Proverbes 19

1 Mieux vaut le pauvre qui marche dans son intégrité, Que l’homme qui a des lèvres perverses et qui est un insensé.

טוב רש הולך בתמו מעקש שפתיו והוא כסיל׃

2 Le manque de science n’est bon pour personne, Et celui qui précipite ses pas tombe dans le péché.

גם בלא דעת נפש לא טוב ואץ ברגלים חוטא׃

3 La folie de l’homme pervertit sa voie, Et c’est contre l’Éternel que son cœur s’irrite.

אולת אדם תסלף דרכו ועל יהוה יזעף לבו׃

4 La richesse procure un grand nombre d’amis, Mais le pauvre est séparé de son ami.

הון יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד׃

5 Le faux témoin ne restera pas impuni, Et celui qui dit des mensonges n’échappera pas.

עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט׃

6 Beaucoup de gens flattent l’homme généreux, Et tous sont les amis de celui qui fait des présents.

רבים יחלו פני נדיב וכל הרע לאיש מתן׃

7 Tous les frères du pauvre le haïssent; Combien plus ses amis s’éloignent-ils de lui! Il leur adresse des paroles suppliantes, mais ils disparaissent.

כל אחי רש שנאהו אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא המה׃

8 Celui qui acquiert du sens aime son âme; Celui qui garde l’intelligence trouve le bonheur.

קנה לב אהב נפשו שמר תבונה למצא טוב׃

9 Le faux témoin ne restera pas impuni, Et celui qui dit des mensonges périra.

עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד׃

10 Il ne sied pas à un insensé de vivre dans les délices; Combien moins à un esclave de dominer sur des princes!

לא נאוה לכסיל תענוג אף כי לעבד משל בשרים׃

11 L’homme qui a de la sagesse est lent à la colère, Et il met sa gloire à oublier les offenses.

שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על פשע׃

12 La colère du roi est comme le rugissement d’un lion, Et sa faveur est comme la rosée sur l’herbe.

נהם ככפיר זעף מלך וכטל על עשב רצונו׃

13 Un fils insensé est une calamité pour son père, Et les querelles d’une femme sont une gouttière sans fin.

הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה׃

14 On peut hériter de ses pères une maison et des richesses, Mais une femme intelligente est un don de l’Éternel.

בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת׃

15 La paresse fait tomber dans l’assoupissement, Et l’âme nonchalante éprouve la faim.

עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב׃

16 Celui qui garde ce qui est commandé garde son âme; Celui qui ne veille pas sur sa voie mourra.

שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו יומת׃

17 Celui qui a pitié du pauvre prête à l’Éternel, Qui lui rendra selon son œuvre.

מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם לו׃

18 Châtie ton fils, car il y a encore de l’espérance; Mais ne désire point le faire mourir.

יסר בנך כי יש תקוה ואל המיתו אל תשא נפשך׃

19 Celui que la colère emporte doit en subir la peine; Car si tu le libères, tu devras y revenir.

גרל חמה נשא ענש כי אם תציל ועוד תוסף׃

20 Écoute les conseils, et reçois l’instruction, Afin que tu sois sage dans la suite de ta vie.

שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך׃

21 Il y a dans le cœur de l’homme beaucoup de projets, Mais c’est le dessein de l’Éternel qui s’accomplit.

רבות מחשבות בלב איש ועצת יהוה היא תקום׃

22 Ce qui fait le charme d’un homme, c’est sa bonté; Et mieux vaut un pauvre qu’un menteur.

תאות אדם חסדו וטוב רש מאיש כזב׃

23 La crainte de l’Éternel mène à la vie, Et l’on passe la nuit rassasié, sans être visité par le malheur.

יראת יהוה לחיים ושבע ילין בל יפקד רע׃

24 Le paresseux plonge sa main dans le plat, Et il ne la ramène pas à sa bouche.

טמן עצל ידו בצלחת גם אל פיהו לא ישיבנה׃

25 Frappe le moqueur, et le sot deviendra sage; Reprends l’homme intelligent, et il comprendra la science.

לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת׃

26 Celui qui ruine son père et qui met en fuite sa mère Est un fils qui fait honte et qui fait rougir.

משדד אב יבריח אם בן מביש ומחפיר׃

27 Cesse, mon fils, d’écouter l’instruction, Si c’est pour t’éloigner des paroles de la science.

חדל בני לשמע מוסר לשגות מאמרי דעת׃

28 Un témoin pervers se moque de la justice, Et la bouche des méchants dévore l’iniquité.

עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע און׃

29 Les châtiments sont prêts pour les moqueurs, Et les coups pour le dos des insensés.

נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים׃