Psaumes 137

1 Sur les bords des fleuves de Babylone, Nous étions assis et nous pleurions, En nous souvenant de Sion.

על נהרות בבל--שם ישבנו גם-בכינו בזכרנו את-ציון

2 Aux saules de la contrée Nous avions suspendu nos harpes.

על-ערבים בתוכה-- תלינו כנרותינו

3 Là, nos vainqueurs nous demandaient des chants, Et nos oppresseurs de la joie: Chantez-nous quelques-uns des cantiques de Sion!

כי שם שאלונו שובינו דברי-שיר-- ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון

4 Comment chanterions-nous les cantiques de l’Éternel Sur une terre étrangère?

איך--נשיר את-שיר-יהוה על אדמת נכר

5 Si je t’oublie, Jérusalem, Que ma droite m’oublie!

אם-אשכחך ירושלם-- תשכח ימיני

6 Que ma langue s’attache à mon palais, Si je ne me souviens de toi, Si je ne fais de Jérusalem Le principal sujet de ma joie!

תדבק-לשוני לחכי-- אם-לא אזכרכי אם-לא אעלה את-ירושלם-- על ראש שמחתי

7 Éternel, souviens-toi des enfants d’Édom, Qui, dans la journée de Jérusalem, Disaient: Rasez, rasez Jusqu’à ses fondements!

זכר יהוה לבני אדום-- את יום ירושלם האמרים ערו ערו-- עד היסוד בה

8 Fille de Babylone, la dévastée, Heureux qui te rend la pareille, Le mal que tu nous as fait!

בת-בבל השדודה אשרי שישלם-לך-- את-גמולך שגמלת לנו

9 Heureux qui saisit tes enfants, Et les écrase sur le roc!

אשרי שיאחז ונפץ את-עלליך-- אל-הסלע