Job 32
1 Ces trois hommes cessèrent de répondre à Job, parce qu’il se regardait comme juste.
| וישבתו שלשת האנשים האלה-- מענות את-איוב כי הוא צדיק בעיניו |
2 Alors s’enflamma de colère Élihu, fils de Barakeel de Buz, de la famille de Ram. Sa colère s’enflamma contre Job, parce qu’il se disait juste devant Dieu.
| ויחר אף אליהוא בן-ברכאל הבוזי-- ממשפחת-רם באיוב חרה אפו-- על-צדקו נפשו מאלהים |
3 Et sa colère s’enflamma contre ses trois amis, parce qu’ils ne trouvaient rien à répondre et que néanmoins ils condamnaient Job.
| ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא-מצאו מענה-- וירשיעו את-איוב |
4 Comme ils étaient plus âgés que lui, Élihu avait attendu jusqu’à ce moment pour parler à Job.
| ואליהו--חכה את-איוב בדברים כי זקנים-המה ממנו לימים |
5 Mais, voyant qu’il n’y avait plus de réponse dans la bouche de ces trois hommes, Élihu s’enflamma de colère.
| וירא אליהוא--כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו |
6 Et Élihu, fils de Barakeel de Buz, prit la parole et dit: Je suis jeune, et vous êtes des vieillards; C’est pourquoi j’ai craint, j’ai redouté De vous faire connaître mon sentiment.
| ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי-- ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על-כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם |
7 Je disais en moi-même: Les jours parleront, Le grand nombre des années enseignera la sagesse.
| אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה |
8 Mais en réalité, dans l’homme, c’est l’esprit, Le souffle du Tout-Puissant, qui donne l’intelligence;
| אכן רוח-היא באנוש ונשמת שדי תבינם |
9 Ce n’est pas l’âge qui procure la sagesse, Ce n’est pas la vieillesse qui rend capable de juger.
| לא-רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט |
10 Voilà pourquoi je dis: Écoute! Moi aussi, j’exposerai ma pensée.
| לכן אמרתי שמעה-לי אחוה דעי אף-אני |
11 J’ai attendu la fin de vos discours, J’ai suivi vos raisonnements, Votre examen des paroles de Job.
| הן הוחלתי לדבריכם--אזין עד-תבונתיכם עד-תחקרון מלין |
12 Je vous ai donné toute mon attention; Et voici, aucun de vous ne l’a convaincu, Aucun n’a réfuté ses paroles.
| ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח--עונה אמריו מכם |
13 Ne dites pas cependant: En lui nous avons trouvé la sagesse; C’est Dieu qui peut le confondre, ce n’est pas un homme!
| פן-תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא-איש |
14 Il ne s’est pas adressé directement à moi: Aussi lui répondrai-je tout autrement que vous.
| ולא-ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו |
15 Ils ont peur, ils ne répondent plus! Ils ont la parole coupée!
| חתו לא-ענו עוד העתיקו מהם מלים |
16 J’ai attendu qu’ils eussent fini leurs discours, Qu’ils s’arrêtassent et ne sussent que répliquer.
| והוחלתי כי-לא ידברו כי עמדו לא-ענו עוד |
17 A mon tour, je veux répondre aussi, Je veux dire aussi ce que je pense.
| אענה אף-אני חלקי אחוה דעי אף-אני |
18 Car je suis plein de paroles, L’esprit me presse au-dedans de moi;
| כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני |
19 Mon intérieur est comme un vin qui n’a pas d’issue, Comme des outres neuves qui vont éclater.
| הנה-בטני--כיין לא-יפתח כאבות חדשים יבקע |
20 Je parlerai pour respirer à l’aise, J’ouvrirai mes lèvres et je répondrai.
| אדברה וירוח-לי אפתח שפתי ואענה |
21 Je n’aurai point égard à l’apparence, Et je ne flatterai personne;
| אל-נא אשא פני-איש ואל-אדם לא אכנה |
22 Car je ne sais pas flatter: Mon créateur m’enlèverait bien vite.
| כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני |
