< Psaumes 14 >

1 Au chef des chantres. De David. L’insensé dit en son cœur: Il n’y a point de Dieu! Ils se sont corrompus, ils ont commis des actions abominables; Il n’en est aucun qui fasse le bien.
למנצח לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו התעיבו עלילה אין עשה טוב׃
2 L’Éternel, du haut des cieux, regarde les fils de l’homme, Pour voir s’il y a quelqu’un qui soit intelligent, Qui cherche Dieu.
יהוה משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דרש את אלהים׃
3 Tous sont égarés, tous sont pervertis; Il n’en est aucun qui fasse le bien, Pas même un seul.
הכל סר יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד׃
4 Tous ceux qui commettent l’iniquité ont-ils perdu le sens? Ils dévorent mon peuple, ils le prennent pour nourriture; Ils n’invoquent point l’Éternel.
הלא ידעו כל פעלי און אכלי עמי אכלו לחם יהוה לא קראו׃
5 C’est alors qu’ils trembleront d’épouvante, Quand Dieu paraîtra au milieu de la race juste.
שם פחדו פחד כי אלהים בדור צדיק׃
6 Jetez l’opprobre sur l’espérance du malheureux… L’Éternel est son refuge.
עצת עני תבישו כי יהוה מחסהו׃
7 Oh! Qui fera partir de Sion la délivrance d’Israël? Quand l’Éternel ramènera les captifs de son peuple, Jacob sera dans l’allégresse, Israël se réjouira.
מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב יהוה שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל׃

< Psaumes 14 >