< Matthieu 14 >

1 En ce temps-là, Hérode le tétrarque, ayant entendu parler de Jésus, dit à ses serviteurs: C’est Jean-Baptiste!
בעת ההיא שמע הורדוס שר רבע המדינה את שמע ישוע׃
2 Il est ressuscité des morts, et c’est pour cela qu’il se fait par lui des miracles.
ויאמר אל נעריו זה הוא יוחנן המטביל והוא קם מן המתים על כן הגבורות פעלות בו׃
3 Car Hérode, qui avait fait arrêter Jean, l’avait lié et mis en prison, à cause d’Hérodias, femme de Philippe, son frère,
כי הורדוס תפש את יוחנן ויאסרהו וישימהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו׃
4 parce que Jean lui disait: Il ne t’est pas permis de l’avoir pour femme.
כי יוחנן אמר אליו לא נכון היתה לך לאשה׃
5 Il voulait le faire mourir, mais il craignait la foule, parce qu’elle regardait Jean comme un prophète.
ויבקש המיתו אך ירא את ההמון כי לנביא חשבו אתו׃
6 Or, lorsqu’on célébra l’anniversaire de la naissance d’Hérode, la fille d’Hérodias dansa au milieu des convives, et plut à Hérode,
ויהי ביום הלדת הורדוס ותרקד בת הורודיה בתוכם ותיטב בעיני הורדוס׃
7 de sorte qu’il promit avec serment de lui donner ce qu’elle demanderait.
וישבע לה ויאמר מה תשאל נפשך ואתן לך׃
8 A l’instigation de sa mère, elle dit: Donne-moi ici, sur un plat, la tête de Jean-Baptiste.
ואמה שמה את הדברים בפיה ותשאל לאמר תנה לי פה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃
9 Le roi fut attristé; mais, à cause de ses serments et des convives, il commanda qu’on la lui donne,
ויעצב המלך אך בעבור השבועה והמסבים עמו צוה לתת לה׃
10 et il envoya décapiter Jean dans la prison.
וישלח וישא את ראש יוחנן מעליו בבית הסהר׃
11 Sa tête fut apportée sur un plat, et donnée à la jeune fille, qui la porta à sa mère.
ויביאו את ראשו בקערה ויתנו לנערה ותביאהו אל אמה׃
12 Les disciples de Jean vinrent prendre son corps, et l’ensevelirent. Et ils allèrent l’annoncer à Jésus.
ויגשו תלמידיו וישאו את גויתו ויקברוה וילכו ויגידו לישוע׃
13 A cette nouvelle, Jésus partit de là dans une barque, pour se retirer à l’écart dans un lieu désert; et la foule, l’ayant su, sortit des villes et le suivit à pied.
ויהי כשמעו את זאת ויסר משם באניה אל מקום חרבה לבדד וישמעו המון העם וילכו אחריו ברגליהם מן הערים׃
14 Quand il sortit de la barque, il vit une grande foule, et fut ému de compassion pour elle, et il guérit les malades.
ויצא ישוע וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם וירפא את החלשים אשר בהם׃
15 Le soir étant venu, les disciples s’approchèrent de lui, et dirent: Ce lieu est désert, et l’heure est déjà avancée; renvoie la foule, afin qu’elle aille dans les villages, pour s’acheter des vivres.
ויהי לפנות ערב ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו המקום חרב וגם נטה היום שלחה את המון העם וילכו אל הכפרים לקנות להם אכל׃
16 Jésus leur répondit: Ils n’ont pas besoin de s’en aller; donnez-leur vous-mêmes à manger.
ויאמר אליהם אינם צריכים ללכת תנו אתם להם לאכל׃
17 Mais ils lui dirent: Nous n’avons ici que cinq pains et deux poissons.
ויאמרו אליו אין לנו פה כי אם חמשת ככרות לחם ושני דגים׃
18 Et il dit: Apportez-les-moi.
ויאמר הביאום אלי הלם׃
19 Il fit asseoir la foule sur l’herbe, prit les cinq pains et les deux poissons, et, levant les yeux vers le ciel, il rendit grâces. Puis, il rompit les pains et les donna aux disciples, qui les distribuèrent à la foule.
ויצו את העם לשבת על הדשא ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס ויתן את הלחם לתלמידים והתלמידים נתנו לעם׃
20 Tous mangèrent et furent rassasiés, et l’on emporta douze paniers pleins des morceaux qui restaient.
ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שנים עשר סלים מלאים׃
21 Ceux qui avaient mangé étaient environ cinq mille hommes, sans les femmes et les enfants.
והאכלים היו כחמשת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃
22 Aussitôt après, il obligea les disciples à monter dans la barque et à passer avant lui de l’autre côté, pendant qu’il renverrait la foule.
ויאץ ישוע בתלמידיו לרדת באניה לעבר לפניה אל עבר הים עד אשר ישלח את העם׃
23 Quand il l’eut renvoyée, il monta sur la montagne, pour prier à l’écart; et, comme le soir était venu, il était là seul.
ואחרי שלחו את העם עלה ההרה בדד להתפלל ויהי ערב והוא לבדו שמה׃
24 La barque, déjà au milieu de la mer, était battue par les flots; car le vent était contraire.
והאניה הלכה בתוך הים ותטרף מן הגלים כי הרוח לנגדה׃
25 A la quatrième veille de la nuit, Jésus alla vers eux, marchant sur la mer.
ויהי באשמרת הרביעית ויבא אליהם ישוע מתהלך על פני הים׃
26 Quand les disciples le virent marcher sur la mer, ils furent troublés, et dirent: C’est un fantôme! Et, dans leur frayeur, ils poussèrent des cris.
והתלמידים בראתם אותו מתהלך על פני הים נבהלו לאמר מראה רוח הוא ויצעקו מפחד׃
27 Jésus leur dit aussitôt: Rassurez-vous, c’est moi; n’ayez pas peur!
וידבר ישוע פתאם אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃
28 Pierre lui répondit: Seigneur, si c’est toi, ordonne que j’aille vers toi sur les eaux.
ויען פטרוס ויאמר אליו אם אתה הוא אדני צוה נא כי אבא אליך על המים׃
29 Et il dit: Viens! Pierre sortit de la barque, et marcha sur les eaux, pour aller vers Jésus.
ויאמר בוא וירד פטרוס מן האניה ויתהלך על המים לבוא אל ישוע׃
30 Mais, voyant que le vent était fort, il eut peur; et, comme il commençait à enfoncer, il s’écria: Seigneur, sauve-moi!
ויהי כראתו את הרוח כי חזקה היא ויירא ויחל לטבע ויצעק לאמר אדני הושיעני׃
31 Aussitôt Jésus étendit la main, le saisit, et lui dit: Homme de peu de foi, pourquoi as-tu douté?
וימהר ישוע לשלח את ידו ויחזק בו ויאמר אליו קטן האמונה למה לחק לבך׃
32 Et ils montèrent dans la barque, et le vent cessa.
הם עלו אל האניה והרוח שככה׃
33 Ceux qui étaient dans la barque vinrent se prosterner devant Jésus, et dirent: Tu es véritablement le Fils de Dieu.
ואנשי האניה נגשו וישתחוו לו לאמר באמת בן אלהים אתה׃
34 Après avoir traversé la mer, ils vinrent dans le pays de Génésareth.
ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר׃
35 Les gens de ce lieu, ayant reconnu Jésus, envoyèrent des messagers dans tous les environs, et on lui amena tous les malades.
ויכירו אתו אנשי המקום ההוא וישלחו אל כל סביבותיהם ויביאו אליו את כל החולים׃
36 Ils le prièrent de leur permettre seulement de toucher le bord de son vêtement. Et tous ceux qui le touchèrent furent guéris.
ויבקשו ממנו כי יגעו רק בציצת בגדו וכל הנגעים נושעו׃

< Matthieu 14 >