Matthieu 27
1 Dès que le matin fut venu, tous les principaux sacrificateurs et les anciens du peuple tinrent conseil contre Jésus, pour le faire mourir.
| ויהי לפנות הבקר ויתיעצו כל ראשי הכהנים וזקני העם על ישוע להמיתו׃ |
2 Après l’avoir lié, ils l’emmenèrent, et le livrèrent à Ponce Pilate, le gouverneur.
| ויאסרו אתו ויוליכהו משם וימסרהו אל פונטיוס פילטוס ההגמון׃ |
3 Alors Judas, qui l’avait livré, voyant qu’il était condamné, se repentit, et rapporta les trente pièces d’argent aux principaux sacrificateurs et aux anciens,
| וירא יהודה המסר אותו כי הרשיעהו וינחם וישב את שלשים הכסף אל הכהנים הגדולים והזקנים לאמר׃ |
4 en disant: J’ai péché, en livrant le sang innocent. Ils répondirent: Que nous importe? Cela te regarde.
| חטאתי כי דם נקי הסגרתי והם אמרו מה לנו ולזאת אתה תראה׃ |
5 Judas jeta les pièces d’argent dans le temple, se retira, et alla se pendre.
| וישלך את הכסף אל ההיכל ויפן וילך ויחנק׃ |
6 Les principaux sacrificateurs les ramassèrent, et dirent: Il n’est pas permis de les mettre dans le trésor sacré, puisque c’est le prix du sang.
| ויקחו ראשי הכהנים את הכסף ויאמרו לא נכון לנו לתתו אל ארון הקרבן כי מחיר דמים הוא׃ |
7 Et, après en avoir délibéré, ils achetèrent avec cet argent le champ du potier, pour la sépulture des étrangers.
| ויתיעצו ויקנו בו את שדה היוצר לקבורת הגרים׃ |
8 C’est pourquoi ce champ a été appelé champ du sang, jusqu’à ce jour.
| על כן שם השדה ההוא שדה הדם עד היום הזה׃ |
9 Alors s’accomplit ce qui avait été annoncé par Jérémie, le prophète: Ils ont pris les trente pièces d’argent, la valeur de celui qui a été estimé, qu’on a estimé de la part des enfants d’Israël;
| אז נתמלא מה שנאמר ביד ירמיה הנביא ויקחו שלשים הכסף אדר היקר אשר יקר מעל בני ישראל׃ |
10 et ils les ont données pour le champ du potier, comme le Seigneur me l’avait ordonné.
| ויתנו אתם אל שדה היוצר כאשר צוני יהוה׃ |
11 Jésus comparut devant le gouverneur. Le gouverneur l’interrogea, en ces termes: Es-tu le roi des Juifs? Jésus lui répondit: Tu le dis.
| וישוע העמד לפני ההגמון וישאלהו ההגמון לאמר האתה הוא מלך היהודים ויאמר ישוע אתה אמרת׃ |
12 Mais il ne répondit rien aux accusations des principaux sacrificateurs et des anciens.
| וידברו עליו שטנה הכהנים הגדולים והזקנים והוא לא ענה דבר׃ |
13 Alors Pilate lui dit: N’entends-tu pas de combien de choses ils t’accusent?
| ויאמר אליו פילטוס האינך שמע כמה הם מעידים בך׃ |
14 Et Jésus ne lui donna de réponse sur aucune parole, ce qui étonna beaucoup le gouverneur.
| ולא ענהו אף דבר אחד ויתמה ההגמון עד מאד׃ |
15 A chaque fête, le gouverneur avait coutume de relâcher un prisonnier, celui que demandait la foule.
| ומנהג ההגמון היה לפטר לעם בכל חג אסיר אחד את אשר יחפצו׃ |
16 Ils avaient alors un prisonnier fameux, nommé Barabbas.
| ובעת ההיא היה להם אסיר ידוע ושמו בר אבא׃ |
17 Comme ils étaient assemblés, Pilate leur dit: Lequel voulez-vous que je vous relâche, Barabbas, ou Jésus, qu’on appelle Christ?
| ויהי כאשר נקהלו ויאמר אליהם פילטוס את מי תחפצו כי אפטר לכם את בר אבא או את ישוע הנקרא בשם משיח׃ |
18 Car il savait que c’était par envie qu’ils avaient livré Jésus.
| כי ידע אשר רק מקנאה מסרו אתו׃ |
19 Pendant qu’il était assis sur le tribunal, sa femme lui fit dire: Qu’il n’y ait rien entre toi et ce juste; car aujourd’hui j’ai beaucoup souffert en songe à cause de lui.
| ויהי כשבתו על כסא הדין ותשלח אליו אשתו לאמר אל יהי לך דבר עם הצדיק הזה כי בעבורו עניתי הרבה היום בחלום׃ |
20 Les principaux sacrificateurs et les anciens persuadèrent à la foule de demander Barabbas, et de faire périr Jésus.
| והכהנים הגדולים והזקנים פתו את המון העם לשאל להם את בר אבא ולאבד את ישוע׃ |
21 Le gouverneur prenant la parole, leur dit: Lequel des deux voulez-vous que je vous relâche? Ils répondirent: Barabbas.
| ויען ההגמון ויאמר אליהם את מי משניהם תחפצו כי אפטר לכם ויאמרו את בר אבא׃ |
22 Pilate leur dit: Que ferai-je donc de Jésus, qu’on appelle Christ? Tous répondirent: Qu’il soit crucifié!
| ויאמר אליהם פילטוס ומה אעשה לישוע הנקרא בשם משיח ויענו כלם יצלב׃ |
23 Le gouverneur dit: Mais quel mal a-t-il fait? Et ils crièrent encore plus fort: Qu’il soit crucifié!
| ויאמר ההגמון מה אפוא הרעה אשר עשה ויוסיפו עוד צעק לאמר יצלב׃ |
24 Pilate, voyant qu’il ne gagnait rien, mais que le tumulte augmentait, prit de l’eau, se lava les mains en présence de la foule, et dit: Je suis innocent du sang de ce juste. Cela vous regarde.
| ויהי כראות פילטוס כי לא יועיל מאומה ורבתה עוד המהודה ויקח מים וירחץ את ידיו לעיני העם ויאמר נקי אנכי מדם הצדיק הזה אתם תראו׃ |
25 Et tout le peuple répondit: Que son sang retombe sur nous et sur nos enfants!
| ויענו כל העם ויאמרו דמו עלינו ועל בנינו׃ |
26 Alors Pilate leur relâcha Barabbas; et, après avoir fait battre de verges Jésus, il le livra pour être crucifié.
| אז פטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב׃ |
27 Les soldats du gouverneur conduisirent Jésus dans le prétoire, et ils assemblèrent autour de lui toute la cohorte.
| ויקחו אנשי הצבא אשר להגמון את ישוע ויביאהו אל בית המשפט ויאספו עליו את כל הגדוד׃ |
28 Ils lui ôtèrent ses vêtements, et le couvrirent d’un manteau écarlate.
| ויפשיטו אותו את בגדיו ויעטפהו מעיל שני׃ |
29 Ils tressèrent une couronne d’épines, qu’ils posèrent sur sa tête, et ils lui mirent un roseau dans la main droite; puis, s’agenouillant devant lui, ils le raillaient, en disant: Salut, roi des Juifs!
| וישרגו קצים ויעשו עטרת וישימו על ראשו וקנה בימינו ויכרעו לפניו ויתלוצצו בו לאמר שלום לך מלך היהודים׃ |
30 Et ils crachaient contre lui, prenaient le roseau, et frappaient sur sa tête.
| וירקו בו ויקחו את הקנה ויכהו על ראשו׃ |
31 Après s’être ainsi moqués de lui, ils lui ôtèrent le manteau, lui remirent ses vêtements, et l’emmenèrent pour le crucifier.
| ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את המעיל וילבישהו את בגדיו ויוליכהו לצלב׃ |
32 Lorsqu’ils sortirent, ils rencontrèrent un homme de Cyrène, appelé Simon, et ils le forcèrent à porter la croix de Jésus.
| ויהי בצאתם וימצאו איש קוריני ושמו שמעון ויאנסו אתו לשאת לו את צלבו׃ |
33 Arrivés au lieu nommé Golgotha, ce qui signifie lieu du crâne,
| ויבאו אל המקום הנקרא גלגלתא הוא מקום גלגלת׃ |
34 ils lui donnèrent à boire du vin mêlé de fiel; mais, quand il l’eut goûté, il ne voulut pas boire.
| ויתנו לו לשתות חמץ מזוג במרורה ויטעם ולא אבה לשתות׃ |
35 Après l’avoir crucifié, ils se partagèrent ses vêtements, en tirant au sort, afin que s’accomplît ce qui avait été annoncé par le prophète: Ils se sont partagé mes vêtements, et ils ont tiré au sort ma tunique.
| ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו להם את בגדיו וגורל הפילו למלאת את אשר נאמר בפי הנביא יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל׃ |
36 Puis ils s’assirent, et le gardèrent.
| וישבו שמה וישמרו אותו׃ |
37 Pour indiquer le sujet de sa condamnation, on écrivit au-dessus de sa tête: Celui-ci est Jésus, le roi des Juifs.
| וישימו את דבר אשמתו כתוב ממעל לראשו זה הוא ישוע מלך היהודים׃ |
38 Avec lui furent crucifiés deux brigands, l’un à sa droite, et l’autre à sa gauche.
| ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃ |
39 Les passants l’injuriaient, et secouaient la tête,
| והעברים גדפו אותו ויניעו את ראשם׃ |
40 en disant: Toi qui détruis le temple, et qui le rebâtis en trois jours, sauve-toi toi-même! Si tu es le Fils de Dieu, descends de la croix!
| ויאמרו אתה ההרס את ההיכל ובנהו בשלשת ימים הושע לנפשך ואם בן האלהים אתה רדה מן הצלב׃ |
41 Les principaux sacrificateurs, avec les scribes et les anciens, se moquaient aussi de lui, et disaient:
| וכן הלעיגו גם ראשי הכהנים עם הסופרים והזקנים לאמר׃ |
42 Il a sauvé les autres, et il ne peut se sauver lui-même! S’il est roi d’Israël, qu’il descende de la croix, et nous croirons en lui.
| את אחרים הושיע ולעצמו לא יוכל להושיע אם מלך ישראל הוא ירד נא עתה מן הצלב ונאמין בו׃ |
43 Il s’est confié en Dieu; que Dieu le délivre maintenant, s’il l’aime. Car il a dit: Je suis Fils de Dieu.
| בטח באלהים עתה יפלטהו אם חפץ בו כי אמר בן האלהים אני׃ |
44 Les brigands, crucifiés avec lui, l’insultaient de la même manière.
| וגם הפריצים הנצלבים אתו חרפהו כדברים האלה׃ |
45 Depuis la sixième heure jusqu’à la neuvième, il y eut des ténèbres sur toute la terre.
| ומשעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃ |
46 Et vers la neuvième heure, Jésus s’écria d’une voix forte: Éli, Éli, lama sabachthani? c’est-à-dire: Mon Dieu, mon Dieu, pourquoi m’as-tu abandonné?
| וכעת השעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלי אלי למה שבקתני ותרגומו אלי אלי למה עזבתני׃ |
47 Quelques-uns de ceux qui étaient là, l’ayant entendu, dirent: Il appelle Élie.
| ויאמרו מקצת העמדים שם כשמעם את זאת לאמר אל אליהו הוא קורא׃ |
48 Et aussitôt l’un d’eux courut prendre une éponge, qu’il remplit de vinaigre, et, l’ayant fixée à un roseau, il lui donna à boire.
| וימהר אחד מהם וירץ ויקח ספוג וימלא אתו חמץ וישימהו על קנה וישקהו׃ |
49 Mais les autres disaient: Laisse, voyons si Élie viendra le sauver.
| ושאר האנשים אמרו הניחו לו ונראה אם יבוא אליהו להושיעו׃ |
50 Jésus poussa de nouveau un grand cri, et rendit l’esprit.
| וישוע הוסיף לקרא בקול גדול ותצא רוחו׃ |
51 Et voici, le voile du temple se déchira en deux, depuis le haut jusqu’en bas, la terre trembla, les rochers se fendirent,
| והנה נקרעה פרכת ההיכל מלמעלה למטה לשנים קרעים והארץ נרעשה והסלעים נבקעו׃ |
52 les sépulcres s’ouvrirent, et plusieurs corps des saints qui étaient morts ressuscitèrent.
| והקברים נפתחו ורבים מגופות הקדושים ישני אדמת עפר נעורו׃ |
53 Étant sortis des sépulcres, après la résurrection de Jésus, ils entrèrent dans la ville sainte, et apparurent à un grand nombre de personnes.
| ויצאו מן הקברים אחרי הקיצו ויבאו אל העיר הקדושה ויראו לרבים׃ |
54 Le centenier et ceux qui étaient avec lui pour garder Jésus, ayant vu le tremblement de terre et ce qui venait d’arriver, furent saisis d’une grande frayeur, et dirent: Assurément, cet homme était Fils de Dieu.
| ושר המאה והאנשים אשר אתו השמרים את ישוע כראותם את הרעש ואת אשר נהיתה נבהלו מאד ויאמרו אכן זה היה בן אלהים׃ |
55 Il y avait là plusieurs femmes qui regardaient de loin; qui avaient accompagné Jésus depuis la Galilée, pour le servir.
| ותהיינה שם נשים רבות הראות מרחוק אשר הלכו אחרי ישוע מן הגליל לשרתו׃ |
56 Parmi elles étaient Marie de Magdala, Marie, mère de Jacques et de Joseph, et la mère des fils de Zébédée.
| ובתוכן מרים המגדלית ומרים אם יעקב ויוסי ואם בני זבדי׃ |
57 Le soir étant venu, arriva un homme riche d’Arimathée, nommé Joseph, lequel était aussi disciple de Jésus.
| ויהי בערב ויבא איש עשיר מן הרמתים ושמו יוסף וגם הוא היה מתלמידי ישוע׃ |
58 Il se rendit vers Pilate, et demanda le corps de Jésus. Et Pilate ordonna de le remettre.
| ויגש אל פילטוס לשאל את גוית ישוע ויצו פליטוס כי תנתן לו׃ |
59 Joseph prit le corps, l’enveloppa d’un linceul blanc,
| ויקח יוסף את הגויה ויכרך אותה בסדין טהור׃ |
60 et le déposa dans un sépulcre neuf, qu’il s’était fait tailler dans le roc. Puis il roula une grande pierre à l’entrée du sépulcre, et il s’en alla.
| וישימה בקבר החדש אשר חצב לו בסלע ויגל אבן גדולה על פתח הקבר וילך לו׃ |
61 Marie de Magdala et l’autre Marie étaient là, assises vis-à-vis du sépulcre.
| ומרים המגדלית ומרים האחרת היו ישבות שם ממול הקבר׃ |
62 Le lendemain, qui était le jour après la préparation, les principaux sacrificateurs et les pharisiens allèrent ensemble auprès de Pilate,
| ויהי ממחרת ערב השבת ויקהלו הכהנים הגדולים והפרושים אל פילטוס׃ |
63 et dirent: Seigneur, nous nous souvenons que cet imposteur a dit, quand il vivait encore: Après trois jours je ressusciterai.
| ויאמרו אדנינו זכרנו כי אמר המתעה ההוא בעודנו חי מקצה שלשת ימים קום אקום׃ |
64 Ordonne donc que le sépulcre soit gardé jusqu’au troisième jour, afin que ses disciples ne viennent pas dérober le corps, et dire au peuple: Il est ressuscité des morts. Cette dernière imposture serait pire que la première.
| לכן צוה נא ויסכר מבוא הקבר עד היום השלישי פן יבאו תלמידיו בלילה וגנבהו ואמרו אל העם הנה קם מן המתים והיתה התרמית האחרונה רעה מן הראשונה׃ |
65 Pilate leur dit: Vous avez une garde; allez, gardez-le comme vous l’entendrez.
| ויאמר אליהם פילטוס הנה לכם אנשי משמר לכו סכרוהו כדעתכם׃ |
66 Ils s’en allèrent, et s’assurèrent du sépulcre au moyen de la garde, après avoir scellé la pierre.
| וילכו ויסכרו את מבוא הקבר ויחתמו את האבן ויעמידו עליו את המשמר׃ |
