< Job 9 >

1 Job prit la parole et dit:
ויען איוב ויאמר׃
2 Je sais bien qu’il en est ainsi; Comment l’homme serait-il juste devant Dieu?
אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל׃
3 S’il voulait contester avec lui, Sur mille choses il ne pourrait répondre à une seule.
אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף׃
4 A lui la sagesse et la toute-puissance: Qui lui résisterait impunément?
חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם׃
5 Il transporte soudain les montagnes, Il les renverse dans sa colère.
המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו׃
6 Il secoue la terre sur sa base, Et ses colonnes sont ébranlées.
המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃
7 Il commande au soleil, et le soleil ne paraît pas; Il met un sceau sur les étoiles.
האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׃
8 Seul, il étend les cieux, Il marche sur les hauteurs de la mer.
נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים׃
9 Il a créé la Grande Ourse, l’Orion et les Pléiades, Et les étoiles des régions australes.
עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן׃
10 Il fait des choses grandes et insondables, Des merveilles sans nombre.
עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר׃
11 Voici, il passe près de moi, et je ne le vois pas, Il s’en va, et je ne l’aperçois pas.
הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו׃
12 S’il enlève, qui s’y opposera? Qui lui dira: Que fais-tu?
הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה׃
13 Dieu ne retire point sa colère; Sous lui s’inclinent les appuis de l’orgueil.
אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב׃
14 Et moi, comment lui répondre? Quelles paroles choisir?
אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו׃
15 Quand je serais juste, je ne répondrais pas; Je ne puis qu’implorer mon juge.
אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן׃
16 Et quand il m’exaucerait, si je l’invoque, Je ne croirais pas qu’il eût écouté ma voix,
אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי׃
17 Lui qui m’assaille comme par une tempête, Qui multiplie sans raison mes blessures,
אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׃
18 Qui ne me laisse pas respirer, Qui me rassasie d’amertume.
לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים׃
19 Recourir à la force? Il est tout-puissant. A la justice? Qui me fera comparaître?
אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני׃
20 Suis-je juste, ma bouche me condamnera; Suis-je innocent, il me déclarera coupable.
אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני׃
21 Innocent! Je le suis; mais je ne tiens pas à la vie, Je méprise mon existence.
תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי׃
22 Qu’importe après tout? Car, j’ose le dire, Il détruit l’innocent comme le coupable.
אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה׃
23 Si du moins le fléau donnait soudain la mort!… Mais il se rit des épreuves de l’innocent.
אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג׃
24 La terre est livrée aux mains de l’impie; Il voile la face des juges. Si ce n’est pas lui, qui est-ce donc?
ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא׃
25 Mes jours sont plus rapides qu’un courrier; Ils fuient sans avoir vu le bonheur;
וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה׃
26 Ils passent comme les navires de jonc, Comme l’aigle qui fond sur sa proie.
חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל׃
27 Si je dis: Je veux oublier mes souffrances, Laisser ma tristesse, reprendre courage,
אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה׃
28 Je suis effrayé de toutes mes douleurs. Je sais que tu ne me tiendras pas pour innocent.
יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני׃
29 Je serai jugé coupable; Pourquoi me fatiguer en vain?
אנכי ארשע למה זה הבל איגע׃
30 Quand je me laverais dans la neige, Quand je purifierais mes mains avec du savon,
אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי׃
31 Tu me plongerais dans la fange, Et mes vêtements m’auraient en horreur.
אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי׃
32 Il n’est pas un homme comme moi, pour que je lui réponde, Pour que nous allions ensemble en justice.
כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט׃
33 Il n’y a pas entre nous d’arbitre, Qui pose sa main sur nous deux.
לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו׃
34 Qu’il retire sa verge de dessus moi, Que ses terreurs ne me troublent plus;
יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני׃
35 Alors je parlerai et je ne le craindrai pas. Autrement, je ne suis point à moi-même.
אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי׃

< Job 9 >