Lamentations 5
1 Souviens-toi, Éternel, de ce qui nous est arrivé! Regarde, vois notre opprobre!
| זכר יהוה מה היה לנו הביט (הביטה) וראה את חרפתנו |
2 Notre héritage a passé à des étrangers, Nos maisons à des inconnus.
| נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים |
3 Nous sommes orphelins, sans père; Nos mères sont comme des veuves.
| יתומים היינו אין (ואין) אב אמתינו כאלמנות |
4 Nous buvons notre eau à prix d’argent, Nous payons notre bois.
| מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו |
5 Nous sommes poursuivis, le joug sur le cou; Nous sommes épuisés, nous n’avons point de repos.
| על צוארנו נרדפנו יגענו לא (ולא) הונח לנו |
6 Nous avons tendu la main vers l’Égypte, vers l’Assyrie, Pour nous rassasier de pain.
| מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם |
7 Nos pères ont péché, ils ne sont plus, Et c’est nous qui portons la peine de leurs iniquités.
| אבתינו חטאו אינם (ואינם) אנחנו (ואנחנו) עונתיהם סבלנו |
8 Des esclaves dominent sur nous, Et personne ne nous délivre de leurs mains.
| עבדים משלו בנו פרק אין מידם |
9 Nous cherchons notre pain au péril de notre vie, Devant l’épée du désert.
| בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר |
10 Notre peau est brûlante comme un four, Par l’ardeur de la faim.
| עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב |
11 Ils ont déshonoré les femmes dans Sion, Les vierges dans les villes de Juda.
| נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה |
12 Des chefs ont été pendus par leurs mains; La personne des vieillards n’a pas été respectée.
| שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו |
13 Les jeunes hommes ont porté la meule, Les enfants chancelaient sous des fardeaux de bois.
| בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו |
14 Les vieillards ne vont plus à la porte, Les jeunes hommes ont cessé leurs chants.
| זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם |
15 La joie a disparu de nos cœurs, Le deuil a remplacé nos danses.
| שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו |
16 La couronne de notre tête est tombée! Malheur à nous, parce que nous avons péché!
| נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו |
17 Si notre cœur est souffrant, Si nos yeux sont obscurcis,
| על זה היה דוה לבנו--על אלה חשכו עינינו |
18 C’est que la montagne de Sion est ravagée, C’est que les renards s’y promènent.
| על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו |
19 Toi, l’Éternel, tu règnes à jamais; Ton trône subsiste de génération en génération.
| אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדור ודור |
20 Pourquoi nous oublierais-tu pour toujours, Nous abandonnerais-tu pour de longues années?
| למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים |
21 Fais-nous revenir vers toi, ô Éternel, et nous reviendrons! Donne-nous encore des jours comme ceux d’autrefois!
| השיבנו יהוה אליך ונשוב (ונשובה) חדש ימינו כקדם |
22 Nous aurais-tu entièrement rejetés, Et t’irriterais-tu contre nous jusqu’à l’excès?
| כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד |
