Psaumes 69
1 Au chef des chantres. Sur les lis. De David. Sauve-moi, ô Dieu! Car les eaux menacent ma vie.
| למנצח על שושנים לדוד הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש׃ |
2 J’enfonce dans la boue, sans pouvoir me tenir; Je suis tombé dans un gouffre, et les eaux m’inondent.
| טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי מים ושבלת שטפתני׃ |
3 Je m’épuise à crier, mon gosier se dessèche, Mes yeux se consument, tandis que je regarde vers mon Dieu.
| יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני מיחל לאלהי׃ |
4 Ils sont plus nombreux que les cheveux de ma tête, Ceux qui me haïssent sans cause; Ils sont puissants, ceux qui veulent me perdre, Qui sont à tort mes ennemis. Ce que je n’ai pas dérobé, il faut que je le restitue.
| רבו משערות ראשי שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר אשר לא גזלתי אז אשיב׃ |
5 O Dieu! Tu connais ma folie, Et mes fautes ne te sont point cachées.
| אלהים אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא נכחדו׃ |
6 Que ceux qui espèrent en toi ne soient pas confus à cause de moi, Seigneur, Éternel des armées! Que ceux qui te cherchent ne soient pas dans la honte à cause de moi, Dieu d’Israël!
| אל יבשו בי קויך אדני יהוה צבאות אל יכלמו בי מבקשיך אלהי ישראל׃ |
7 Car c’est pour toi que je porte l’opprobre, Que la honte couvre mon visage;
| כי עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני׃ |
8 Je suis devenu un étranger pour mes frères, Un inconnu pour les fils de ma mère.
| מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי׃ |
9 Car le zèle de ta maison me dévore, Et les outrages de ceux qui t’insultent tombent sur moi.
| כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי׃ |
10 Je verse des larmes et je jeûne, Et c’est ce qui m’attire l’opprobre;
| ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי׃ |
11 Je prends un sac pour vêtement, Et je suis l’objet de leurs sarcasmes.
| ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל׃ |
12 Ceux qui sont assis à la porte parlent de moi, Et les buveurs de liqueurs fortes me mettent en chansons.
| ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר׃ |
13 Mais je t’adresse ma prière, ô Éternel! Que ce soit le temps favorable, ô Dieu, par ta grande bonté! Réponds-moi, en m’assurant ton secours!
| ואני תפלתי לך יהוה עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך׃ |
14 Retire-moi de la boue, et que je n’enfonce plus! Que je sois délivré de mes ennemis et du gouffre!
| הצילני מטיט ואל אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים׃ |
15 Que les flots ne m’inondent plus, Que l’abîme ne m’engloutisse pas, Et que la fosse ne se ferme pas sur moi!
| אל תשטפני שבלת מים ואל תבלעני מצולה ואל תאטר עלי באר פיה׃ |
16 Exauce-moi, Éternel! Car ta bonté est immense. Dans tes grandes compassions, tourne vers moi les regards,
| ענני יהוה כי טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי׃ |
17 Et ne cache pas ta face à ton serviteur! Puisque je suis dans la détresse, hâte-toi de m’exaucer!
| ואל תסתר פניך מעבדך כי צר לי מהר ענני׃ |
18 Approche-toi de mon âme, délivre-la! Sauve-moi, à cause de mes ennemis!
| קרבה אל נפשי גאלה למען איבי פדני׃ |
19 Tu connais mon opprobre, ma honte, mon ignominie; Tous mes adversaires sont devant toi.
| אתה ידעת חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל צוררי׃ |
20 L’opprobre me brise le cœur, et je suis malade; J’attends de la pitié, mais en vain, Des consolateurs, et je n’en trouve aucun.
| חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי׃ |
21 Ils mettent du fiel dans ma nourriture, Et, pour apaiser ma soif, ils m’abreuvent de vinaigre.
| ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ׃ |
22 Que leur table soit pour eux un piège, Et un filet au sein de leur sécurité!
| יהי שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש׃ |
23 Que leurs yeux s’obscurcissent et ne voient plus, Et fais continuellement chanceler leurs reins!
| תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃ |
24 Répands sur eux ta colère, Et que ton ardente fureur les atteigne!
| שפך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם׃ |
25 Que leur demeure soit dévastée, Qu’il n’y ait plus d’habitants dans leurs tentes!
| תהי טירתם נשמה באהליהם אל יהי ישב׃ |
26 Car ils persécutent celui que tu frappes, Ils racontent les souffrances de ceux que tu blesses.
| כי אתה אשר הכית רדפו ואל מכאוב חלליך יספרו׃ |
27 Ajoute des iniquités à leurs iniquités, Et qu’ils n’aient point part à ta miséricorde!
| תנה עון על עונם ואל יבאו בצדקתך׃ |
28 Qu’ils soient effacés du livre de vie, Et qu’ils ne soient point inscrits avec les justes!
| ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו׃ |
29 Moi, je suis malheureux et souffrant: O Dieu, que ton secours me relève!
| ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני׃ |
30 Je célébrerai le nom de Dieu par des cantiques, Je l’exalterai par des louanges.
| אהללה שם אלהים בשיר ואגדלנו בתודה׃ |
31 Cela est agréable à l’Éternel, plus qu’un taureau Avec des cornes et des sabots.
| ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס׃ |
32 Les malheureux le voient et se réjouissent; Vous qui cherchez Dieu, que votre cœur vive!
| ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם׃ |
33 Car l’Éternel écoute les pauvres, Et il ne méprise point ses captifs.
| כי שמע אל אביונים יהוה ואת אסיריו לא בזה׃ |
34 Que les cieux et la terre le célèbrent, Les mers et tout ce qui s’y meut!
| יהללוהו שמים וארץ ימים וכל רמש בם׃ |
35 Car Dieu sauvera Sion, et bâtira les villes de Juda; On s’y établira, et l’on en prendra possession;
| כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה׃ |
36 La postérité de ses serviteurs en fera son héritage, Et ceux qui aiment son nom y auront leur demeure.
| וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו בה׃ |
