Psaumes 139
1 Au chef des chantres. De David. Psaume. Éternel! Tu me sondes et tu me connais,
| למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע׃ |
2 Tu sais quand je m’assieds et quand je me lève, Tu pénètres de loin ma pensée;
| אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק׃ |
3 Tu sais quand je marche et quand je me couche, Et tu pénètres toutes mes voies.
| ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנתה׃ |
4 Car la parole n’est pas sur ma langue, Que déjà, ô Éternel! Tu la connais entièrement.
| כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה׃ |
5 Tu m’entoures par derrière et par devant, Et tu mets ta main sur moi.
| אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה׃ |
6 Une science aussi merveilleuse est au-dessus de ma portée, Elle est trop élevée pour que je puisse la saisir.
| פלאיה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה׃ |
7 Où irais-je loin de ton esprit, Et où fuirais-je loin de ta face?
| אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח׃ |
| אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך׃ (Sheol h7585) |
9 Si je prends les ailes de l’aurore, Et que j’aille habiter à l’extrémité de la mer,
| אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים׃ |
10 Là aussi ta main me conduira, Et ta droite me saisira.
| גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך׃ |
11 Si je dis: Au moins les ténèbres me couvriront, La nuit devient lumière autour de moi;
| ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני׃ |
12 Même les ténèbres ne sont pas obscures pour toi, La nuit brille comme le jour, Et les ténèbres comme la lumière.
| גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה׃ |
13 C’est toi qui as formé mes reins, Qui m’as tissé dans le sein de ma mère.
| כי אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי׃ |
14 Je te loue de ce que je suis une créature si merveilleuse. Tes œuvres sont admirables, Et mon âme le reconnaît bien.
| אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד׃ |
15 Mon corps n’était point caché devant toi, Lorsque j’ai été fait dans un lieu secret, Tissé dans les profondeurs de la terre.
| לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ׃ |
16 Quand je n’étais qu’une masse informe, tes yeux me voyaient; Et sur ton livre étaient tous inscrits Les jours qui m’étaient destinés, Avant qu’aucun d’eux existât.
| גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם׃ |
17 Que tes pensées, ô Dieu, me semblent impénétrables! Que le nombre en est grand!
| ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם׃ |
18 Si je les compte, elles sont plus nombreuses que les grains de sable. Je m’éveille, et je suis encore avec toi.
| אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך׃ |
19 O Dieu, puisses-tu faire mourir le méchant! Hommes de sang, éloignez-vous de moi!
| אם תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני׃ |
20 Ils parlent de toi d’une manière criminelle, Ils prennent ton nom pour mentir, eux, tes ennemis!
| אשר יאמרך למזמה נשא לשוא עריך׃ |
21 Éternel, n’aurais-je pas de la haine pour ceux qui te haïssent, Du dégoût pour ceux qui s’élèvent contre toi?
| הלוא משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט׃ |
22 Je les hais d’une parfaite haine; Ils sont pour moi des ennemis.
| תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי׃ |
23 Sonde-moi, ô Dieu, et connais mon cœur! Éprouve-moi, et connais mes pensées!
| חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי׃ |
24 Regarde si je suis sur une mauvaise voie, Et conduis-moi sur la voie de l’éternité!
| וראה אם דרך עצב בי ונחני בדרך עולם׃ |
