Psaumes 22
1 Au chef des chantres. Sur “Biche de l’aurore”. Psaume de David. Mon Dieu! Mon Dieu! Pourquoi m’as-tu abandonné, Et t’éloignes-tu sans me secourir, sans écouter mes plaintes?
| למנצח על אילת השחר מזמור לדוד אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי׃ |
2 Mon Dieu! Je crie le jour, et tu ne réponds pas; La nuit, et je n’ai point de repos.
| אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי׃ |
3 Pourtant tu es le Saint, Tu sièges au milieu des louanges d’Israël.
| ואתה קדוש יושב תהלות ישראל׃ |
4 En toi se confiaient nos pères; Ils se confiaient, et tu les délivrais.
| בך בטחו אבתינו בטחו ותפלטמו׃ |
5 Ils criaient à toi, et ils étaient sauvés; Ils se confiaient en toi, et ils n’étaient point confus.
| אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא בושו׃ |
6 Et moi, je suis un ver et non un homme, L’opprobre des hommes et le méprisé du peuple.
| ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם׃ |
7 Tous ceux qui me voient se moquent de moi, Ils ouvrent la bouche, secouent la tête:
| כל ראי ילעגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש׃ |
8 Recommande-toi à l’Éternel! L’Éternel le sauvera, Il le délivrera, puisqu’il l’aime!
| גל אל יהוה יפלטהו יצילהו כי חפץ בו׃ |
9 Oui, tu m’as fait sortir du sein maternel, Tu m’as mis en sûreté sur les mamelles de ma mère;
| כי אתה גחי מבטן מבטיחי על שדי אמי׃ |
10 Dès le sein maternel j’ai été sous ta garde, Dès le ventre de ma mère tu as été mon Dieu.
| עליך השלכתי מרחם מבטן אמי אלי אתה׃ |
11 Ne t’éloigne pas de moi quand la détresse est proche, Quand personne ne vient à mon secours!
| אל תרחק ממני כי צרה קרובה כי אין עוזר׃ |
12 De nombreux taureaux sont autour de moi, Des taureaux de Basan m’environnent.
| סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני׃ |
13 Ils ouvrent contre moi leur gueule, Semblables au lion qui déchire et rugit.
| פצו עלי פיהם אריה טרף ושאג׃ |
14 Je suis comme de l’eau qui s’écoule, Et tous mes os se séparent; Mon cœur est comme de la cire, Il se fond dans mes entrailles.
| כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי היה לבי כדונג נמס בתוך מעי׃ |
15 Ma force se dessèche comme l’argile, Et ma langue s’attache à mon palais; Tu me réduis à la poussière de la mort.
| יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר מות תשפתני׃ |
16 Car des chiens m’environnent, Une bande de scélérats rôdent autour de moi, Ils ont percé mes mains et mes pieds.
| כי סבבוני כלבים עדת מרעים הקיפוני כארי ידי ורגלי׃ |
17 Je pourrais compter tous mes os. Eux, ils observent, ils me regardent;
| אספר כל עצמותי המה יביטו יראו בי׃ |
18 Ils se partagent mes vêtements, Ils tirent au sort ma tunique.
| יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל׃ |
19 Et toi, Éternel, ne t’éloigne pas! Toi qui es ma force, viens en hâte à mon secours!
| ואתה יהוה אל תרחק אילותי לעזרתי חושה׃ |
20 Protège mon âme contre le glaive, Ma vie contre le pouvoir des chiens!
| הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי׃ |
21 Sauve-moi de la gueule du lion, Délivre-moi des cornes du buffle!
| הושיעני מפי אריה ומקרני רמים עניתני׃ |
22 Je publierai ton nom parmi mes frères, Je te célébrerai au milieu de l’assemblée.
| אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך׃ |
23 Vous qui craignez l’Éternel, louez-le! Vous tous, postérité de Jacob, glorifiez-le! Tremblez devant lui, vous tous, postérité d’Israël!
| יראי יהוה הללוהו כל זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו כל זרע ישראל׃ |
24 Car il n’a ni mépris ni dédain pour les peines du misérable, Et il ne lui cache point sa face; Mais il l’écoute quand il crie à lui.
| כי לא בזה ולא שקץ ענות עני ולא הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע׃ |
25 Tu seras dans la grande assemblée l’objet de mes louanges; J’accomplirai mes vœux en présence de ceux qui te craignent.
| מאתך תהלתי בקהל רב נדרי אשלם נגד יראיו׃ |
26 Les malheureux mangeront et se rassasieront, Ceux qui cherchent l’Éternel le célébreront. Que votre cœur vive à toujours!
| יאכלו ענוים וישבעו יהללו יהוה דרשיו יחי לבבכם לעד׃ |
27 Toutes les extrémités de la terre penseront à l’Éternel et se tourneront vers lui; Toutes les familles des nations se prosterneront devant ta face.
| יזכרו וישבו אל יהוה כל אפסי ארץ וישתחוו לפניך כל משפחות גוים׃ |
28 Car à l’Éternel appartient le règne: Il domine sur les nations.
| כי ליהוה המלוכה ומשל בגוים׃ |
29 Tous les puissants de la terre mangeront et se prosterneront aussi; Devant lui s’inclineront tous ceux qui descendent dans la poussière, Ceux qui ne peuvent conserver leur vie.
| אכלו וישתחוו כל דשני ארץ לפניו יכרעו כל יורדי עפר ונפשו לא חיה׃ |
30 La postérité le servira; On parlera du Seigneur à la génération future.
| זרע יעבדנו יספר לאדני לדור׃ |
31 Quand elle viendra, elle annoncera sa justice, Elle annoncera son œuvre au peuple nouveau-né.
| יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה׃ |
