un témoignage en Jacob, Il a mis une loi en Israël, Et il a ordonné à nos pères de l’enseigner à leurs enfants,
| ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את אבותינו להודיעם לבניהם׃ |
6 Pour qu’elle fût connue de la génération future, Des enfants qui naîtraient, Et que, devenus grands, ils en parlassent à leurs enfants,
| למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם׃ |
7 Afin qu’ils missent en Dieu leur confiance, Qu’ils n’oubliassent pas les œuvres de Dieu, Et qu’ils observassent ses commandements,
| וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי אל ומצותיו ינצרו׃ |
8 Afin qu’ils ne fussent pas, comme leurs pères, Une race indocile et rebelle, Une race dont le cœur n’était pas ferme, Et dont l’esprit n’était pas fidèle à Dieu.
| ולא יהיו כאבותם דור סורר ומרה דור לא הכין לבו ולא נאמנה את אל רוחו׃ |
9 Les fils d’Éphraïm, armés et tirant de l’arc, Tournèrent le dos le jour du combat.
| בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב׃ |
10 Ils ne gardèrent point l’alliance de Dieu, Et ils refusèrent de marcher selon sa loi.
| לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת׃ |
11 Ils mirent en oubli ses œuvres, Ses merveilles qu’il leur avait fait voir.
| וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם׃ |
12 Devant leurs pères il avait fait des prodiges, Au pays d’Égypte, dans les campagnes de Tsoan.
| נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה צען׃ |
13 Il fendit la mer et leur ouvrit un passage, Il fit dresser les eaux comme une muraille.
| בקע ים ויעבירם ויצב מים כמו נד׃ |
14 Il les conduisit le jour par la nuée, Et toute la nuit par un feu éclatant.
| וינחם בענן יומם וכל הלילה באור אש׃ |
15 Il fendit des rochers dans le désert, Et il donna à boire comme des flots abondants;
| יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה׃ |
16 Du rocher il fit jaillir des sources, Et couler des eaux comme des fleuves.
| ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים׃ |
17 Mais ils continuèrent à pécher contre lui, A se révolter contre le Très-Haut dans le désert.
| ויוסיפו עוד לחטא לו למרות עליון בציה׃ |
18 Ils tentèrent Dieu dans leur cœur, En demandant de la nourriture selon leur désir.
| וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם׃ |
19 Ils parlèrent contre Dieu, Ils dirent: Dieu pourrait-il Dresser une table dans le désert?
| וידברו באלהים אמרו היוכל אל לערך שלחן במדבר׃ |
20 Voici, il a frappé le rocher, et des eaux ont coulé, Et des torrents se sont répandus; Pourra-t-il aussi donner du pain, Ou fournir de la viande à son peuple?
| הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו׃ |
21 L’Éternel entendit, et il fut irrité; Un feu s’alluma contre Jacob, Et la colère s’éleva contre Israël,
| לכן שמע יהוה ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם אף עלה בישראל׃ |
22 Parce qu’ils ne crurent pas en Dieu, Parce qu’ils n’eurent pas confiance dans son secours.
| כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו׃ |
23 Il commanda aux nuages d’en haut, Et il ouvrit les portes des cieux;
| ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח׃ |
24 Il fit pleuvoir sur eux la manne pour nourriture, Il leur donna le blé du ciel.
| וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו׃ |
25 Ils mangèrent tous le pain des grands, Il leur envoya de la nourriture à satiété.
| לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע׃ |
26 Il fit souffler dans les cieux le vent d’orient, Et il amena par sa puissance le vent du midi;
| יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן׃ |
27 Il fit pleuvoir sur eux la viande comme de la poussière, Et comme le sable des mers les oiseaux ailés;
| וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף׃ |
28 Il les fit tomber au milieu de leur camp, Tout autour de leurs demeures.
| ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו׃ |
29 Ils mangèrent et se rassasièrent abondamment: Dieu leur donna ce qu’ils avaient désiré.
| ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם׃ |
30 Ils n’avaient pas satisfait leur désir, Ils avaient encore leur nourriture dans la bouche,
| לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם׃ |
31 Lorsque la colère de Dieu s’éleva contre eux; Il frappa de mort les plus vigoureux, Il abattit les jeunes hommes d’Israël.
| ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע׃ |
32 Malgré tout cela, ils continuèrent à pécher, Et ne crurent point à ses prodiges.
| בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו׃ |
33 Il consuma leurs jours par la vanité, Et leurs années par une fin soudaine.
| ויכל בהבל ימיהם ושנותם בבהלה׃ |
34 Quand il les frappait de mort, ils le cherchaient, Ils revenaient et se tournaient vers Dieu;
| אם הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו אל׃ |
35 Ils se souvenaient que Dieu était leur rocher, Que le Dieu Très-Haut était leur libérateur.
| ויזכרו כי אלהים צורם ואל עליון גאלם׃ |
36 Mais ils le trompaient de la bouche, Et ils lui mentaient de la langue;
| ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו׃ |
37 Leur cœur n’était pas ferme envers lui, Et ils n’étaient pas fidèles à son alliance.
| ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו׃ |
38 Toutefois, dans sa miséricorde, il pardonne l’iniquité et ne détruit pas; Il retient souvent sa colère et ne se livre pas à toute sa fureur.
| והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו׃ |
39 Il se souvint qu’ils n’étaient que chair, Un souffle qui s’en va et ne revient pas.
| ויזכר כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב׃ |
40 Que de fois ils se révoltèrent contre lui dans le désert! Que de fois ils l’irritèrent dans la solitude!
| כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון׃ |
41 Ils ne cessèrent de tenter Dieu, Et de provoquer le Saint d’Israël.
| וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו׃ |
42 Ils ne se souvinrent pas de sa puissance, Du jour où il les délivra de l’ennemi,
| לא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר׃ |
43 Des miracles qu’il accomplit en Égypte, Et de ses prodiges dans les campagnes de Tsoan.
| אשר שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה צען׃ |
44 Il changea leurs fleuves en sang, Et ils ne purent en boire les eaux.
| ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל ישתיון׃ |
45 Il envoya contre eux des mouches venimeuses qui les dévorèrent, Et des grenouilles qui les détruisirent.
| ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם׃ |
46 Il livra leurs récoltes aux sauterelles, Le produit de leur travail aux sauterelles.
| ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה׃ |
47 Il fit périr leurs vignes par la grêle, Et leurs sycomores par la gelée.
| יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל׃ |
48 Il abandonna leur bétail à la grêle, Et leurs troupeaux au feu du ciel.
| ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים׃ |
49 Il lança contre eux son ardente colère, La fureur, la rage et la détresse, Une troupe de messagers de malheur.
| ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים׃ |
50 Il donna libre cours à sa colère, Il ne sauva pas leur âme de la mort, Il livra leur vie à la mortalité;
| יפלס נתיב לאפו לא חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר׃ |
51 Il frappa tous les premiers-nés en Égypte, Les prémices de la force sous les tentes de Cham.
| ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באהלי חם׃ |
52 Il fit partir son peuple comme des brebis, Il les conduisit comme un troupeau dans le désert.
| ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר׃ |
53 Il les dirigea sûrement, pour qu’ils fussent sans crainte, Et la mer couvrit leurs ennemis.
| וינחם לבטח ולא פחדו ואת אויביהם כסה הים׃ |
54 Il les amena vers sa frontière sainte, Vers cette montagne que sa droite a acquise.
| ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו׃ |
55 Il chassa devant eux les nations, Leur distribua le pays en héritage, Et fit habiter dans leurs tentes les tribus d’Israël.
| ויגרש מפניהם גוים ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל׃ |
56 Mais ils tentèrent le Dieu Très-Haut et se révoltèrent contre lui, Et ils n’observèrent point ses ordonnances.
| וינסו וימרו את אלהים עליון ועדותיו לא שמרו׃ |
57 Ils s’éloignèrent et furent infidèles, comme leurs pères, Ils tournèrent, comme un arc trompeur.
| ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה׃ |
58 Ils l’irritèrent par leurs hauts lieux, Et ils excitèrent sa jalousie par leurs idoles.
| ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו׃ |
59 Dieu entendit, et il fut irrité; Il repoussa fortement Israël.
| שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל׃ |
60 Il abandonna la demeure de Silo, La tente où il habitait parmi les hommes;
| ויטש משכן שלו אהל שכן באדם׃ |
61 Il livra sa gloire à la captivité, Et sa majesté entre les mains de l’ennemi.
| ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד צר׃ |
62 Il mit son peuple à la merci du glaive, Et il s’indigna contre son héritage.
| ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר׃ |
63 Le feu dévora ses jeunes hommes, Et ses vierges ne furent pas célébrées;
| בחוריו אכלה אש ובתולתיו לא הוללו׃ |
64 Ses sacrificateurs tombèrent par l’épée, Et ses veuves ne pleurèrent pas.
| כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה׃ |
65 Le Seigneur s’éveilla comme celui qui a dormi, Comme un héros qu’a subjugué le vin.
| ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין׃ |
66 Il frappa ses adversaires en fuite, Il les couvrit d’un opprobre éternel.
| ויך צריו אחור חרפת עולם נתן למו׃ |
67 Cependant il rejeta la tente de Joseph, Et il ne choisit point la tribu d’Éphraïm;
| וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר׃ |
68 Il préféra la tribu de Juda, La montagne de Sion qu’il aimait.
| ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אהב׃ |
69 Et il bâtit son sanctuaire comme les lieux élevés, Comme la terre qu’il a fondée pour toujours.
| ויבן כמו רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם׃ |
70 Il choisit David, son serviteur, Et il le tira des bergeries;
| ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן׃ |
71 Il le prit derrière les brebis qui allaitent, Pour lui faire paître Jacob, son peuple, Et Israël, son héritage.
| מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו׃ |
72 Et David les dirigea avec un cœur intègre, Et les conduisit avec des mains intelligentes.
| וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם׃ |
